ירידות
צילום: iStock

130 מיליארד דולר נוספים נמחקו משוק הקריפטו; לאן הולכים מכאן?

שוק הקריפטו איבד כבר יותר ממחצית מערכו בתוך שבועות ספורים ומעלה מחדש את החששות שמדובר בבלון נפוח חסר ערך אמיתי, אך רבים סבורים כי שוק הקריפטו מתפתח ומציע פתרונות טכנולוגיים אמיתיים; "הרכבת הזאת יצאה לדרך ושם מחיר שצונח בשוק או כותרת מבהילה לא הולכים לשנות את זה"
גיא טל | (2)

יום נוסף של ירידות בשוק הקריפטו כשכל המטבעות נופלים באחוזים גבוהים במיוחד. בשעה זו מסתכמים הירידות במטבע הביטקוין BITCOIN 0.66% ב-24 השעות האחרונות ב5% ל-33 אלף דולר, האת'ריום ETHEREUM -1.45% יורד ב-10% ל-2190 דולר, הבינאנס קויין נופל 8%, הקרדאנו 9% והסולנה ב-15%, כאשר כל המטבעות נסחרים כבר במחירים הנמוכים ביותר מ-50% מהשיא של אמצע נובמבר. 

בהינתן הסנטימנט הנוכחי בשוק יש המעריכים כי הביטקוין בדרכו לחצות את קו ה-30 אלף דולר למטבע כלפי מטה כבר בימים הקרובים. אנליסטים טכניים רבים רואים את 30 אלף דולר כקו תמיכה חזק בו עתידה המגמה להשתנות, אך אם הוא ייפרץ הרי שצפויות ירידות משמעותיות נוספות. ג'ון רוקה, אנליסט חברת 22V מציין שמבחינה היסטורית שוק דובי בביטקוין התבטא בירידה של 78% מהשיא, כאשר אנו כעת בירידה של כ-50% בלבד. 

מהם הגורמים לנפילות? 

הגורם הראשוני והברור לנפילות הוא אותו גורם לנפילות המקבילות בשוק המניות - התרחקות מנכסי סיכון עקב חשש לירידה בנזילות בשוק עם הידוק המדיניות המוניטרית העלאות ריבית והאינפלציה.

לאה וואלד מנכלי"ת חברת ההשקעות הדיגיטליות ואלקייר פנדס אומרת שהדאגה הגדולה ביותר היא תגובת שוק המניות לישיבת הפד ביום רביעי, כאשר היא מקווה כי "התבססות של שוק הנכסים המסורתיים יהווה גורם להתאוששות פוטנציאלית גם בביטקוין, את'ר ושאר האלטוקינים (המטבעות האחרים)". 

יחד עם זאת, התנודתיות הגבוהה בהרבה בשוק הקריפטו עדיין דורשת הסברים. נראה שהתנודות בשוק זה הן לפחות פי שניים מאשר בשוק המניות הרגיל. הסיבה הראשונה לכך ככל הנראה היא האופי הספקולטיבי של השוק ושל הסוחרים בו, כפי שאומרת וואלד: "סוחרים בנכסים דיגיטליים נוטים לקחת סיכונים גבוהים יותר מאשר סוחרים בנכסים אחרים, אז אנו מצפים לתנודתיות גבוהה בימים ובשבועות הבאים". 

הסיבה השניה וכנראה החשובה יותר (אם כי היא תוצאה ישירה של הסיבה הראשונה) היא המינוף העצום בו משתמשים הסוחרים בשוק. במקרה כזה כל תנודה בשוק "מוחקת" הרבה סוחרים שלא יכולים לגבות את המינוף הזה ומעצימה את התנודתיות. הרבה מאד סוחרים נמחקו בימים האחרונים ונראה שהמגמה צפויה להימשך. ככל שערך המטבעות יורד צריכים המשקיעים במינוף להקריב עוד ועוד נכסים אחרים כדי לא להימחק ובאיזה שהוא שלב יכולת הקיבולת שלהם תגמר והם "יזרקו" מהשוק, מה שעלול להחריף את המגמה. 

הרבה כסף זול הניע את השווקים בתקופה האחרונה והשוק שנהנה מכך אולי יותר מכולם היה שוק הקריפטו עם טיסות של מאות ואלפי אחוזים במטבעות השונים. עם יציאת האויר מהבועה מי שנפגע יותר מכולם הוא מי שנהנה קודם לכן. 

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

גורם נוסף ש"הוסיף אש למדורה" הוא האיסור המסתמן של רוסיה לכרות ביטקוין בשטחה. רוסיה מצטרפת בכך לסין ולעוד מדינות שכבר נקטו בצעד החריף לנוכח בזבזנות האנרגיה של המטבע הדיגיטלי. התחושה היא שהאפקט המצטבר של עוד ועוד מדינות שהולכות בכיוון הזה יגבר בסופו של דבר על הביזוריות של רשתות הבלוקצ'יין. 

לאן הולכים מכאi?

האם הביטקןין ושאר מטבעות הקריפטו יכולים פשוט להעלם כלעומת שבאו ולמחוק את כל השווי העצום שיצרו יש מאין? באוגוסט האחרון, כאשר שוק הקריפטו נהנה מתקופה טובה אבל עוד לפני הראלי המטורף של אוקטובר נובמבר, פורסם באקונומיסט מאמר שמתאר תרחישים בהם שוק הקריפטו נעלם. למעשה יש כמה משקיעים נחשבים שסבורים שכך יקרה בסופו של דבר ביניהם גון פאוולסון וג'ף שומכר.

תרחיש אפשרי כזה הוא מצב שבו יותר מדי מדינות יאסרו על הביטקוין ובכך ירד מחירו לאפס. תרחיש נוסף שמתייחס ספציפית לביטקוין ולא לכל שוק הטבעות הדיגיטלים הוא שיצוץ "מנצח" אחר שיגנוב את תשומת הלב מהביטקוין וישאיר אותו לבסוף ללא ביקוש. כבר כיום ישנם מטבעות שצונחים לאפס או קרוב לשם בדיוק מהסיבה הזו. יש מבחר גדול ותחרות עצומה בתחום ומאד ייתכן שהאלטרנטיבות היעילות יותר אנרגטית או משופרות טכנולוגית יגברו בסופו של דבר, ולפחות חלק ניכר מהמטבעות ששולטים כיום בשוק לא ימשיכו אל העתיד הבינוני רחוק. 

גורם סיכון נוסף הוא ההונאות והפריצות שמגבירות הילוך עם עליית ערך השוק. הדבר יכול אף הוא להוריד את העניין במטבעות ובסופו של דבר להותיר אותם ללא משתמשים. 

תרחיש נוסף מעט מורכב יותר מוזכר בכתבה של האקונמיסט והוא תופעה הדומה ל"ריצה אל הבנקים" בעיתות משבר פיננסי. כאשר יש משבר כזה המוני אזרחים פונים לבנקים בבת אחת בדרישה לקבל את חסכונותיהם ובטווח הקצר הבנקים מתקשים לספק את המזומנים הנצרכים מה שגורם לנפילה בערך המטבע ולקריסה כלכלית. תופעה דומה יכולה לקרות בשוק הקריפטו עם המטבעות היציבים. אלו משמשים כ"תחנות" בין השקעות או כשלא רוצים להמיר כסף קריפטו לכסף פיאט (כסף רגיל) מסיבה כלשהי. היציבות של המטבעות נשמרת בעזרת נכסים שמגבים אותם או בעזרת תוכנה. במקרה שתהיה "ריצה אל המטבעות היציבים" כאשר מסיבה כלשהי ירצו רבים מהמשקיעים להמיר את הכסף הדיגיטלי בכסף אמיתי עלול להיווצר מצב של חוסר נזילות שיגרום לקריסה כללית של השוק. 

האם יש ערך לטכנולוגיית הבלוקצ'יין?

אולם נראה לי שהתרחישים האלו מאד לא סבירים. והשאלה שצריכה להישאל בסופו של דבר היא איזה ערך מייצרת טכנולוגיית הבלוקצ'יין עליה מתבססים המטבעות הקריפטוגרפים. אם יש בה ערך אמיתי הרי שיימצאו דרכים להתגבר על כל המכשולים. ייתכן שמטבע כזה או אחר לא ישרוד, אך המערכת בכללותה והערך שהיא מייצרת תשרוד גם תשרוד.  

עידן לוין, משקיע ווב3, משווה את "התפוצצות בועת הקריפטו" להתפוצצות בועת הדוט קום בשנת 2000. כך כותב לוין: "משוגעים חשבו שיהיה דבר כזה "אינטרנט", והוא יחבר את כל העולם, וכולם ישתמשו בו והוא יהפוך את העולם ליותר קטן. הם כמובן צדקו. ואחרי התפוצצות הבועה נוצרו כמה מחברות האינטרנט הגדולות ביותר הקיימות כיום". נוסיף על דבריו של לוין שייתכן שהיו חברות אינטרנט, נניח בשנת 2000, ששווי השוק שלהן התנתק מהרווחים הראליים שהן היו מסוגלות לייצר בטווח הנראה לאין ולכן הן קרסו, אך אין זה אומר שטכנולוגיית האינטרנט לא הייתה טובה או מבטיחה. כך גם ייתכן מאד ששוווי השוק של מטבעות או חברות מסוימות התנתק מכל ערך ריאלי, אך אין זה אומר שטכנלוגיית הבלוקצ'יין היא חסרת ערך. 

לוין מספק מבט על מה שקורה "מאחורי הקלעים" של עולם הווב3 והקריפטו: "כמות היזמים שהקימו חברות קריפטו ווב3 בשנה האחרונה היא חסרת תקדים. התמזל מזלי ובשנה הזאת נחשפתי לחלק מהם, לאיכות היזמים והחשיבה שלהם, ולאיכות הפרויקטים שמוקמים בתחום. יש אלפי צוותים חדשים וממומנים של יזמים, מהנדסים ואנשי מוצר שבונים את העתיד הזה. אותם צוותים קיבלו מימון, וימשיכו לבנות ולפתח, בין אם מחיר הביטקוין או האתר הוא X או Y".

כדי לסבר את האוזן, הוא מוסיף קצת מספרים: "ב-2020 זרמו בסביבות 5.5 מיליארד דולר לסטארט-אפים בתחום הקריפטו והווב3, וב-2021 המספר הזה הגיע ל-33 מיליארד דולר! מה הכסף הזה יעשה בשנים הבאות? ישלם משכורות של מפתחים, יבנה תשתיות חדשות ומוצרים חדשים, ישלם על מחקר ועל פיתוח ורגולציה, יחבר עוד ועוד את העולם הפיננסי המסורתי עם עולם הקריפטו". הוא מסכם את דבריו בצורה אופטימית: "הרכבת הזו יצאה לדרך, ושום מחיר צונח בשוק או כותרת מבהילה לא הולכים לשנות את זה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מעניין 24/01/2022 21:37
    הגב לתגובה זו
    זה רציני ? מאז שהם קנו את פסגות הפכו להיות יינות ביתן, גדול עליהם
  • 1.
    דרור 24/01/2022 21:30
    הגב לתגובה זו
    עכשיו נעלה למעלה .
מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.