ביטקוין זהב
צילום: טוויטר

אמריקה תקנה ביטקוין? משקיעי הקריפטו בהמתנה דרוכה

בשביל שוק הקריפטו החלטת הריבית היא גורם השפעה משני - השוק עוצר את הנשימה לקראת פרסום דוח מדיניות הממשל בנוגע למטבעות הדיגיטליים ובו ייחשף האם אמריקה גם תרכוש ביטקוין

מנדי הניג | (1)

שוק הקריפטו נסחר בשעות האחרונות בעצבנות, מפת המטבעות נצבעת במגמה מעורבת ולא החלטית כשהשוק ממתין למידע הקריטי מחדרי הממשל. הביטקוין נסחר ביציבות עם נטיה לירידות של עד 0.6% לעומתו האת׳ריום, סולנה, XRP, BNB טרון ואחרים רושמים ירידות חדות יותר של בין 3-4%.

הציפיות בשוק הן כפולות. השחקנים ממתינים לעדכונים גם מהפדרל ריזרב וגם מהבית הלבן. מצד אחד, המשקיעים עוקבים אחרי החלטת הריבית הקרובה של הפד, שאמנם לא צפוי בה שינוי אבל הנימה והטון של היו״ר בנוגע לאינפלציה ולאפשרות להוריד ריבית בהמשך - ישפיע מאוד על שוק הקריפטו כיוון שככל ותרד הריבית, יגבר התיאבון לסיכון ושוק הקריפטו שמאופיין כנכס עתיר סיכון יכול לקבל רוח גבית. 

מהצד השני מה שתופס בעיקר את התשומת לב של שוק הקריפטו זה לא מה שיתרחש בקומה העליונה של בניין הפד׳ בוושינגטון, אלא מה יחליטו כמה רחובות משם בבית הלבן. הבית הלבן צפוי לפרסם דו"ח מדיניות חדש שיעסוק בתחום המטבעות הדיגיטליים, עם התמקדות בביטקוין וב־XRP. 

האם הבית הלבן יאמץ את הקריפטו או ידחה אותו?

לפי מקורות המקורבים לתהליך, מדובר במסמך מקיף שהוכן לבקשת הנשיא טראמפ כבר בתחילת השנה, והוא נועד לגבש קווים מנחים ראשוניים לאסטרטגיה ברמה פדרלית בנושא קריפטו. בשונה ממסמכים רגולטוריים שנכתבו כבר בעבר על ידי גופי האכיפה כמו רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), הדו"ח הנוכחי מגיע מהממשל עצמו, מתוך תפיסה פוליטית ואסטרטגית של התחום ולא רק משפטית או אכיפתית ולכן הוא תופס יותר כותרות. 

על פי ההערכות, הדו"ח צפוי לכלול התייחסות חיובית יחסית למעמד של ביטקוין כנכס דיגיטלי מבוזר, ואפילו גם לבחון דרכים לאינטגרציה שלו במסגרת מדיניות כלכלית אמריקאית רחבה יותר. בין האפשרויות שעלו במהלך העבודה על המסמך: הקמת רזרבה ביטחונית מבוססת ביטקוין, התאמות רגולטוריות שיאפשרו לבנקים מסחריים להחזיק בנכסי קריפטו, ויצירת רגולציה ייעודית לסטייבלקוינס (מטבעות יציבים) בדגש על מטבעות שמגובה בדולר. 

לגבי מטבע ה-XRP יש לא מעט ספקולציות כי הדו"ח עשוי לכלול התייחסות מרוככת לסוגיות משפטיות שהעסיקו את השוק בשנים האחרונות, לצד הכרה בפוטנציאל של מטבעות מבוססי תשתית להעברות בינלאומיות. 

אם הדו"ח אכן יתפרסם והוא יהיה עם נוסח מתון ועם תמיכה מסוימת בנכסים הקריפטוגרפיים, הוא עשוי לסמן תפנית בגישה הפדרלית כלפי התחום: מעבר מתפיסה של רגולציה מתוך רצון לבלום את התנופה והאימוץ הנרחב של התחום, לתפיסה של רגולציה כמנוע של עידוד להשקעות ויזמות בעיקר בארצות הברית במטרה לגרום לאמריקה להיות מובילה בתחום הקריפטו. עצם העובדה שהנשיא עצמו מתבטא ישירות בנושא ולא משאיר את הבמה רק לגופים כמו ה־SEC או ה־CFTC  מחזקת את התחושה שמדובר בניסיון מסודר להכניס את תחום הקריפטו לתוך המערכת, במקום להותיר אותו בשוליים. התהליך הזה, אם יבשיל, יכול להשפיע לא רק על הסנטימנט בשוק אלא גם על מדיניות של מדינות נוספות, שיבחנו את הדינמיקה בין קריפטו למדינה דרך העיניים של וושינגטון.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

המוסדיים כבר בפנים

בזמן שהממשל שוקל אם להצטרף למשחק, המוסדיים כבר שם. יותר ויותר קרנות גידור, חברות ביטוח, מנהלי נכסים וקרנות פנסיה נכנסות בצורה הדרגתית לעולם הקריפטו בעיקר דרך קרנות סל, אך גם באמצעות מוצרים פיננסיים משולבים וחשיפות עקיפות. מדובר בתהליך שהחל לפני מספר שנים, אך קיבל תאוצה עם התייצבות המחירים וההבשלה הרגולטורית בארה"ב.

אחד הסימנים הבולטים לכך הוא הזינוק בהיקף הנכסים המנוהלים בקרנות ביטקוין מאושרות, כמו גם בהגשת בקשות לקרנות חדשות על ידי שחקנים גדולים. Fidelity, BlackRock ואחרים כבר לא מסתפקים בתצפית מהצד, והם החלו לפתח מוצרים ייעודיים שמכוונים לקהלי יעד מוסדיים. החשיפה של שוק הקריפטו לגופי ענק אלו עשויה להוביל לשינוי מבני בטווח הארוך כזה שימשיך לטשטש את הגבולות שבין שוק ההון המסורתי לבין התשתיות הפיננסיות של עולם הקריפטו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 30/07/2025 17:22
    הגב לתגובה זו
    שהם קנוזאת בדיחה.ברגע שיגלו אין הכול יקרוס לתוך עצמו
מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

חאבייר מיליי נשיא ארגנטינה
צילום: טוויטר

הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות

משבר הפזו מייצר גל חדש שלביקוש לקריפטו; זה קרה כבר בעבר - משברים מחזקים את הקריפטו

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארגנטינה קריפטו

בארגנטינה מתרחשת לאחרונה תופעה מעניינת - אזרחים רבים שפעם הסתמכו על הפזו, המטבע המקומי, בוחרים לפנות למטבעות קריפטוגרפיים, ובמיוחד ל-stablecoins (מטבעות דיגיטליים שמקובעים לערך הדולר) כדי לשמור על ערך הכסף. הסיבה: אינפלציה גבוהה, איבוד אמון במטבע המקומי ומגבלות שיעורה של המדינה על רכישת דולרים.

תופעה זו אינה חדשה לחלוטין; היא מזכירה משברים כלכליים קודמים בארגנטינה, אם כי אז היתה בריחה לדולר. בשנת 2001-2002, הופסקו הפקדות בבנקים והפזו איבד יותר מ-70% מערכו תוך חודשים ספורים. באותה תקופה, רבים רכשו דולרים פיזיים כמקלט בטוח, אך כיום, בעידן הדיגיטלי, stablecoins כמו USDT (Tether) ו-USDC (Circle) מציעים אלטרנטיבה נוחה יותר - נגישה דרך אפליקציות סמארטפון, ללא צורך בהעברת מזומנים.

אמריקה הלטינית כולה רשמה אימוץ קריפטו בשווי 1.5 טריליון דולר, כאשר ארגנטינה מובילה את הדירוג עם שיעור אימוץ גבוה במיוחד בשל האינפלציה שחצתה את רף ה-200% בשנה הקודמת. פלטפורמות כמו Binance ו-LocalBitcoins מדווחות על זינוק של עשרות אחוזים במסחר יומיומי, מה שמעיד על כך שהתופעה אינה מוגבלת למשקיעים מקצועיים, אלא חודרת לכל שכבות האוכלוסייה.

מה גורם לציבור לבחור בקריפטו בשעה קשה?

הפזו הארגנטינאי מאבד ערך בקצב מהיר מאוד - שיעורי אינפלציה שנתית עוברים מאה אחוזים, והמטבע נחלש בתנאים של חוסר יציבות כלכלית. המשבר הנוכחי הוא חלק ממחזור היסטורי של משברים בארגנטינה, שכלל היפר-אינפלציה בשנות ה-80 (עד 5,000% בשנה) ומשבר החוב של 1989, שבו נקטעו תשלומי חוב חיצוני והכלכלה קרסה. לאור מצב זה, הארגנטינאים מחפשים חלופה שתשמור על הערך.

הבחירה במטבעות דיגיטליים יציבים מאפשרת גישה פיננסית מהירה וזולה יותר, במיוחד עבור עובדים מרוחקים שמקבלים שכר בדולרים דיגיטליים מחברות גלובליות. ארגנטינה מדורגת בין חמש המדינות המובילות באימוץ stablecoins, לצד הודו ובברזיל.