ווינד באז בדרך למכירה של 25% מהחברה ב-17 מיליון שקל; המניה מזנקת ב-65%
חברת ווינד באז ווינד באז 0% של מנחם כהן הודיעה היום כי בעל השליטה בחברה, מנחם כהן, המכהן כמנכ"ל וכיו"ר דירקטוריון החברה מנהל מו"מ מתקדם למכירת חלק מאחזקותיו בחברה לאזרחים זרים, מאיחוד האמירויות ומבריטניה.
ווינד באז היא חברת טכנולוגיה ישראלית בתחום התייעלות אנרגטית, שעיסוקה העיקרי הוא פיתוח מערכות לשיפור יכולות ניצול אנרגיית הרוח והעמידות של טורבינות רוח.
פעילות החברה כוללת תכנון, עיצוב, פיתוח, שיווק, הפצה ומכירה של מנגנון לייעול ייצור חשמל על ידי טורבינות רוח ולשיפור עמידותן; באמצעות מערכות כיוון-כנף מיוחדות, המתחברות לטורבינות רוח ומשפרות את יעילות ניצול אנרגיית הרוח לייצור החשמל, ואת עמידותן של הטורבינות בפני נזקי הרוח בכל תנאי מזג האוויר.
ההסכם צפוי לכלול, בין היתר, הוראות בדבר שליטה משותפת בחברה, לרבות הוראות בקשר להצבעות מכוח החזקותיהם במניות החברה, מינוי דירקטורים וכדומה.
במסגרת ההסכם, הרוכשים ירכשו מכהן עד 20,000,000 מניות רגילות של החברה, המהוות כ26.43% מזכויות ההון וההצבעה בחברה וכ-19.24% בדילול מלא, וזאת בתמורה ל-0.85 שקל למניה אחת של החברה ובסכום כולל של עד כ- 16,920,000 מיליון שקל, כ-4.7 מיליון דולר.
- וול סטריט ג'ורנל: השיחות לרכישת Wiz על ידי גוגל כשלו
- גוגל בוחנת אפשרות לרכוש את HubSpot
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווי השוק של החברה עומד כיום על 40 מיליון שקל לאחר ההודעה על המכירה הצפויה זינקה ב-65% ומחיר המניה עומד כעת על 52 אגורות. מחיר המניה בהסכם גבוה בחצי שקל ממחיר המניה לפני הזינוק היום, דהיינו ההסכם משקף אפסייד של 163% ביחס למחיר המניה הנוכחי.
כתנאי לחתימה על ההסכם ישקיעו המוכרים בחברה, עד לסוף השבוע 1.08 מיליון שקל (כ-300 אלף דולר).
ההשקעה תבוצע לרבות באמצעות העברת חלק מהותי מסכום ההשקעה לבעל השליטה אשר יממש באמצעותו, מתוך כתבי האופציה שבבעלותו, 1,211,765 כתבי אופציה הניתנים למימוש ל 1,211,765 מניות של החברה שיועברו לרוכשים ללא תשלום נוסף
סכום ההשקעה לא יוחזר לרוכשים גם במקרה בו העסקה לא תצא אל הפועל.
בנוסף בהסכם הוצהר כי בכוונת הצדדים לפעול להקמת חברה בת שתוחזק 60% על ידי החברה, 20% על ידי המשקיע מאבו דאבי ו- 20% הנוספים על ידי המשקיע מבריטניה, שמטרתה להקים מפעל לייצור מערכות החברה באבו דאבי אשר תמומן בין היתר באמצעות הלוואה שתועמד על ידי הרוכשים והמוכר.
- סרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
נכון למועד זה מדובר בסכום מוערך של מיליון דולר באמצעות קרן ממשלתית יעודית להשקעות באנרגיה ירוקה של איחוד האמירויות .
בחברה הבהירו כי ייעוד מערכות החברה הינו מכירתן ללקוחות החברה האיטלקית SRL Systems Power Northern ("NPS).
על פי הנמסר לחברה, הבהירו המשקיעים לבעל השליטה כי בכוונתם להשתמש בקשריהם העסקיים לפיתוח עסקי החברה ברחבי האמירויות ובמדינות נוספות בהן החברה איננה פעילה, וזאת תוך שמירת הקניין הרוחני של החברה בבעלות החברה)בדרך של מתן רשות שימוש בפטנט או כל דרך אחרת שעליה יסכימו הצדדים.
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
