למה מניית טאואר זינקה ב-5.5%?
חברת טאואר טאואר 2.82% הישראלית העוסקת בפיתוח וייצור מוליכים למחצה לתעשיית האלקטרוניקה זינקה היום במסחר בתל אביב בכמעט 6% על רקע שני אירועים חשובים בוול סטריט: הראשון הוא הדוחות המצוינים של ענקית השבבים אנבידיה NVIDIA COR והעלאת התחזיות שלה לרבעון השני (הנוכחי) בלמעלה מ-50% בעיקר הודות לפעילות ה-AI (בינה מלאכותית) שצומחת בקצב מסחרר. מניית החברה זינקה ב-24% והחברה הגיעה לשווי שוק של 963.2 מיליארד דולר - שיא של כל הזמנים.
האירוע השני הוא הדוחות הטובים של מעצבת השבבים הענקית מארוול מארוול שאמנם עקפה גם היא את צפי האנליסטים בוול סטריט, אבל הדבר החשוב באמת הוא הצפי של החברה להכפלת ההכנסות שלה מתחום ה-AI ב-2024. מניית החברה זינקה כתוצאה מכך ב-32% והחברה הגיעה לשווי שוק של 56.3 מיליארד דולר.
איך זה קשור לטאואר?
טאואר הדואלית טאואר (US) היא כאמור יצרנית שבבים גדולה בעלת שווי שוק של 4.3 מיליארד דולר בוול סטריט כשאינטל עומדת להשלים את רכישתה לפי שווי של כ-5.4 מיליארד דולר (יתואם לשינויים). העסקה מתעכבת בגלל רגולציה ובעיקר בשל צורך באישור מהרגולטור הסיני. כך או אחרת, החברה הישראלית היא יצרנית-ספקית של מארוול ועובדת איתה בשיתוף פעולה הדוק - לכן, ייתכן מאוד שנראה גם את טאואר נהנית מפירות הביקוש העצום לבינה מלאכותית לצד שאר החברות בסקטור השבבים וגם כפועל יוצא מהעבודה הצמודה שלה עם מארוול.
טאואר מספקת למארוול שירותי ייצור של רכיבי RF (קיצור של Radio Frequencies). תמצאו את השירותים האלה בשני מגזרים של טאואר, האחד הוא תחום המובייל והשני הוא התשתיות (13%) כשיש לזה זיקה גדולה לתחום ה-AI.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריצה לאינטל
אז ענקיות השבבים אנבידיה ומארוול זינקו - וגררו איתן חברות נוספות בסקטור דוגמת AMD ו-TSM - אבל מנגד מניית אינטל INTEL CORPORATION ירדה ב-7%. איך זה קרה? הסיבה פשוטה - גם כאן, בינה מלאכותית. אינטל, מהחברות המובילות בעולם בתחום של תכנון וייצור מיקרו-מעבדים ומעגלים משולבים, נמצאת בפיגור משמעותי לעומת רעותיה בתחום ה-AI. החברה מתקשה לסגור את הפער והיא זקוקה לרכישות של חברות שתסייענה לה לסגור בדיוק את הפער הזה.
וכאן נכנסת לתמונה טאואר הישראלית. אינטל כבר הגישה בקשה לרכישת טאואר בעסקה שנסגרה בחודש פברואר 2022, לפני למעלה משנה. עד לרגע זה החברות לא סיכמו עד תום את פרטי ההליך אם כי אין תרחיש בו העסקה תתבטל. ובכל זאת, בטאואר אומרים שיש להם עד חודש אוגוסט להשלים את הליך המכירה, קרי שנה וחצי (מפברואר 2022). לא ברור מה הסיבה לעיכוב הארוך כל כל והמשקיעים ממתינים לכך בקוצר רוח. באינטל אמרו לפני כחודשיים כי העסקה צפויה להיסגר במחצית הראשונה של 2023.
אינטל הציעה לרכוש את טאואר לפי שווי שוק של 5.4 מיליארד דולר, מה שמשקף אפסייד פוטנציאלי של 26% על מחיר המניה הנוכחי בשוק. כעת, לאחר הדוחות החזקים של אנבידיה ומארוול, אינטל תהיה חייבת להגביר את הקצב שלה ולסגור את הפער מולן בתחום הבינה המלאכותית, מה שעשוי להגביר את הסיכויים להשלמת העסקה לרכישת טאואר.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
אוסף האירועים הללו - דוחות אנבידיה, דוחות מארוול, הביקוש לבינה מלאכותית (AI) והצורך של אינטל לסגור את הפער - מחזק את מעמדה של טאואר הישראלית ומעלה את ערכה בעיני אינטל. גם בתרחיש בו העסקה עם אינטל תקרוס, לא מן הנמנע שנראה עדיין ביקוש מוגבר למוצריה של טאואר ואולי אפילו הצעת רכישה אחרת מכיוון מפתיע לא פחות. אבל זו ספקולציה. בינתיים נראה שהאירועים של השבוע האחרון משפרים את הביצועים של טאואר ומחזקים את המוטיבציה של אינטל לבצע את העסקה.
מניית טאואר בתל אביב ירדה ב-7.7% בשנה האחרונה ונסחרת תמורת 149.8 שקל ושווי שוק של 16.48 מיליארד שקל.
- 6.כמו שעלתה ככה ירדה יותר אחר כך (ל"ת)מבין עניין 07/06/2023 09:50הגב לתגובה זו
- 5.דורי 29/05/2023 08:42הגב לתגובה זועלה 5 כי כל התחום השתולל. לקשר בין AI וטאואר, כמו לקשר בין סטארטאפ להסתדרות...
- 4.האם הכותב יכל לציין מוצר אחד של טוואר שעוסק בAI? (ל"ת)כתבה ממומנת? 29/05/2023 05:17הגב לתגובה זו
- 3.דודי 28/05/2023 19:13הגב לתגובה זושזה 53 דולר לעומת מחיר נוכחי בנאסדק של 38.93 דולר.
- 2.א 28/05/2023 19:02הגב לתגובה זו"כתבה" בלי שום מידע חדש.
- 1.מקרו 28/05/2023 17:54הגב לתגובה זוקוראים לה ממשלת סין

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.