פרדימן קוטלר לארי
צילום: אורן דאי, גדי דגון, אבשלום ששוני

האם מניות הבנקים אטרקטיביות?

מה צריך לזכור כשמסתכלים על התשואות להון הגבוהות של הבנקים, מדוע התשואה שלהם על ההון משקרת - והאם הרווחיות של הבנקים באמת חריגה ביחס לעולם?
גלעד מנדל | (8)

לפני בערך כשבוע ימים, הסתיימה לה עונת הדוחות הרבעוניים בשוק ההון, ועימה גם הסתיימה לה עונת הדוחות בבנקים המקומיים. כאשר מסתכלים על הדוחות – מעבר לתשואה על ההון באותו הרבעון - שאת הטענה שלנו לבעייתיות בה מיד נציג - אפשר לזהות מספר מגמות מעניינות. ובעיקר – לראות עבור אלו מהבנקים היה זה רבעון מוצלח מבחינת הגידול בנכסים – ועבור אלו היה זה רבעון פחות טוב.

היום בשעה 19:00 מפגש שוק הון על השווקים, הנפקות וניתוח דוחות

 

 

נתון מעניין ראשון העולה מהטבלה הוא שמרבית הבנקים פעלו לצורך חיזוק יחס ההון למאזן במהלך הרבעון, זאת במקביל לדיבורים על עליית ריבית – שאומנם לטווח הארוך אמורה להיות טובה לבנקים, אך בטווח הקצר עלולה לפגוע בהם מבחינת כשלי חוב אפשריים מצד חלק מהלקוחות וכן הלוואות שהבנק "סגר" – בריבית קבועה – הלוואות שהופכות בפועל להיות פחות שוות ויותר יקרות לבנק, עם עליית  הריבית הכללית במשק.

 

מה שכן, מבחינת דרך חיזוק ההון למאזן שלהם ראינו מנעד לא קטן של הבדלים. בנק הפועלים פועלים 0% למשל – בחר שלא להגדיל את היקף הנכסים שלו, ולהשתמש ברווחים בשביל לחזק את המאזן. מנגד, דיסקונט דיסקונט 0% בחד להגדיל את היקף הנכסים ולחזק את ההון באמצעות הנפקת מניות של כ-1.4 מיליארד שקל.

 

כמו כן, בנק ירושלים ירושלים 0% אומנם צמח בהיקף הנכסים באופן הגדול ביותר, במונחי אחוזים– אך יש לקחת את העניין בפרופורציות המתאימות שכן בסופו של יום מדובר בבנק קטן בהשוואה לשאר מתחריו והוא לא יכול להוות אמת מידה מבחינת ההסתכלות ברמת "מאקרו" על הענף. שאר הבנקים בישראל הם בנק לאומי לאומי 0% בנק מזרחי טפחות מזרחי טפחות 0% והבנק הבינלאומי בינלאומי 0% .

האם המניות באמת כל כך אטקרטיביות? ולמה התשואה על ההון בשנה האחרונה משקרת?

בדוחות הכספיים של הרבעון וכן גם בדוחות שפרסמו הבנקים לשנת 2021 היה ניתן לראות ממבט ראשון תשואה על ההון פשוט פנומנאלית, תשואה דו ספרתית שלא היה לה אח ורע בעידן הנוכחי של הבנקים בישראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ומכיוון שהבנקים נסחרים בערך באיזור ההון – למעט מקרים כמו בנק מזרחי המקבל פרמיית "איכות" ובנק ירושלים שמקבל דיסקאונט של "חסרון לקוטן" בגלל גודלו הקטן שגורם לחלק מעלויות המטה, רגולציה ועוד להיות משמעותיים יותר עבורו; רבים גרסו שמדובר בהזדמנות. הרי אם אפשר לקנות בשקל – שקל אחד בהון מוחשי, שמייצר נניח 14-15 אחוז בשנה, ועם אפשרות ליהנות מהעלייה האחרונה בריבית – מדובר הרי בהשקעה פנטסטית. איני מכיר אדם, אפילו עם מעט מאוד ידע בשוק ההון – שיסרב להצעה שכזו ולא ילקח להסתכלות אחר כך.

 

אבל, לפני שמסתערים על מניות הבנקים חשוב לזכור דבר חשוב. חלק משמעותי מהרווחים של הבנקים הן ברבעון האחרון והן בשנת 2021 הם חד פעמיים. הם נוצרו כתוצאה מכך שבשנת 2020, עת משבר הקורונה – רשמו הבנקים הפרשות משמעותיות להפרשי אשראי (ומשכך הורידו את הרווח באופן חריג), וכעת – משהתברר כי מצב המשק טוב משהוערך על ידי הבנקים שיהיה, הם מבטלים את ההפרשות החריגות האלו – ובעצם מעלים את הרווח.

 

כך לדוגמה, בנק הפועלים הציג רווח של כ-2.5 מיליארד שקל, לפני מס ברבעון הראשון של השנה – אך מתוך הרווח לא פחות מ-600 מיליון שקל הגיע מביטול הפרשה להפסדי אשראי. לשם השוואה  - זהו ההבדל בין תשואה (אחרי מס כמובן) להון, של כ-15.2% - לבין תשואה של כ-11.6% על ההון ללא ביטול ההפרשה הזו.

 

אבל זה לא הכל – במקום אותה ההכנסה, צריך הרי להכניס הוצאה כדי שזה יהיה מייצג. הרי בעתיד, הבנק לא צפוי להמשיך ולרשום את ההכנסה הזו, שנובעת רק "מתיקון דוחות" של תקופת הקורונה. אלא – במקום אותה ההכנסה הוא ירשום הוצאה. ולכן, אם נתבסס על ההוצאה של חובות מסופקים בשנים שלפני הקורונה, ונתאים אותה מבחינת יחס גודל התיק של היום לגודל התיק דאז (אם התיק גדל 10%, תיאורטית יש גם להגדיל את ההפרשה בהתאם), נגיע לתשואה להון של כ-10.1%. לא תשואה כזו פנטסטית כפי שנגלית מהסתכלות ראשונית על הדוחות.

 

בכל אופן, חשוב לזכור שלא מדובר בתשואה נמוכה. להיפך – מדובר בתשואה יפה, המשקפת למרבית הבנקים מכפיל רווח הנע באיזור ה-10 (חלק אף פחות), שהיתרון בה היא שהעלאות ריבית צפויות לתמוך בעלייה שלה – לא בהכרח בקורלציה מלאה. ולא בהכרח מיד (כי הלוואות שניתנו בעבר בריבית קבועה לפני העלאת ריבית של X פחות רווחיות מאלו שניתנו לאחר עליית ריבית של X), אבל כן יש לנו איזה שהוא מרכיב של גידור מפני עליית ריבית.

 

 אז זה לא ש-"הבנקים בישראל הם בועה", ואנחנו לא מבחינת התמחורים בשנת 1983 עת התקיים "משבר מניות הבנקים". אבל עדיין – צריך לצאת מנקודת הנחה שהתשואה על ההון בשנת 2021 וגם אצל מרבית הבנקים ברבעון האחרון שדווח, היא אינה מייצגת.

 

אגב, גם מבחינת השוואה לסקטורים אחרים, ולמה שחברות אחרות מצליחות לייצר על ההון בהם – לא מדובר בתשואה חריגה. לכן גם הטיעון, על הרווחית החריגה של הבנקים אינו מבוסס על נתונים - עובדתית אין בישראל תשואה חריגה על ההון של הבנקים. אם נשווה לנתוני הרשויות בארצות הברית – ניתן לראות שגם שם הבנקים מייצרים תשואה דומה, ואפילו מייצרים תשואה עודפת בהיקף של 2% על ההון ביחס לבנקים הישראלים בשנים 2018 ו-2019. אפשר לדבר על איכות השירות – דיון חשוב, אבל זה כבר דיון אחר. מבחינת הרווח – הבנקים בישראל לא כל כך "עושים עלינו קופה", והמניות שלהן – לא באמת נסחרות במכפיל חד ספרתי נמוך על הרווח.

 

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר בפיינאל קפיטל ניהול השקעות ללקוחות כשירים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יואב 05/12/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    זה הסעיף הכי גמיש במאזני הבנקים. הבנקים לא הפקידו הפסדים ממתן אשראי. כי כנראה כל אשראי שלהם הוא בינגו . בהסתכלות קדימה: מפחיד מאוד ..
  • 6.
    מניות הבנקים בישראל עוד יעלו הרבה השנה. (ל"ת)
    המשקיע החכם 09/06/2022 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משום כך הם הקובעים את תנאי פעילותם מלא מלא דהיינו 09/06/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
    משום כך הם הקובעים את תנאי פעילותם מלא מלא דהיינו שורת הרווח החזירי בעקר ע״ח המגזר הפרטי והחברות הקטנות והבינוניות - מובטחת. אי לכך כל תיק חייב להכיל לא פחות מ10% מניות בנקאיות כנכס בסיס.
  • 4.
    ניתוח מעניין, תודה לכותב (ל"ת)
    משקיע 09/06/2022 00:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יורי 08/06/2022 17:37
    הגב לתגובה זו
    האם אלו לא משפיעים על הבנקים בכלל ?
  • דור39 08/06/2022 20:06
    הגב לתגובה זו
    מבחינת מחירי הנדל"ן אין מה לדאוג לבנקים יש טווח ביטחון מטורף, אם במקרה יש באמת בועה רק המשקיעים יפגעו, במקרה כזה הבנקים "יפגעו" רק כי ירוויחו קצת פחות לשנה שנתיים
  • 2.
    לרון 08/06/2022 17:06
    הגב לתגובה זו
    ומ ז ל....כן כן ,JPM והבינלאומי ובמיוחד הבינלאומי שזהו בנק שאף פעם לא נכנס ל"בורות" עוד מהתקופה שהיה "הבנק לסחר חוץ" ובתקופת האחים ספרא ואח"כ,לא המלצה
  • 1.
    גידי 08/06/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
    ונדל"ן
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 0%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נפילות באסיה, ארביטרז' שלילי - מה יהיה היום בבורסה?

פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי; הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי; וגם - עסקת נשק של ארה"ב-סעודיה תקרב נורמלציה? 

מערכת ביזפורטל |

נפילות באסיה בהמשך לירידות בוול סטריט. השוק בת"א יספוג את האווירה האדומה בשווקים וצפוי לרדת. זה גם בא לידי ביטוי במניות הדואליות ובחוזים העתידיים. 


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


נמשיך עם אקזיט ישראלי. חברת אורביט אורביט 0%  הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות.

מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.


ואם דיברנו על התפתחות ביטחונית, סעודיה מתקרבת לעסקת ענק עם ארה"ב לרכישת מטוסי קרב חמקניים מדגם F-35. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, הפנטגון אישר שלב מרכזי בתהליך, שצפוי לכלול עד 48 מטוסים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. מדובר בצעד ראשון מסוגו זה שנים, שמאותת על שינוי בגישה האמריקנית כלפי הממלכה ועל פתיחות גוברת למכירת טכנולוגיה מתקדמת למדינות ערביות שאינן בנורמליזציה מלאה עם ישראל, אך ייתכן שהנורמליזציה עם ישראל תעמוד כתנאי להשלמת העסקה. העסקה עדיין דורשת אישור סופי של הממשל והקונגרס, ובישראל תוהים האם מאזן הכוחות עשוי להשתנות בעתיד, ועד כמה מדובר בצעד לקראת הסדר בין המדינות.