מחזיקי אגרות החוב בדלק ייהנו מההנפקה המתוכננת באית'קה
החלפת אג"ח של דלק קבוצה 0% במניות אית'קה היא משוואה אחת בשני נעלמים. להערכתנו, ככל שההנפקה תתבצע וגם אם לא תהיה היענות להחלפה, מחזיקי אגרות החוב ייהנו מהצפת ערך באית'קה
בשבוע שעבר פרסמה קבוצת דלק את כוונתה להציע למחזיקי אגרות החוב של החברה להחליף את החוב במניות של חברת אית'קה (עד 25% מההון) וזאת במסגרת ההנפקה לציבור המתוכננת של החברה. בשלב זה לא נמסרו פרטים אודות השווי אליו מכוונים בהנפקה ולא על יחס ההחלפה הצפוי וההערכה היא שאלו יהיו חלק מהפרמטרים שיקבעו במכרז שצפוי להתקיים בחודש מרץ.
שיטת המכרז אמנם מעלה המון שאלות לגבי ההיענות להחלפה אך טכנית הוא די פשוט. אנו מעריכים כי כל אגרת חוב תקבל שווי (שיעור מסויים מהפארי) ובנוסף יקבע שווי מינימאלי לאית'קה בהנפקה. מחזיקי אגרות החוב יוכלו להשתתף במכרז על המחיר והתמורה בגין המניות תשולם באמצעות אגרות חוב. במשתתפים במכרז שאינם בקרב בעלי אגרות החוב ישלמו את התמורה במזומן.
מעלות מעלה את דירוג האג"ח של דלק
- דלק משלימה את עסקת סיגנוס; צופה רווח חשבונאי של 600-750 מיליון דולר
- מנצלים את המומנטום: קבוצת דלק ו-ENI מכרו 3% ממניות איתקה תמורת כ-100 מיליון פאונד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב זה רב הנסתר על הגלוי ועל כן ננסה לקבוע את גבולות הגזרה שילקחו בחשבון בקבלת ההחלטה:
הנחת בסיס – אגרות החוב הקצרות (י"ג ו-כ"ב) ככל הנראה יהיו מחוץ למשוואה שכן על פי תרחיש הבסיס הנוכחי ובהינתן שלא תהיה הרעה משמעותית בפעילות של קבוצת דלק, הן יפרעו במלואן עד לסוף שנת 2021.
מה צריכה להיות התמורה בגינה משתלם למחזיקי האג"ח להחליף - זו אולי השאלה הגדולה ביותר וגם זו שהכי קשה לענות עליה. ברור שאם אגרות החוב נסחרות ב-75% על הפארי יחס ההחלפה צריך לגלם שווי גבוה יותר ועל מנת לשקף את התנודתיות הצפויה במניית אית'קה ניתן להניח שיחס ההחלפה יגלם מחיר שקרוב יותר לפארי. במשוואה הזו קיים גם נעלם נוסף שהוא שווי אית'קה בהנפקה שיגזור במידה מסויימת את פוטנציאל האפסייד הנוסף שמעבר לתשואות הגבוהות באג"ח.
מה התמחור הנוכחי של אגרות החוב גוזר לגבי השווי של אית'קה – אגרות החוב הארוכות של קבוצת דלק נסחרות ברמות של 70%-75% על הפארי. אם נניח שהנכסים האחרים של דלק שאינם אית'קה נסחרים בשווי שוק (דלק"ד) ובשווי העסקאות האחרונות שבוצעו (דלק ישראל) נקבל כי על מנת להגיע לריקאברי של 75% נדרש להציב במודל ה-NAV שווי של כ-200 מיליון דולר לאית'קה. נרחיב את התיזה ונניח גם שמי שמחזיק באגרות החוב רואה בהן פוטנציאל רווחי הון ועל כן הוא מניח ששוויה של אית'קה גבוה מאותם 200 מיליון שגוזר המודל.
- אקזיט ישראלי, ארביטרז' שלילי ומה יהיה היום בבורסה?
- אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
שווי אית'קה בהנפקה – לא ננסה במסמך זה להעריך את שוויה של אית'קה אבל ניתן לומר בהסתברות גבוהה מאוד שקבוצת דלק תשאף לשווי שיותר קרוב לשווי שבספריה קרי 1.2 מיליארד דולר. המינוס הגדול בעסקה לפי שווי גבוה הוא שבתשואות הנוכחיות של אגרות החוב לא בטוח שלמחזיקי אגרות החוב יהיה תמריץ להמיר שכן מצד אחד הם יקבלו שווי שקרוב לפארי או אפילו פארי אך מנגד חלק גדול מהאפסייד בהחלפה יגולם כבר במחיר המניה ובמידה וההנפקה תצא בשווי גבוה בלי החלפה אז שווי של אית'קה יקבל ביטוי במודל ה-NAV ותשואות האג"ח יתכווצו. מהצד השני, במחיר נמוך מאוד (שיהיה אטרקטיבי למחזיקי אגרות החוב) לא בטוח שקבוצת דלק תצא להנפקה במועד הזה.
המסקנה – ניתן להניח גבולות גזרה רחבים לכדאיות ההחלפה. שווי אית'קה בעסקה שנע בטווח גס של בין 800 מיליון דולר לבין השווי בספרים לא יספק אינסנטיב להחלפה. שווי נמוך מידי למשל 600 מיליון דולר ומטה עלול להביא את קבוצת דלק לחשוב מחדש על כדאיות העסקה (נזכיר כי בתזרים החזוי שפורסם בחודש נובמבר ישנה הנחה של הכנסת שותף או הנפקה לפי שווי של כ-1.3 מיליארד דולר). כלומר שווי בעסקה שיהיה בטווח שבין 600 ל-800 מיליון דולר לאית'קה יכול להוות טווח סביר בו תישקל ההחלפה. כמובן שהחלטה זו לא עומדת לבדה ותהיה תלויה במידה רבה ביחס ההחלפה כשהמטרה של מחזיקי אגרות החוב תהיה להשיג יחס החלפה גבוה ככל שניתן ושווי אית'קה נמוך והשילוב של השניים יהווה תמריץ להחלפה ופוטנציאל תשואה גבוה מזו הגלומה נכון להיום באגרות החוב.
ולסיום, ומה אם לא תהיה היענות להחלפה? – עסקה (הנפקה או הכנסת שותף) באית'קה היא הבסיס עליו בנוי כל מודל החזר החוב של קבוצת דלק לשנת 2021 שכן כבר ברבעון הראשון של שנת 2022 נדרשת הקבוצה לפרוע קרנות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל.
כך או כך אנו סבורים כי ככל שההנפקה תתבצע וגם אם לא תהיה היענות להחלפה מחזיקי אגרות החוב יהנו מהצפת ערך באית'קה ומעליה בשווי הנכסים הגלום ב-NAV של הקבוצה. הבעיה תהיה במידה ולא יתקבלו השווים הרצויים בהנפקה שכן אז תצטרך קבוצת דלק למצוא פתרונות יצירתיים או לחילופין לוותר על נתח גדול יותר מאחזקתה באית'קה.
לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר, IBI בית השקעות
- 11.אבי 17/02/2021 13:19הגב לתגובה זואיתקה במחיר ברנט נוכחי, 1.6 מיליארד לפחות לבעלי האג"ח. לשאר השוק בלונדון ינפיקו ב 2 מיליארד דולר לדעתי.
- 10.שי 07/02/2021 22:52הגב לתגובה זוכל פירמה נכנסת למצבי קיצון דלק קבוצה תצא מהמצב שבו נקלעה יצחק תשובה מכיר את הדרך חזרה לנקודת הקיצון העליונה של המנייה הסבלנות משתלמת ....
- 9.Yl 03/02/2021 11:16הגב לתגובה זולכל מי שנשאר שכל תתרחקו מ מחלה ושמה תשובה למה לכם צרות עברו המפואר ויוזמתו לא דומה למצבו היום פשוט תתרחקו שמרו על בריאותכם
- 8.האם כעת יפרעו את חובות דלק נדל"ן לעם ישראל? (ל"ת)רציו המלכה 02/02/2021 09:54הגב לתגובה זו
- 7.כמשקיע פרטי הייתי יושב בצד (ל"ת)משקיע ותיק 01/02/2021 17:52הגב לתגובה זו
- 6.yehudayel 01/02/2021 17:35הגב לתגובה זו1. יעריך המשקיע כמה שווה אתיקה עבורו 2. בעלי האגח ממירים לפ פארי - עשרות אחוזים מעל המחיר כיום! 3. לא חיבים להחזיק את אתיקה לשנים קדימה , המעונינים יוכלו למכורלמחר ההנפקה , גם אם תהיה ירידה זה יהיה רווח מעולה ומידי! מה שחשוב , ע"מ שההנקה תצליח והמניה לא תדרדר לאחר ההנפקה זה שההנפקה תהיה לכלל הציבור ולא רק לאגחי הנפקה רק לאגחים יכולה לדרדר את אתיקה, ולהנפקה לא תהיה משמעות [השיקול הוא רק ארביטראז מול האגח] הנפקה לציבור תיתן מחיר אמיתי לאתיקרה חשוב לדלק שהמניה לא תתרסק , היא המפתח לשלם חובותיה ולתשובהה להמשיך לשלוט בדלק
- 5.אחלה נייר-עולה 7 יורד למחרת 3 בניגוד למגמה.ממש בונבון (ל"ת)אא 01/02/2021 17:09הגב לתגובה זו
- 4.ישרא ל י 01/02/2021 15:54הגב לתגובה זואחרת למה להחליף? תשובה חייב לשלם הכל אחרת הלכה לו החברה והוא לא ייתן לזה לקרות. צריך לזכור שבעלי האג,ח מחזיקים היום בבטחון שהוא 40% מדלק קידוחים. כלל נכסי החברה שווים היום יותר משווי הסדרות כלומר יתקבל הפארי. לכן, בכל מקרה האג"חים אטרקטיביים כי הם עדיין 10-25% רחוקים מהפארי ואלה סדרות עם ריבית נקובה יפה שאין היום כאלה. ג.נ. מחזיק וכדאי שתבדקו ותחשבו.
- 3.לא עובר יום אחד וקופץ עיתונאי קטן לקלקל למחזיקי דלק... (ל"ת)יעקב 01/02/2021 15:14הגב לתגובה זו
- 2.איישל 01/02/2021 14:29הגב לתגובה זומסכנים בעלי המניות
- אסף 01/02/2021 16:22הגב לתגובה זוהכל כרגע תלוי בהנפקות של אית'קה או של דלק קידוחים או שתיהן. צל"ש או טר"ש , ועוד לא ראיתי אף אחד שנותן הערכה סבירה למה הולך להיות השווי שלה. אם תהיה להם הנפקה מוצלחת אז יש סיכוי שיורידו להם את ההערה בסוף הרבעון השני.
- מסכנים אנשים כמוך צרי עין (ל"ת)יעקב 01/02/2021 15:13הגב לתגובה זו
- 1.YL 01/02/2021 14:26הגב לתגובה זואבל שימו לב הוא רוצה את האגח בחזרה תמורת מניות של אטיקהההה. מצדיע לו בחור חכם

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 0% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאקזיט ישראלי, ארביטרז' שלילי ומה יהיה היום בבורסה?
פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי; הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי; וגם - עסקת נשק של ארה"ב-סעודיה תקרב נורמלציה?
אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי
הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות
בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל
להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
נפתח עם אקזיט ישראלי. חברת אורביט אורביט 0% הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות.
מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.
ואם דיברנו על התפתחות ביטחונית, סעודיה מתקרבת לעסקת ענק עם ארה"ב לרכישת מטוסי קרב חמקניים מדגם F-35. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, הפנטגון אישר שלב מרכזי בתהליך, שצפוי לכלול עד 48 מטוסים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. מדובר בצעד ראשון מסוגו זה שנים, שמאותת על שינוי בגישה האמריקנית כלפי הממלכה ועל פתיחות גוברת למכירת טכנולוגיה מתקדמת למדינות ערביות שאינן בנורמליזציה מלאה עם ישראל, אך ייתכן שהנורמליזציה עם ישראל תעמוד כתנאי להשלמת העסקה. העסקה עדיין דורשת אישור סופי של הממשל והקונגרס, ובישראל תוהים האם מאזן הכוחות עשוי להשתנות בעתיד, ועד כמה מדובר בצעד לקראת הסדר בין המדינות.
- אודיוקודס זינקה 7%; מדד הביטוח זינק 3.9% מדד הבנקים נעל בירידה של 1.5% - נעילה שלילית בבורסה
- בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועוד בהקשר הגיאופוליטי, הלילה הושב עוד חלל חטוף לישראל, ובכך עוד 7 חללים חטופים נותרו בעזה. מדובר בצעד אם כי קטן לקראת השלב השני של העסקה, שעל פי הערכות צפוי להיות מורכב יותר הן מהצד הישראלי והן מהצד של ארגון הטרור חמאס.
