משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

ברקת תומך בהגדלת ההפקדה בקופ"ג להשקעה ל-200 אלף בשנה

הטבת המיסוי, אי תשלום על רווחי הון, בקופות הגמל להשקעה מוגבלת עד להפקדה של 72 אלף שקל בשנה. החלטה על הקטנת ההגבלה באופן מהותי צפויה למשוך הון אדיר לענף הגמל
אלמוג עזר | (2)
נושאים בכתבה משה ברקת

האם הטבת המיסוי בקופות הגמל תועלה בקרוב להפקדות של 200 שקל בשנה? הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת מסר היום שהוא פועל להגדיל את גבול ההפקדה השנתית לקופות הגמל ולהבטיח את ההטבה גם עבור הפקדה של 200 אלף שקל בשנה. אי תשלום על רווחי הון, בקופות הגמל להשקעה, מוגבלת עד להפקדה של 72 אלף שקל בשנה. החלטה על הקטנת ההגבלה באופן מהותי צפויה למשוך הון אדיר לענף הגמל.

לדברי ברקת: "אנחנו צריכים להגדיל את קופות הגמל להשקעה לא ל-70 אלף אלא ל-200 או 250 אלף כמו שדוחף לכך סגן השר הרב יצחק כהן, שבזכותו יש לנו את הכלי הנהדר הזה לחסכון של משקי בית. בגלל זה אנחנו צריכים לא להילחם בפוליסות חסכון אלא למצוא את הדרך להרחיב את ההפצה שלהם, ולהרחיב את היצע המוצרים שמהווים גם תחרות אמיתית למערכת הבנקאית ותכניות החיסכון או פיקדונות הציבור. זה המנוע של שוק ההון. מי רוצה לכבות אותו?"

הממונה הסביר כי הוא פועל למען התחרות כדי להביא לפתרון של כשלים בשוק: "התחרות, השירות, החדשנות והצמיחה הם סמי החיים של המערכת הזאת. אתם צריכים להבין זאת. במיוחד בזמן הזה. התחרות מחדדת אותנו ומחשלת אותנו, לא מפחידה אותנו. מי שהפחד מתחרות מנחה אותו יפסיד לא רק את המערכה אלא את הקרב כולו. השירות הוא חלק ממערך יחסים עם הלקוחות שלנו שאנחנו רוצים לאורך זמן, לא לסיבוב קצר. תבנו מערכות עם אורך נשימה. מה שלא נרוויח היום, נרוויח מחר. ללא חדשנות נמות. חד וחלק. אם אני צריך להמתין יום ויומיים לנתונים מהשוק, ועוד מנהלי השקעות ומנהלי IT בוכים לנו שמעמיסים עליהם, משהו פה לא עובד נכון וצריך להשתפר. אנחנו צריכים היום דברים בלחיצת כפתור, בזמן קצר, מערכות זריזות וגמישות ולא מערכות כבדות שדורשות טיוב. עצם העובדה שאנחנו מדברים על טיוב מעיד על הבעיה. מישהו עושה טובה לרגולטור שהוא עושה טיוב למערכות שלו? תחשבו שנית. מישהו עושה טובה לרגולטור שהוא משקיע במערכות להגנת סייבר? תחשבו שנית".

ברקת גם שיתף את מסקנותיו ממשבר הקורונה: "אני סבור, בניתוח שאחרי, שאת האתגרים הראשוניים צלחנו בצורה שנוטעת בי את האמונה והתקווה כי נוכל לצלוח גם אתגרים נוספים בהמשך הדרך. זה טוב שנהיה אופטימיים, אבל אסור שנהיה שאננים, ואסור שנהיה עצלנים. מה שעשינו זה בסדר, אבל זה לא מספיק. אסור למערכת שלנו להיות שלווה ושמנה. לסמוך על כך שמגיע כסף, שמגיעות עסקאות. לא לראות את האיומים על המערכת, שבאים מכיוונים שונים. המערכת המוסדית חייבת להיות תחרותית, חייבת לשפר את השירות, את היכולות הטכנולוגיות, את היכולות להתמודד עם סיכונים ואיומים. אחרת היא תפגע, מבית ומחוץ".

ברקת התייחס למשבר אליו נכנסה שירביט לפני שבועיים: "הנה היה לנו מקרה של שירביט, לא ארחיב. התמודדות הרואית של החברה לחזור לפעילות. אני מעריך את זה ואת הבעלים ששמר על העסק שלו. אבל בעסק שלנו אנחנו לא יכולים לסמוך על נסי חנוכה ועל הרואיקה. ניהול סיכונים, לקוחות, שיפור תחרות, חדשנות – כל אלה דורשים השקעה. ואני אומר לכם אתם צריכים להשקיע. יותר ממה שאתם משקיעים היום".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ערן 23/12/2020 20:03
    הגב לתגובה זו
    רובו נמצא בבורסה ולא העשירים.
  • 1.
    עוז 23/12/2020 19:01
    הגב לתגובה זו
    ללא דמי ניהול שמירה ועמלות גבוהות. כך תצמיחו את המשקיעים ותצמחו איתם...
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: