משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

ברקת תומך בהגדלת ההפקדה בקופ"ג להשקעה ל-200 אלף בשנה

הטבת המיסוי, אי תשלום על רווחי הון, בקופות הגמל להשקעה מוגבלת עד להפקדה של 72 אלף שקל בשנה. החלטה על הקטנת ההגבלה באופן מהותי צפויה למשוך הון אדיר לענף הגמל
אלמוג עזר | (2)
נושאים בכתבה משה ברקת

האם הטבת המיסוי בקופות הגמל תועלה בקרוב להפקדות של 200 שקל בשנה? הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת מסר היום שהוא פועל להגדיל את גבול ההפקדה השנתית לקופות הגמל ולהבטיח את ההטבה גם עבור הפקדה של 200 אלף שקל בשנה. אי תשלום על רווחי הון, בקופות הגמל להשקעה, מוגבלת עד להפקדה של 72 אלף שקל בשנה. החלטה על הקטנת ההגבלה באופן מהותי צפויה למשוך הון אדיר לענף הגמל.

לדברי ברקת: "אנחנו צריכים להגדיל את קופות הגמל להשקעה לא ל-70 אלף אלא ל-200 או 250 אלף כמו שדוחף לכך סגן השר הרב יצחק כהן, שבזכותו יש לנו את הכלי הנהדר הזה לחסכון של משקי בית. בגלל זה אנחנו צריכים לא להילחם בפוליסות חסכון אלא למצוא את הדרך להרחיב את ההפצה שלהם, ולהרחיב את היצע המוצרים שמהווים גם תחרות אמיתית למערכת הבנקאית ותכניות החיסכון או פיקדונות הציבור. זה המנוע של שוק ההון. מי רוצה לכבות אותו?"

הממונה הסביר כי הוא פועל למען התחרות כדי להביא לפתרון של כשלים בשוק: "התחרות, השירות, החדשנות והצמיחה הם סמי החיים של המערכת הזאת. אתם צריכים להבין זאת. במיוחד בזמן הזה. התחרות מחדדת אותנו ומחשלת אותנו, לא מפחידה אותנו. מי שהפחד מתחרות מנחה אותו יפסיד לא רק את המערכה אלא את הקרב כולו. השירות הוא חלק ממערך יחסים עם הלקוחות שלנו שאנחנו רוצים לאורך זמן, לא לסיבוב קצר. תבנו מערכות עם אורך נשימה. מה שלא נרוויח היום, נרוויח מחר. ללא חדשנות נמות. חד וחלק. אם אני צריך להמתין יום ויומיים לנתונים מהשוק, ועוד מנהלי השקעות ומנהלי IT בוכים לנו שמעמיסים עליהם, משהו פה לא עובד נכון וצריך להשתפר. אנחנו צריכים היום דברים בלחיצת כפתור, בזמן קצר, מערכות זריזות וגמישות ולא מערכות כבדות שדורשות טיוב. עצם העובדה שאנחנו מדברים על טיוב מעיד על הבעיה. מישהו עושה טובה לרגולטור שהוא עושה טיוב למערכות שלו? תחשבו שנית. מישהו עושה טובה לרגולטור שהוא משקיע במערכות להגנת סייבר? תחשבו שנית".

ברקת גם שיתף את מסקנותיו ממשבר הקורונה: "אני סבור, בניתוח שאחרי, שאת האתגרים הראשוניים צלחנו בצורה שנוטעת בי את האמונה והתקווה כי נוכל לצלוח גם אתגרים נוספים בהמשך הדרך. זה טוב שנהיה אופטימיים, אבל אסור שנהיה שאננים, ואסור שנהיה עצלנים. מה שעשינו זה בסדר, אבל זה לא מספיק. אסור למערכת שלנו להיות שלווה ושמנה. לסמוך על כך שמגיע כסף, שמגיעות עסקאות. לא לראות את האיומים על המערכת, שבאים מכיוונים שונים. המערכת המוסדית חייבת להיות תחרותית, חייבת לשפר את השירות, את היכולות הטכנולוגיות, את היכולות להתמודד עם סיכונים ואיומים. אחרת היא תפגע, מבית ומחוץ".

ברקת התייחס למשבר אליו נכנסה שירביט לפני שבועיים: "הנה היה לנו מקרה של שירביט, לא ארחיב. התמודדות הרואית של החברה לחזור לפעילות. אני מעריך את זה ואת הבעלים ששמר על העסק שלו. אבל בעסק שלנו אנחנו לא יכולים לסמוך על נסי חנוכה ועל הרואיקה. ניהול סיכונים, לקוחות, שיפור תחרות, חדשנות – כל אלה דורשים השקעה. ואני אומר לכם אתם צריכים להשקיע. יותר ממה שאתם משקיעים היום".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ערן 23/12/2020 20:03
    הגב לתגובה זו
    רובו נמצא בבורסה ולא העשירים.
  • 1.
    עוז 23/12/2020 19:01
    הגב לתגובה זו
    ללא דמי ניהול שמירה ועמלות גבוהות. כך תצמיחו את המשקיעים ותצמחו איתם...
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים