ברקת תומך בהגדלת ההפקדה בקופ"ג להשקעה ל-200 אלף בשנה
האם הטבת המיסוי בקופות הגמל תועלה בקרוב להפקדות של 200 שקל בשנה? הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת מסר היום שהוא פועל להגדיל את גבול ההפקדה השנתית לקופות הגמל ולהבטיח את ההטבה גם עבור הפקדה של 200 אלף שקל בשנה. אי תשלום על רווחי הון, בקופות הגמל להשקעה, מוגבלת עד להפקדה של 72 אלף שקל בשנה. החלטה על הקטנת ההגבלה באופן מהותי צפויה למשוך הון אדיר לענף הגמל.
לדברי ברקת: "אנחנו צריכים להגדיל את קופות הגמל להשקעה לא ל-70 אלף אלא ל-200 או 250 אלף כמו שדוחף לכך סגן השר הרב יצחק כהן, שבזכותו יש לנו את הכלי הנהדר הזה לחסכון של משקי בית. בגלל זה אנחנו צריכים לא להילחם בפוליסות חסכון אלא למצוא את הדרך להרחיב את ההפצה שלהם, ולהרחיב את היצע המוצרים שמהווים גם תחרות אמיתית למערכת הבנקאית ותכניות החיסכון או פיקדונות הציבור. זה המנוע של שוק ההון. מי רוצה לכבות אותו?"
הממונה הסביר כי הוא פועל למען התחרות כדי להביא לפתרון של כשלים בשוק: "התחרות, השירות, החדשנות והצמיחה הם סמי החיים של המערכת הזאת. אתם צריכים להבין זאת. במיוחד בזמן הזה. התחרות מחדדת אותנו ומחשלת אותנו, לא מפחידה אותנו. מי שהפחד מתחרות מנחה אותו יפסיד לא רק את המערכה אלא את הקרב כולו. השירות הוא חלק ממערך יחסים עם הלקוחות שלנו שאנחנו רוצים לאורך זמן, לא לסיבוב קצר. תבנו מערכות עם אורך נשימה. מה שלא נרוויח היום, נרוויח מחר. ללא חדשנות נמות. חד וחלק. אם אני צריך להמתין יום ויומיים לנתונים מהשוק, ועוד מנהלי השקעות ומנהלי IT בוכים לנו שמעמיסים עליהם, משהו פה לא עובד נכון וצריך להשתפר. אנחנו צריכים היום דברים בלחיצת כפתור, בזמן קצר, מערכות זריזות וגמישות ולא מערכות כבדות שדורשות טיוב. עצם העובדה שאנחנו מדברים על טיוב מעיד על הבעיה. מישהו עושה טובה לרגולטור שהוא עושה טיוב למערכות שלו? תחשבו שנית. מישהו עושה טובה לרגולטור שהוא משקיע במערכות להגנת סייבר? תחשבו שנית".
ברקת גם שיתף את מסקנותיו ממשבר הקורונה: "אני סבור, בניתוח שאחרי, שאת האתגרים הראשוניים צלחנו בצורה שנוטעת בי את האמונה והתקווה כי נוכל לצלוח גם אתגרים נוספים בהמשך הדרך. זה טוב שנהיה אופטימיים, אבל אסור שנהיה שאננים, ואסור שנהיה עצלנים. מה שעשינו זה בסדר, אבל זה לא מספיק. אסור למערכת שלנו להיות שלווה ושמנה. לסמוך על כך שמגיע כסף, שמגיעות עסקאות. לא לראות את האיומים על המערכת, שבאים מכיוונים שונים. המערכת המוסדית חייבת להיות תחרותית, חייבת לשפר את השירות, את היכולות הטכנולוגיות, את היכולות להתמודד עם סיכונים ואיומים. אחרת היא תפגע, מבית ומחוץ".
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- הפספוס של ענת גואטה; הקשקוש של יאיר אבידן וההתעוררות של משה ברקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקת התייחס למשבר אליו נכנסה שירביט לפני שבועיים: "הנה היה לנו מקרה של שירביט, לא ארחיב. התמודדות הרואית של החברה לחזור לפעילות. אני מעריך את זה ואת הבעלים ששמר על העסק שלו. אבל בעסק שלנו אנחנו לא יכולים לסמוך על נסי חנוכה ועל הרואיקה. ניהול סיכונים, לקוחות, שיפור תחרות, חדשנות – כל אלה דורשים השקעה. ואני אומר לכם אתם צריכים להשקיע. יותר ממה שאתם משקיעים היום".
- 2.ערן 23/12/2020 20:03הגב לתגובה זורובו נמצא בבורסה ולא העשירים.
- 1.עוז 23/12/2020 19:01הגב לתגובה זוללא דמי ניהול שמירה ועמלות גבוהות. כך תצמיחו את המשקיעים ותצמחו איתם...
סקוט ראסל מנכל נייס; קרדיט: נייסאין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
מניית נייס בקריסה - איבדה 35% מתחילת השנה, יותר מ-50% בארבע השנים האחרונות; מה יקרה כעת למניה? לא בטוח שמה שחשבתם
נייס נייס 4.61% שהיתה עד לפני שנה וחצי החברה הגדולה בת"א, איבדה 35% מתחילת השנה ו-50% בארבע השנים האחרונות. החברה מדווחת על תוצאות כספיות חלשות ברבעון השלישי של השנה, ועל תחזית מאכזבת לשנה כולה. הנהלת החברה מדברת על רווח של 12.25 דולר למניה (אמצע הטווח שבין 12.28 דולר למניה ל-12.42 דולר למניה) מתחת להערכות האנליסטים ל-12.43 דולר למניה. התחזית לא כוללת את הרכישה האחרונה בתחום ה-AI.
המשקיעים שואלים שתי שאלות חשובות - הראשונה, מה יקרה למניה? לרוב פספוס בדוחות ובעיקר בתחזית מתבטא בירידה במניה, אבל פה הירידה היתה עוד לפני הדוחות. אין עשן בלי אש - השוק הבין לאן זה הולך, ולכן בפועל, במניה הכל פתוח ותלוי בשאלה השנייה - מה תהיה התחזית לשנה הבאה ואיך ישפיע ה-AI על החברה?
חברת תוכנה צומחת במכפיל רווח נוכחי של 9 - אלו המספרים של נייס כשלשנה הבאה מדובר במכפיל רווח של 10. זה נמוך כמעט בכל קנה מידה וזה מבטא לכאורה מניה בתמחור אטרקטיבי במיוחד. אלא שזה ביטא את החששות הגדולים של השוק מאכזבה במספרים והשוק צדק, אם כי הפספוס לא גדול. אגב, לרוב השוק צודק. השוק מתמחר גם ירידה ברווחים בשנה הבאה. השוק מתמחר תרחיש רע יחסית, כשהוא חושב שה-AI הוא איום ענק על החברה.
החששות די ברורים ומוצדקים - נייס היא חברה שפועלת גם ב-CRM, וצ'אטים AI משנים לחלוטין את העסקים האלו, ועדיין לחברה יש פעילות רחבה, והיא מוטמעת עמוק במאות גופים. יהיה שינוי, מתרחשת מהפכת AI, אך קשה לדעת אם הפגיעה בנייס תהיה גדולה מהצמיחה ומיכולות ה-AI שהחברה מדברת עליהם. מעבר לכך, הסיכון אכן גדל מאוד, אבל הכל שאלה של מחיר - אז אל תהיו בטוחים שהמניה תרד. הכל פתוח כי המחיר לכאורה נמוך ומגלם תרחיש רע.
- נייס במשבר שליטה: מחלוקת על מענק למנכ"ל הפורש מציתה עימות חריף בין הדירקטוריון למוסדיים
- נייס מכה את התחזיות; מאשרת תחזית להמשך, אבל יש נקודת חולשה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההנהלה של החברה והיח"צ מספרים לנו על חצי הכוס המלאה - "אנו שמחים לדווח על רבעון שלישי חזק, הנובע מהמשך יישום האסטרטגיה שלנו, המתמקדת בבינה מלאכותית, ומהביצועים המצוינים שלנו בשוק" אמר סקוט ראסל, מנכ"ל נייס. ההכנסות הסתכמו ב-732 מיליון דולר, ברף העליון של טווח התחזית, כאשר ההכנסות מענן גדלו ב-13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-563 מיליון דולר. הצמיחה בהכנסות מענן נבעה מהמומנטום החזק של תחום חוויית הלקוח המבוססת בינה מלאכותית ותחום השירות העצמי, שהציגו גידול של 49% בהכנסות השנתיות החוזרות, וגידול של 43% בנטרול Cognigy, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יכולות ה-AI נכללו בכל עסקת CX חדשה של מעל מיליון דולר בשנה, מה שממחיש את התרחבות אימוץ פתרונות ה-AI שלנו בקרב הארגונים הגדולים ביותר".

אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה
"עמל ומעבר" תחל להיסחר בבורסה בשם "עמל הולדינגס" לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל; בין המרוויחים באקזיט - פועלים אקוויטי, חברת הביטוח מגדל ודליה קורקיןפימי רוכשת עמל ומעבר
"עמל ומעבר" נכנסת לבורסה בת"א. בעלי השליטה ובראשם קרן פימי של ישי דוידי מכרו מחצית מהחזקתם ברשת שירותי הסיעוד והדיור המוגן ונפגשו עם 1.3 מיליארד שקל. החברה תחל להיסחר לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל. השווי המוערך היה בין 2.7 מיליארד ל-3 מיליארד שקל, אך על רקע החשש משינויים במכרז של ביטוח לאומי בתחום הסיעוד (שפגע בתמחור של דנאל ותגבור), נראה ששווי של 2.6 מיליארד שקל הוא בהחלט שווי "טוב".
למעשה, מדובר בעצם באקזיט לבעלי השליטה ובעיקר פימי שירדה מהחזקה של כמעט 50% ל-25%. פימי רכשה את השליטה לפני 3-4 שנים לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל ומאז לילך אשר טופילסקי, שותפה בפימי מלווה ואחראית על עמל כשדליה קורקין, מנהלת את החברה בשוטף. פימי הרוויחה פי 2.5 בערך על השקעתה כשבדרך היא מכניסה את פועלים אקוויטי ומגדל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אלו הרוויחו 60%-70% בטווח של שנה-שנתיים.
עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל שפועלת במתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים; מתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,600 מטופלים; שירותי דיור וסעד לדיירים שאינם עצמאיים ומתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות (לרבות: בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו').
הכנסות עמל ומעבר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכמו בכ-.22 מיליארד שקל . שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל, לעומת כ-1.6 מיליארד שקל בשנת 2023. הרווח התפעולי ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם בכ-197 מיליון שקל, לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2024 וכ-137 מיליון שקל ב-2023. בצמיחה טבעית צפוי שקצב הרווחים התפעוליים יגיע לכ-220 ויותר תוך כשנה. הרווח הנקי המתואם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם לכ-139 מיליון שקל . בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-127 מיליון שקל , לעומת כ-89 מיליון שקל בשנת 2023. גם כאן כשמסתכלים קדימה אפשר להעריך רווח נקי של 152-155 מיליון שקל בשנה הבאה
- קרן פימי הופכת להיות בעלת השליטה בקמהדע
- מניה רותחת: מה הצית ראלי של 25% תוך חודשיים במניית דיסקונט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מ-240 מיליון ל-2.5 מיליארד בעשור
ב-2015 רכשו דליה קורקין והארי גרוס את השליטה בחברה תמורת 240 מיליון שקל בלבד מאבי לוין, שמאי מיטלמן, חגי נברון והאחים צבי ואלי נגיס. שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, פימי רכשה 70% מגרוס ו-10% נוספים מקורקין במיליארד שקל. בסוף 2023, פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, רכשה 20% מעמל ומעבר תמורת 300 מיליון שקל - 16% מפימי תמורת 240 מיליון שקל ו-4% מקורקין תמורת 60 מיליון שקל. העסקה שיקפה שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה.
