ברקת תומך בהגדלת ההפקדה בקופ"ג להשקעה ל-200 אלף בשנה
משה ברקת האם הטבת המיסוי בקופות הגמל תועלה בקרוב להפקדות של 200 שקל בשנה? הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת מסר היום שהוא פועל להגדיל את גבול ההפקדה השנתית לקופות הגמל ולהבטיח את ההטבה גם עבור הפקדה של 200 אלף שקל בשנה. אי תשלום על רווחי הון, בקופות הגמל להשקעה, מוגבלת עד להפקדה של 72 אלף שקל בשנה. החלטה על הקטנת ההגבלה באופן מהותי צפויה למשוך הון אדיר לענף הגמל.
לדברי ברקת: "אנחנו צריכים להגדיל את קופות הגמל להשקעה לא ל-70 אלף אלא ל-200 או 250 אלף כמו שדוחף לכך סגן השר הרב יצחק כהן, שבזכותו יש לנו את הכלי הנהדר הזה לחסכון של משקי בית. בגלל זה אנחנו צריכים לא להילחם בפוליסות חסכון אלא למצוא את הדרך להרחיב את ההפצה שלהם, ולהרחיב את היצע המוצרים שמהווים גם תחרות אמיתית למערכת הבנקאית ותכניות החיסכון או פיקדונות הציבור. זה המנוע של שוק ההון. מי רוצה לכבות אותו?"
הממונה הסביר כי הוא פועל למען התחרות כדי להביא לפתרון של כשלים בשוק: "התחרות, השירות, החדשנות והצמיחה הם סמי החיים של המערכת הזאת. אתם צריכים להבין זאת. במיוחד בזמן הזה. התחרות מחדדת אותנו ומחשלת אותנו, לא מפחידה אותנו. מי שהפחד מתחרות מנחה אותו יפסיד לא רק את המערכה אלא את הקרב כולו. השירות הוא חלק ממערך יחסים עם הלקוחות שלנו שאנחנו רוצים לאורך זמן, לא לסיבוב קצר. תבנו מערכות עם אורך נשימה. מה שלא נרוויח היום, נרוויח מחר. ללא חדשנות נמות. חד וחלק. אם אני צריך להמתין יום ויומיים לנתונים מהשוק, ועוד מנהלי השקעות ומנהלי IT בוכים לנו שמעמיסים עליהם, משהו פה לא עובד נכון וצריך להשתפר. אנחנו צריכים היום דברים בלחיצת כפתור, בזמן קצר, מערכות זריזות וגמישות ולא מערכות כבדות שדורשות טיוב. עצם העובדה שאנחנו מדברים על טיוב מעיד על הבעיה. מישהו עושה טובה לרגולטור שהוא עושה טיוב למערכות שלו? תחשבו שנית. מישהו עושה טובה לרגולטור שהוא משקיע במערכות להגנת סייבר? תחשבו שנית".
ברקת גם שיתף את מסקנותיו ממשבר הקורונה: "אני סבור, בניתוח שאחרי, שאת האתגרים הראשוניים צלחנו בצורה שנוטעת בי את האמונה והתקווה כי נוכל לצלוח גם אתגרים נוספים בהמשך הדרך. זה טוב שנהיה אופטימיים, אבל אסור שנהיה שאננים, ואסור שנהיה עצלנים. מה שעשינו זה בסדר, אבל זה לא מספיק. אסור למערכת שלנו להיות שלווה ושמנה. לסמוך על כך שמגיע כסף, שמגיעות עסקאות. לא לראות את האיומים על המערכת, שבאים מכיוונים שונים. המערכת המוסדית חייבת להיות תחרותית, חייבת לשפר את השירות, את היכולות הטכנולוגיות, את היכולות להתמודד עם סיכונים ואיומים. אחרת היא תפגע, מבית ומחוץ".
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- הפספוס של ענת גואטה; הקשקוש של יאיר אבידן וההתעוררות של משה ברקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקת התייחס למשבר אליו נכנסה שירביט לפני שבועיים: "הנה היה לנו מקרה של שירביט, לא ארחיב. התמודדות הרואית של החברה לחזור לפעילות. אני מעריך את זה ואת הבעלים ששמר על העסק שלו. אבל בעסק שלנו אנחנו לא יכולים לסמוך על נסי חנוכה ועל הרואיקה. ניהול סיכונים, לקוחות, שיפור תחרות, חדשנות – כל אלה דורשים השקעה. ואני אומר לכם אתם צריכים להשקיע. יותר ממה שאתם משקיעים היום".
- 2.ערן 23/12/2020 20:03הגב לתגובה זורובו נמצא בבורסה ולא העשירים.
- 1.עוז 23/12/2020 19:01הגב לתגובה זוללא דמי ניהול שמירה ועמלות גבוהות. כך תצמיחו את המשקיעים ותצמחו איתם...
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
MAX: גידול בהכנסות וברווח הנקי; המשך צמיחה בתיק האשראי
חברת האשראי Max מציגה רבעון שלישי חיובי עם צמיחה בהכנסות וברווח המתואם, בו נרשמה הוצאה חד-פעמית, לצד גידול מתמשך במחזורי הפעילות, במספר הכרטיסים ובתיק האשראי
חברת האשראי מקס (Max) פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2025. מהנתונים עולה כי החברה ממשיכה להציג צמיחה בהכנסות, במחזורי הפעילות ובתיק האשראי, ולצד זאת, רווחיה הושפעו מהוצאה חד פעמית משמעותית הקשורה לגידול בהפרשות לשומות מע"מ בגין פעילות חו"ל לשנים 2012-2024.
ברבעון השלישי הסתכם הרווח הנקי המתואם ב-86 מיליון שקל לעומת 70 מיליון שקל בתקופה המקבילה, גידול של כ-23%. הרווח הנקי המדווח, הכולל את ההוצאה החד-פעמית, נמוך יותר, אך ההשוואה המהותית לפעילות הליבה נעשית על בסיס התוצאות המתואמות, כפי שהציגה החברה. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרווח הנקי המתואם הגיע ל-236 מיליון שקל, לעומת 210 מיליון שקל אשתקד.
הכנסות החברה ברבעון עלו לכ-645 מיליון שקל, לעומת 595 מיליון שקל אשתקד, עלייה של כ-8.4%. בתשעת החודשים ההכנסות הסתכמו בכ-1.836 מיליארד שקל, לעומת 1.668 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. הגידול נבע מעלייה במחזור העסקאות בכרטיסי אשראי, עליה בכמות הכרטיסים הפעילים והתרחבות תיק האשראי.
פעילות הנפקת הכרטיסים המשיכה לצמוח: מחזור ההנפקה הכולל ברבעון הגיע לכ-41 מיליארד שקל, לעומת 37 מיליארד שקל אשתקד. מחזור כרטיסי Max (החוץ בנקאיים) עלה ב-16.4% ל-18.6 מיליארד שקל. בתשעת החודשים נספרו כ-114 מיליארד שקל מחזור עסקאות, עלייה של כ-10%.
- מקס תתחרה בבנקים ותתן לכם 3% שנתי על יתרה בחשבון
- הפועלים דוחה את תביעת מייסד צו 9: נהגנו בהתאם לדין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תיק האשראי הצרכני הסתכם בכ-11.7 מיליארד שקל, גידול של 16.5% מול התקופה המקבילה. תיק האשראי לעסקים עלה לכ-1.2 מיליארד שקל, גידול של כ-9%. לצד הצמיחה בהיקפים, המשיכה מגמת השיפור באיכות תיק האשראי: הוצאות להפסדי אשראי ברבעון ירדו ל-41 מיליון שקל לעומת 62 מיליון שקל אשתקד, ובתשעת החודשים ירדו ל-130 מיליון שקל לעומת 159 מיליון שקל.
