משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

ברקת תומך בהגדלת ההפקדה בקופ"ג להשקעה ל-200 אלף בשנה

הטבת המיסוי, אי תשלום על רווחי הון, בקופות הגמל להשקעה מוגבלת עד להפקדה של 72 אלף שקל בשנה. החלטה על הקטנת ההגבלה באופן מהותי צפויה למשוך הון אדיר לענף הגמל
אלמוג עזר | (2)
נושאים בכתבה משה ברקת

האם הטבת המיסוי בקופות הגמל תועלה בקרוב להפקדות של 200 שקל בשנה? הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת מסר היום שהוא פועל להגדיל את גבול ההפקדה השנתית לקופות הגמל ולהבטיח את ההטבה גם עבור הפקדה של 200 אלף שקל בשנה. אי תשלום על רווחי הון, בקופות הגמל להשקעה, מוגבלת עד להפקדה של 72 אלף שקל בשנה. החלטה על הקטנת ההגבלה באופן מהותי צפויה למשוך הון אדיר לענף הגמל.

לדברי ברקת: "אנחנו צריכים להגדיל את קופות הגמל להשקעה לא ל-70 אלף אלא ל-200 או 250 אלף כמו שדוחף לכך סגן השר הרב יצחק כהן, שבזכותו יש לנו את הכלי הנהדר הזה לחסכון של משקי בית. בגלל זה אנחנו צריכים לא להילחם בפוליסות חסכון אלא למצוא את הדרך להרחיב את ההפצה שלהם, ולהרחיב את היצע המוצרים שמהווים גם תחרות אמיתית למערכת הבנקאית ותכניות החיסכון או פיקדונות הציבור. זה המנוע של שוק ההון. מי רוצה לכבות אותו?"

הממונה הסביר כי הוא פועל למען התחרות כדי להביא לפתרון של כשלים בשוק: "התחרות, השירות, החדשנות והצמיחה הם סמי החיים של המערכת הזאת. אתם צריכים להבין זאת. במיוחד בזמן הזה. התחרות מחדדת אותנו ומחשלת אותנו, לא מפחידה אותנו. מי שהפחד מתחרות מנחה אותו יפסיד לא רק את המערכה אלא את הקרב כולו. השירות הוא חלק ממערך יחסים עם הלקוחות שלנו שאנחנו רוצים לאורך זמן, לא לסיבוב קצר. תבנו מערכות עם אורך נשימה. מה שלא נרוויח היום, נרוויח מחר. ללא חדשנות נמות. חד וחלק. אם אני צריך להמתין יום ויומיים לנתונים מהשוק, ועוד מנהלי השקעות ומנהלי IT בוכים לנו שמעמיסים עליהם, משהו פה לא עובד נכון וצריך להשתפר. אנחנו צריכים היום דברים בלחיצת כפתור, בזמן קצר, מערכות זריזות וגמישות ולא מערכות כבדות שדורשות טיוב. עצם העובדה שאנחנו מדברים על טיוב מעיד על הבעיה. מישהו עושה טובה לרגולטור שהוא עושה טיוב למערכות שלו? תחשבו שנית. מישהו עושה טובה לרגולטור שהוא משקיע במערכות להגנת סייבר? תחשבו שנית".

ברקת גם שיתף את מסקנותיו ממשבר הקורונה: "אני סבור, בניתוח שאחרי, שאת האתגרים הראשוניים צלחנו בצורה שנוטעת בי את האמונה והתקווה כי נוכל לצלוח גם אתגרים נוספים בהמשך הדרך. זה טוב שנהיה אופטימיים, אבל אסור שנהיה שאננים, ואסור שנהיה עצלנים. מה שעשינו זה בסדר, אבל זה לא מספיק. אסור למערכת שלנו להיות שלווה ושמנה. לסמוך על כך שמגיע כסף, שמגיעות עסקאות. לא לראות את האיומים על המערכת, שבאים מכיוונים שונים. המערכת המוסדית חייבת להיות תחרותית, חייבת לשפר את השירות, את היכולות הטכנולוגיות, את היכולות להתמודד עם סיכונים ואיומים. אחרת היא תפגע, מבית ומחוץ".

ברקת התייחס למשבר אליו נכנסה שירביט לפני שבועיים: "הנה היה לנו מקרה של שירביט, לא ארחיב. התמודדות הרואית של החברה לחזור לפעילות. אני מעריך את זה ואת הבעלים ששמר על העסק שלו. אבל בעסק שלנו אנחנו לא יכולים לסמוך על נסי חנוכה ועל הרואיקה. ניהול סיכונים, לקוחות, שיפור תחרות, חדשנות – כל אלה דורשים השקעה. ואני אומר לכם אתם צריכים להשקיע. יותר ממה שאתם משקיעים היום".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ערן 23/12/2020 20:03
    הגב לתגובה זו
    רובו נמצא בבורסה ולא העשירים.
  • 1.
    עוז 23/12/2020 19:01
    הגב לתגובה זו
    ללא דמי ניהול שמירה ועמלות גבוהות. כך תצמיחו את המשקיעים ותצמחו איתם...
חי גאליס, מנכ"ל ביגחי גאליס, מנכ"ל ביג
ראיון

מנכ״ל ביג: "הפדיונות בגלילות חזקים בכל ימות השבוע - לא רק בסופי שבוע"

"ביג גלילות הוא הנכס הגדול והמשמעותי ביותר מבין הנכסים החדשים, ולכן התרומה שלו משמעותית", אומר מנכ"ל ביג חי גאליס. "בישראל אנחנו צומחים מעל 20% ובאירופה מעל 50%" ומציין: "זהו רבעון שיא, אבל עוד שיאים לפנינו" - על התוצאות הרבעוניות של ביג והמיקוד להמשך
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג חי גאליס

ביג ביג -0.83%   עדכנה על תוצאות הרבעון השלישי ובהם עליה בכל המדדים. ההכנסות מהשכרה ודמי ניהול הגיעו ברבעון ל-704 מיליון שקל, קפיצה של 17% לעומת הרבעון המקביל, והרווח הגולמי טיפס גם הוא בכ-17% והסתכם ב-527 מיליון שקל לעומת 450 מיליון שקל אשתקד. תרומה גדולה לצמיחה מגיעה מפתיחה של פרויקטים חדשים והרחבות בישראל, ובהם בניין A בלנדמרק תל אביב, ביג פאשן גלילות, אור עקיבא, גדרה וכרמי גת, לצד תרומה של נכסים שנרכשו בפולין ובסרביה.

המניה של ביג עלתה מתחילת השנה ב-34% וב-12 חודשים קפצה כ-63%,והיא נסחרת בשווי שוק של כ-18.1 מיליארד שקל נושקת לשווי של מליסרון שנע על 19.4 מיליארד שקל. לפי ה-FFO הרבעוני היא במכפיל FFO של 18 - גבוה יחסית לענף, במליסרון שדיווחה במקביל לביג ה-FFO ברבעון עלה בכ-5% לכ-311 מיליון שקל מה שנותן לה מכפיל FFO של 16.

בנתונים המאוחדים ביג הציגה עליה גם בהיקף הפעילות הכוללת. ההכנסות ברבעון עלו לכ-695 מיליון שקל, ה-NOI עומד על 510.8 מיליון שקל וה-FFO על 254 מיליון שקל. שיעורי התפוסה נותרים גבוהים, כמעט מלאים בישראל וכ-99% באירופה, והפדיונות ממשיכים להתרחב הן במרכזים בישראל והן באירופה וברומניה.

כדי להבין את התמונה הרחבה יותר ובעיקר את הביצועים של הנכסים החדשים כמו ביג פאשן גלילות ואת הצמיחה בפעילות בארץ ובאירופה שוחחנו עם מנכ״ל החברה, חי גאליס. הוא מפרט כיצד הפרויקטים שנפתחו בשנה האחרונה משתלבים בתוצאות, מה צפוי להיכנס לפעילות במהלך השנה הקרובה ומה המיקוד קדימה.

תוצאות מצוינות עם עליה בכל המדדים לצד שיעורי תפוסה שקרובים למאה אחוז בישראל ובאירופה - איך אתה מסכם את התקופה?

אבנר ארד מנכל משק אנרגיה
צילום: ליאת לרנר
דוחות

משק אנרגיה: למרות התייעלות בליבה, האנרגיה המתחדשת מובילה להפסדים

דליה ואשכול ממשיכות לייצר תזרים ו-EBITDA חזקים, אך ההפסדים מהחברותה כלולות ופרויקטי האנרגיה המתחדשת דוחפים את החברה להפסד כולל של 48 מיליון שקל ברבעון

רן קידר |
נושאים בכתבה משק אנרגיה

משק אנרגיה משק אנרגיה -3.13%   דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי, ומצד אחד מציגה התייעלות ברורה ויציבה במנועי הליבה, בעיקר בתחנות הכוח דליה ואשכול, שממשיכות להניב תזרים חזק ו-EBITDA גבוה. מצד שני, תחום האנרגיה המתחדשת, אותו מגדירה החברה כתחום צמיחה אסטרטגי, ממשיך להכביד על השורה התחתונה בשל הפסדים מהותיים מחברות כלולות ופרויקטים הנמצאים בשלבי הקמה והפעלה.

על פי הדוח הכנסות מגזר האנרגיה הקונבנציונלית ממשיכות להיות העוגן המרכזי של החברה, עם הכנסות של דליה שהסתכמו בכ־2.1 מיליארד שקל ו-EBITDA של 602 מיליון שקל, לצד אשכול שמציגה הכנסות של כ־1.2 מיליארד שקל ו-EBITDA של 457 מיליון שקל. למרות הפסד חשבונאי משמעותי באשכול, הנובע בעיקר מהוצאות מימון ופחת, התזרים התפעולי של תחנות הכוח נותר גבוה וממשיך לתמוך בחברה. אלו הנתונים שממשיכים להוות את ליבת היציבות של משק אנרגיה.

לעומת זאת, תחום האנרגיה המתחדשת, שבו החברה משקיעה את עיקר מאמצי הצמיחה לשנים הקרובות, מציג תמונה מורכבת. נכון לרבעון השלישי, מגזר המתחדשות רשם גידול של כ-32% בהכנסות מייצור חשמל, שהגיעו ל־107 מיליון שקל. גם ה-EBITDA המצרפי בתחום זה עלה בכ-30% והגיע ל-91 מיליון שקל. למרות השיפור התפעולי, התחום כולו ממשיך להכביד על תוצאות החברה בטווח הקצר: פרויקטים חדשים כגון עין זיקים, חולתה, חמדיה, כיסופים, יהב ונאות מרדכי עדיין מצויים בשלבי הפעלה ראשוניים אשר מלווים בהוצאות מימון כבדות, וכך, חלק החברה בחברות הכלולות הופך להפסד.

המשמעות היא שגם כאשר הפרויקטים מייצרים חשמל ו-EBITDA, העומס הפיננסי בתקופת ההקמה מחלחל לשורה התחתונה והופך את המגזר למקור הפסד בטווח המיידי.

בנוסף, הדוח מצביע על מספר מגמות מימוניות שמכבידות על ביצועי החברה הכוללים: הוצאות אחרות נטו בהיקף של כ-40 מיליון שקל, הפסד נקי של כ-45.9 מיליון שקל לתקופה והפסד כולל לבעלי המניות בהיקף גבוה אף יותר. לעומת זאת, התזרים מפעילות שוטפת של החברה המשיך לעלות והגיע ל-51 מיליון שקל, גידול של כ-50% לעומת התקופה המקבילה. כך מתקבלת תמונה בה פעילות הליבה החזקה מכסה על חולשות פיננסיות זמניות, אך לא מבטלת את השפעתן.