משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

ברקת תומך בהגדלת ההפקדה בקופ"ג להשקעה ל-200 אלף בשנה

הטבת המיסוי, אי תשלום על רווחי הון, בקופות הגמל להשקעה מוגבלת עד להפקדה של 72 אלף שקל בשנה. החלטה על הקטנת ההגבלה באופן מהותי צפויה למשוך הון אדיר לענף הגמל
אלמוג עזר | (2)
נושאים בכתבה משה ברקת

האם הטבת המיסוי בקופות הגמל תועלה בקרוב להפקדות של 200 שקל בשנה? הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת מסר היום שהוא פועל להגדיל את גבול ההפקדה השנתית לקופות הגמל ולהבטיח את ההטבה גם עבור הפקדה של 200 אלף שקל בשנה. אי תשלום על רווחי הון, בקופות הגמל להשקעה, מוגבלת עד להפקדה של 72 אלף שקל בשנה. החלטה על הקטנת ההגבלה באופן מהותי צפויה למשוך הון אדיר לענף הגמל.

לדברי ברקת: "אנחנו צריכים להגדיל את קופות הגמל להשקעה לא ל-70 אלף אלא ל-200 או 250 אלף כמו שדוחף לכך סגן השר הרב יצחק כהן, שבזכותו יש לנו את הכלי הנהדר הזה לחסכון של משקי בית. בגלל זה אנחנו צריכים לא להילחם בפוליסות חסכון אלא למצוא את הדרך להרחיב את ההפצה שלהם, ולהרחיב את היצע המוצרים שמהווים גם תחרות אמיתית למערכת הבנקאית ותכניות החיסכון או פיקדונות הציבור. זה המנוע של שוק ההון. מי רוצה לכבות אותו?"

הממונה הסביר כי הוא פועל למען התחרות כדי להביא לפתרון של כשלים בשוק: "התחרות, השירות, החדשנות והצמיחה הם סמי החיים של המערכת הזאת. אתם צריכים להבין זאת. במיוחד בזמן הזה. התחרות מחדדת אותנו ומחשלת אותנו, לא מפחידה אותנו. מי שהפחד מתחרות מנחה אותו יפסיד לא רק את המערכה אלא את הקרב כולו. השירות הוא חלק ממערך יחסים עם הלקוחות שלנו שאנחנו רוצים לאורך זמן, לא לסיבוב קצר. תבנו מערכות עם אורך נשימה. מה שלא נרוויח היום, נרוויח מחר. ללא חדשנות נמות. חד וחלק. אם אני צריך להמתין יום ויומיים לנתונים מהשוק, ועוד מנהלי השקעות ומנהלי IT בוכים לנו שמעמיסים עליהם, משהו פה לא עובד נכון וצריך להשתפר. אנחנו צריכים היום דברים בלחיצת כפתור, בזמן קצר, מערכות זריזות וגמישות ולא מערכות כבדות שדורשות טיוב. עצם העובדה שאנחנו מדברים על טיוב מעיד על הבעיה. מישהו עושה טובה לרגולטור שהוא עושה טיוב למערכות שלו? תחשבו שנית. מישהו עושה טובה לרגולטור שהוא משקיע במערכות להגנת סייבר? תחשבו שנית".

ברקת גם שיתף את מסקנותיו ממשבר הקורונה: "אני סבור, בניתוח שאחרי, שאת האתגרים הראשוניים צלחנו בצורה שנוטעת בי את האמונה והתקווה כי נוכל לצלוח גם אתגרים נוספים בהמשך הדרך. זה טוב שנהיה אופטימיים, אבל אסור שנהיה שאננים, ואסור שנהיה עצלנים. מה שעשינו זה בסדר, אבל זה לא מספיק. אסור למערכת שלנו להיות שלווה ושמנה. לסמוך על כך שמגיע כסף, שמגיעות עסקאות. לא לראות את האיומים על המערכת, שבאים מכיוונים שונים. המערכת המוסדית חייבת להיות תחרותית, חייבת לשפר את השירות, את היכולות הטכנולוגיות, את היכולות להתמודד עם סיכונים ואיומים. אחרת היא תפגע, מבית ומחוץ".

ברקת התייחס למשבר אליו נכנסה שירביט לפני שבועיים: "הנה היה לנו מקרה של שירביט, לא ארחיב. התמודדות הרואית של החברה לחזור לפעילות. אני מעריך את זה ואת הבעלים ששמר על העסק שלו. אבל בעסק שלנו אנחנו לא יכולים לסמוך על נסי חנוכה ועל הרואיקה. ניהול סיכונים, לקוחות, שיפור תחרות, חדשנות – כל אלה דורשים השקעה. ואני אומר לכם אתם צריכים להשקיע. יותר ממה שאתם משקיעים היום".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ערן 23/12/2020 20:03
    הגב לתגובה זו
    רובו נמצא בבורסה ולא העשירים.
  • 1.
    עוז 23/12/2020 19:01
    הגב לתגובה זו
    ללא דמי ניהול שמירה ועמלות גבוהות. כך תצמיחו את המשקיעים ותצמחו איתם...
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.