מה מעכב את שיחרור מיליוני השקלים של יצחק דנקנר וגרנובסקי מביהמ"ש?
קבוצת דנקנר - גרנובסקי שהפסידה בקרב על השליטה בקונצרן אידיבי הפקידה במהלך הדרך עשרות מיליוני שקלים בקופת בית המשפט. אחרי ההפסד ביקשו חברי הקבוצה לשחרר את כספי הערבות ובית המשפט אכן כבר הורה לשחרר את הכספים, אולם עתה נאלצים חברי הקבוצה לפנות שוב לביהמ"ש על מנת שיורה להשיב להם את הכספים שהפקידו - בגלל רישום לקוי בגזברות.
יצחק דנקנר (אביו של נוחי דנקנר) שהפקיד באוגוסט 51 מיליון שקל, קבוצת חב"ד 770 שבשליטת מיכאל גרנובסקי שהפקידה 15 מיליון שקל וקבוצת נץ שהפקידה 4 מיליון שקל, (בסה"כ הופקדו 70 מיליון שקל), פנו לביה"ש בבקשה לשחרר את הכספים שהופקדו על ידיהם בקופת בית המשפט ולהחזיר אותם לחשבונותיהם.
כבר ב-13 בינואר נעתר בית המשפט לבקשה לשחרור הכספים שהופקדו בתיק זה בקופת בית המשפט, בסך של 70 מיליון שקל. אולם מבירור שנערך בגזברות עלה כי שמות המפקידים לא עודכנו במערכת עם הפקדת הכספים, על כן אין הגזברות מסוגלת להשיב את הכספים ללא החלטה נוספת של בית המשפט. עתה הוגשה הבקשה להשבת הכספים (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית) שוב, כשעו"ד אלון רון, ב"כ המבקשים כותב בסוף הבקשה כי "מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה".
- 1.בעל חוב אידיבי 16/01/2014 11:15הגב לתגובה זוהכספים הופקדו בנאמנות מטעם חברי הקבוצה שגיבש דנקנר בשם "הצעת החברה". בית המשפט כבר פסק שיש לעשות הפרדה ברורה בין המציעים ובין קופת החברה של אידיבי והדירקטוריון של החברה הודיע כי יפסיק לממן את ההוצאות בגין "הצעת החברה". מה לגבי הוצאות העבר שכבר הוצאו בגניבה מקופת החברה?? יש לעכב את השבת הכספים שהופקדו בנאמנות לטובת בטחונות להחזר ההוצאות שנלקחו מקופת החברה שלא כדין ובגניבה. זהו כספם של בעלי החוב ודנקנר והקבוצה שגיבש והם בלבד צריכים לשאת בכל ההוצאות (בסך של למעלה מ 30 מיליון ש"ח) שהוצאו בשם ולטובת "הצעת החברה". אוהד אלוני ונאמני האגח - למה אתם לא תובעים תפיסה של כספים אלו????והשבת הכספים לקופת החברה ולבעלי החוב???
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
