מה מעכב את שיחרור מיליוני השקלים של יצחק דנקנר וגרנובסקי מביהמ"ש?

יצחק דנקנר שהפקיד 51 מיליון שקל, קב' חץ שהפקידה 4 מיליון שקל וקב' חב"ד 770 שהפקידה 15 מיליון שקל - שוב מבקשים לשחרר את הכספים שהפקידו בקופת ביהמ"ש
יעל גרונטמן | (1)

קבוצת דנקנר - גרנובסקי שהפסידה בקרב על השליטה בקונצרן אידיבי הפקידה במהלך הדרך עשרות מיליוני שקלים בקופת בית המשפט. אחרי ההפסד ביקשו חברי הקבוצה לשחרר את כספי הערבות ובית המשפט אכן כבר הורה לשחרר את הכספים, אולם עתה נאלצים חברי הקבוצה לפנות שוב לביהמ"ש על מנת שיורה להשיב להם את הכספים שהפקידו - בגלל רישום לקוי בגזברות.

יצחק דנקנר (אביו של נוחי דנקנר) שהפקיד באוגוסט 51 מיליון שקל, קבוצת חב"ד 770 שבשליטת מיכאל גרנובסקי שהפקידה 15 מיליון שקל וקבוצת נץ שהפקידה 4 מיליון שקל, (בסה"כ הופקדו 70 מיליון שקל), פנו לביה"ש בבקשה לשחרר את הכספים שהופקדו על ידיהם בקופת בית המשפט ולהחזיר אותם לחשבונותיהם.

כבר ב-13 בינואר נעתר בית המשפט לבקשה לשחרור הכספים שהופקדו בתיק זה בקופת בית המשפט, בסך של 70 מיליון שקל. אולם מבירור שנערך בגזברות עלה כי שמות המפקידים לא עודכנו במערכת עם הפקדת הכספים, על כן אין הגזברות מסוגלת להשיב את הכספים ללא החלטה נוספת של בית המשפט. עתה הוגשה הבקשה להשבת הכספים (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית) שוב, כשעו"ד אלון רון, ב"כ המבקשים כותב בסוף הבקשה כי "מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בעל חוב אידיבי 16/01/2014 11:15
    הגב לתגובה זו
    הכספים הופקדו בנאמנות מטעם חברי הקבוצה שגיבש דנקנר בשם "הצעת החברה". בית המשפט כבר פסק שיש לעשות הפרדה ברורה בין המציעים ובין קופת החברה של אידיבי והדירקטוריון של החברה הודיע כי יפסיק לממן את ההוצאות בגין "הצעת החברה". מה לגבי הוצאות העבר שכבר הוצאו בגניבה מקופת החברה?? יש לעכב את השבת הכספים שהופקדו בנאמנות לטובת בטחונות להחזר ההוצאות שנלקחו מקופת החברה שלא כדין ובגניבה. זהו כספם של בעלי החוב ודנקנר והקבוצה שגיבש והם בלבד צריכים לשאת בכל ההוצאות (בסך של למעלה מ 30 מיליון ש"ח) שהוצאו בשם ולטובת "הצעת החברה". אוהד אלוני ונאמני האגח - למה אתם לא תובעים תפיסה של כספים אלו????והשבת הכספים לקופת החברה ולבעלי החוב???
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.