מה מעכב את שיחרור מיליוני השקלים של יצחק דנקנר וגרנובסקי מביהמ"ש?

יצחק דנקנר שהפקיד 51 מיליון שקל, קב' חץ שהפקידה 4 מיליון שקל וקב' חב"ד 770 שהפקידה 15 מיליון שקל - שוב מבקשים לשחרר את הכספים שהפקידו בקופת ביהמ"ש
יעל גרונטמן | (1)

קבוצת דנקנר - גרנובסקי שהפסידה בקרב על השליטה בקונצרן אידיבי הפקידה במהלך הדרך עשרות מיליוני שקלים בקופת בית המשפט. אחרי ההפסד ביקשו חברי הקבוצה לשחרר את כספי הערבות ובית המשפט אכן כבר הורה לשחרר את הכספים, אולם עתה נאלצים חברי הקבוצה לפנות שוב לביהמ"ש על מנת שיורה להשיב להם את הכספים שהפקידו - בגלל רישום לקוי בגזברות.

יצחק דנקנר (אביו של נוחי דנקנר) שהפקיד באוגוסט 51 מיליון שקל, קבוצת חב"ד 770 שבשליטת מיכאל גרנובסקי שהפקידה 15 מיליון שקל וקבוצת נץ שהפקידה 4 מיליון שקל, (בסה"כ הופקדו 70 מיליון שקל), פנו לביה"ש בבקשה לשחרר את הכספים שהופקדו על ידיהם בקופת בית המשפט ולהחזיר אותם לחשבונותיהם.

כבר ב-13 בינואר נעתר בית המשפט לבקשה לשחרור הכספים שהופקדו בתיק זה בקופת בית המשפט, בסך של 70 מיליון שקל. אולם מבירור שנערך בגזברות עלה כי שמות המפקידים לא עודכנו במערכת עם הפקדת הכספים, על כן אין הגזברות מסוגלת להשיב את הכספים ללא החלטה נוספת של בית המשפט. עתה הוגשה הבקשה להשבת הכספים (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית) שוב, כשעו"ד אלון רון, ב"כ המבקשים כותב בסוף הבקשה כי "מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בעל חוב אידיבי 16/01/2014 11:15
    הגב לתגובה זו
    הכספים הופקדו בנאמנות מטעם חברי הקבוצה שגיבש דנקנר בשם "הצעת החברה". בית המשפט כבר פסק שיש לעשות הפרדה ברורה בין המציעים ובין קופת החברה של אידיבי והדירקטוריון של החברה הודיע כי יפסיק לממן את ההוצאות בגין "הצעת החברה". מה לגבי הוצאות העבר שכבר הוצאו בגניבה מקופת החברה?? יש לעכב את השבת הכספים שהופקדו בנאמנות לטובת בטחונות להחזר ההוצאות שנלקחו מקופת החברה שלא כדין ובגניבה. זהו כספם של בעלי החוב ודנקנר והקבוצה שגיבש והם בלבד צריכים לשאת בכל ההוצאות (בסך של למעלה מ 30 מיליון ש"ח) שהוצאו בשם ולטובת "הצעת החברה". אוהד אלוני ונאמני האגח - למה אתם לא תובעים תפיסה של כספים אלו????והשבת הכספים לקופת החברה ולבעלי החוב???
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

עדי צפדיה, מנכ"ל גילת; קרדיט: Gilat Satellite Networksעדי צפדיה, מנכ"ל גילת; קרדיט: Gilat Satellite Networks
ראיון

מנכ"ל גילת: "החטיבה הביטחונית תכפיל את עצמה בתוך שלוש שנים"

בעקבות הזמנה של 42 מיליון דולר לפלטפורמת SkyEdge IV, גילת מרחיבה את פעילותה בשוק התקשורת הלוויינית והמנכ"ל צפדיה חושף: "הצבא האמריקאי מצטייד, ואנחנו חלק מהמהלך"
רן קידר |
נושאים בכתבה גילת

חברת גילת רשתות לוויין גילת 6.1%   הודיעה על קבלת הזמנות חדשות בהיקף של 42 מיליון דולר ממפעילת לוויין בינלאומית, עבור פלטפורמת SkyEdge IV, הפלטפורמה הרב-מסלולית שפיתחה לתקשורת לוויינית מתקדמת. ההזמנות יימסרו במהלך 12 החודשים הקרובים, ויהוו נדבך נוסף בפריסה הבינלאומית ההולכת ומתרחבת של טכנולוגיית הדור הבא של גילת.

ההסכם החדש מתווסף לשורת חוזים אסטרטגיים של החברה בשנים האחרונות, והוא נועד לאפשר מתן שירותי תקשורת בפלטפורמות מרובות מסלולים,  כולל לווייני GEO, MEO ו-LEO. לדברי החברה, הגידול בביקוש לשירותי אינטרנט חינמיים בטיסות מסחריות, כמו גם אימוץ גובר של קישוריות בתנועה (IFC), דוחפים את מפעילי הלוויינים להשקיע בתשתיות מתקדמות. הפלטפורמה של גילת, כך לפי החברה, מספקת פתרון יעיל, גמיש ובעל התאמה לקנה מידה, המתאים לצרכים המשתנים של שוק הקישוריות הגלובלי.

SkyEdge IV תוכננה במיוחד ליישומים הדורשים זמינות ורוחב פס גבוה, כמו אינטרנט במטוסים, תקשורת ימית, קישוריות ארגונית ותחנות גיבוי לרשתות סלולריות. מדובר בשוק עם קצב צמיחה מואץ, וגילת מדווחת כי הפלטפורמה נמצאת כיום בשימוש פעיל במערכות רבות ברחבי העולם.

נשיא החטיבה המסחרית של החברה, רון לוין, מסר כי "ההזמנות מדגישות את האמון שמביעים בנו המפעילים הגדולים, אשר נדרשים לספק שירותי תקשורת אמינים ומהירים בתנאים מאתגרים. SkyEdge IV ממשיכה להוביל את מהפכת הקישוריות מהדור הבא".

גילת, הדואלית, נחשבת לאחת החברות הוותיקות והמרכזיות בתעשיית התקשורת הלוויינית. עם ניסיון של מעל 35 שנה, החברה מציעה פתרונות מקצה לקצה למגוון צרכים,  ממערכות קרקע, דרך אנטנות בתנועה (SOTM) ועד לפתרונות אבטחת מידע לרשתות.