שוק המט"ח העולמי מגיב חזק: האירו מזנק ב-0.8% ל-1.363 דולר
יום לאחר שארה"ב עמדה בדד ליין: המחוקקים בארה"ב הצליחו לדחות את הקץ ולאשר את העלאת תקרת החוב של ארה"ב, אבל רק לזמן קצר של מספר חודשים. שוק המט"ח מגיב הבוקר בעוצמה לארוע ושולח את הדולר למטה.
בשוק העולמי מתחזק כעת האירו בשיעור של 0.8% ונסחר ברמה של 1.363 דולר והדולר צונח בכ-1% כנגד הין היפני והפרנק השוויצרי. במקביל גם בשוק המקומי נחלש הדולר כנגד השקל בשיעור של 0.4% וחוזר לרמה של 3.54 שקלים, בעוד ששערו של האירו מתחזק ב-0.25% ונסחר ברמה של 4.8244 שקלים.
העננה הפוליטית תמשיך לרחף מעל הדולר
FXCM ישראל טוענים כי "ההסכם בוושינגטון רק דוחה את הבעיה בכמה חודשים; הדולר ימשיך להיות פגיע בתקופה הקרובה. העננה הפוליטית תמשיך לרחף מעל הדולר בחודשים הקרובים ולהכביד על המטבע".
"לגבי שוקי המניות, דווקא כאן יש סבירות גבוהה שנראה כעת את חזרתו של הראלי וטיפוס של המדדים לעבר השיאים האחרונים. סנטימנט חיובי בשוקי המניות יהווה גורם נוסף אשר יכביד על הדולר, שבדרך כלל נחלש כאשר אהבת הסיכון בשוק גבוהה והמשקיעים מעדיפים נכסים בעלי תשואה גבוהה יותר".
במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "הדולר-שקל ירד שוב מתחת רף 3.55, וזאת על רקע ההסכם בארצות הברית על העלאת תקרת החוב. הדולר נחלש מאוד בתקופת המשבר וצנח בשבוע שעבר לשפל של 8 חודשים למול המטבעות המרכזיים, וזאת על רקע החשש מפגיעה חמורה בכלכלה, אובדן האמון במערכת הפוליטית, האפשרות להורדת דירוג, הפגיעה במעמדו של הדולר כמטבע הרזרבות העולמי".
"אמש, לאחר היוודע ההסכם, ראינו תגובה חיובית במסחר בדולר העולמי, אבל מתונה מאוד. יש לזכור כי מדובר בהסכם זמני אשר דוחה את הבעיה בחודשים ספורים בלבד. ההסכם שנחתם אמנם מאפשר מרווח נשימה נוסף למשא ומתן, אבל לא ברור אם הוא מניח יסודות לגישור פערי העמדות העמוקים בין הצדדים. לאור הסטטוס קוו הפוליטי בוושינגטון ומקרי העבר, בהחלט ייתכן כי בעוד כמה חודשים נגיע בדיוק לאותה נקודה".
"על כן, העננה הפוליטית תמשיך לרחף מעל הדולר בחודשים הקרובים ולהכביד על המטבע. לגבי שוקי המניות, דווקא כאן יש סבירות גבוהה שנראה כעת את חזרתו של הראלי וטיפוס של המדדים לעבר השיאים האחרונים. יש כרגע מספיק סיבות להמשך עליות השערים דחיית צמצום ה-QE, מינויה של ילן, עונת דוחות הרווח".
"המשבר הפוליטי למעשה היווה מחסום, שכעת הוסר. סנטימנט חיובי בשוקי המניות יהווה גורם נוסף אשר יכביד על הדולר, שבדרך כלל נחלש כאשר אהבת הסיכון בשוק גבוהה והמשקיעים מעדיפים נכסים בעלי תשואה גבוהה יותר".
"לפי שעה, הדולר-שקל לא ביצע מהלך משמעותי השבוע והוא נסחר בסביבות השער של פתיחת השבוע. ועל כן, ברמה הטכנית, אנחנו עדיין ממתינים לעלייה מעל 3.57 או לירידה מתחת ל-3.52 כדי לקבוע את המהלך הבא של הצמד".
פוטנציאל מוגבל להתחזקות השקל
יוסי פריימן , מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות אמר כי "הממשל האמריקאי הגיע אמש להסכמה שתאפשר את חידוש פעילותו, לצד העמידה בהתחייבויות עם העלאת תקרת החוב. המהלך מעניק חודשים ספורים לדיונים במטרה לאפשר תקציב צנוע ומאוזן יותר שיעצור את התרחבות היקף החוב המוטל על כתפי הדורות הבאים".
"על רקע הציפייה להסכמה על תקרת החוב, התחזק הדולר אל מול המטבעות המרכזיים. אולם, העובדה כי אין מדובר בפתרון מקובל, אלא בהסכמת ביניים המעניקה חלון הזדמנויות להדברות בין הנשיא לקונגרס. למעשה, מדובר בדחייה של הבעיה וכי בתחילת 2014 ישובו ויעלו לדיון ואשרור סוגיות התקציב והחוב. לכן, בשווקים מעדיפים לשמר מדיניות פיזור מטבעי דבר שבא לידי ביטוי התחזקות מחודשת של האירו הליש"ט והפר"ש אל מול הדולר", מסביר עוד מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות.
מאידך מציין פריימן את תחילת ההתאוששות בחלק מהכלכלות באירופה ואומר כי "העניין הגובר בחברות אירופאיות תומך בחוסנם של המטבעות האירופאים. בעוד הצפי באיחוד האירופי כי נתוני הסחר שיפורסמו היום יורו על צמצום בעודף שבמאזן התשלומים תורמים בתנודות שערים בתחום מוגבל".
"הציפייה כי בבריטניה ידווח היום שבחודש ספטמבר חלה התאוששות במכירות הקמעונאיות (תחזית לעלייה של 0.4%), לעומת הירידה שנרשמה בחודש הקודם, לצד התאוששות מתמשכת בשוק הדיור תורמים לחוסנה של הליש"ט בטווח הקצר", מזכיר עוד פריימן.
"להערכתנו, על רקע הפוטנציאל המוגבל להתחזקות השקל אל מתחת לרמת 3.5 שקלים הדולר ממשיך להסחר בזירה המקומית בטווח שערים צר יצואנים ממתינים למכור את הדולר סביב רמת ה 3.60 בעוד בקרבת רמת 3.5 שקלים שוכנות הוראות רכישה רבות", אומר מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 1.64% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.93% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
