ד"ר לזר: "רשות ני"ע צריכה לאמץ את הקדמת הדוחות גם בחברות הציבוריות"
"על רשות ניירות ערך לאמץ את החלטת המפקח על הבנקים ולהקדים את מועד פירסום הדוחות של הבנקים וחברות הביטוח ולהכיל אותה על החברות הציבוריות בישראל", כך טוען רו"ח ד"ר רוני לזר, מבית הספר לחשבונאות במכללת שערי משפט בהתייחסו להחלטה שפירסמו לפני כשבוע בנק ישראל ומשרד האוצר.
במסגרת ההוראה החדשה סיכמו המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דוד זקן, והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, כי בנקים וחברות ביטוח יפרסמו את דוחותיהם הכספיים השנתיים חודשיים מסוף השנה (עד סוף חודש פברואר) ולא אחרי שלושה חודשים, כפי שההוראות מחייבות כיום. במקביל, יקוצר מועד הדיווח של דוחות כספיים רבעוניים ל-45 ימים מסוף הרבעון ולא חודשיים אחריו, כפי שההוראות מחייבות כיום.
שיפור בזרימת המידע עוזר בקבלת החלטות
ד"ר לזר טוען כי "בתקופה זו, בה מחזורי המסחר נמוכים והבורסה הישראלית מדשדשת במקום, כל שיפור בזרימת המידע מהחברות אל ציבור המשקיעים יכול לשפר, ולעזור בקבלת החלטות".
ונותן דוגמא למידת ההשפעה ולחשיבות שיש לדוחות הכספיים ומזכיר כי "ביום שישי האחרון היינו עדים לפרסום דוחותיה הכספיים של מיקרוסופט. מתוך תגובת המשקיעים במסחר במניה (ירידה של 11% במחיר המניה), ניתן לראות בברור שהאינפורמציה הגלומה בדוח הרבעוני הינה חשובה ביותר לערך המניה ואם כך, רצוי לקבלה מוקדם ככל האפשר".
"הקדמת פירסום הדוחות קשורה קשר ישיר גם לצורך של ישראל להתקרב לנורמות המקובלות בעולם. זה יקדם את שוק ההון הישראלי וימשוך גופים מוסדיים זרים להשקעה בבורסה הישראלית. כלומר, מהלך של הקדמת מועדי הדיווח על ידי החברות הציבוריות בישראל עשוי לשפר את מידת המשיכה של השוק המקומי בעיני הזרים".
בשוק האמריקני רוב החברות הגדולות מחויבות בפרסום הדוחות הכספיים שלהם כ-60 עד 75 יום מסיום שנת הכספים שלהן. ד"ר לזר מציין כי חברות ציבוריות קטנות בארה"ב עדיין נדרשות לפרסם דוחות לאחר 90 יום, ולהערכתו, יש לאפשר גם לחברות הציבוריות הקטנות בישראל להמשיך באותו לוח זמנים.
לא בעד רגולציה נוספת
"אני לא חושב שהקדמת הדיווח גם בקרב החברות הציבוריות זה עניין הולך שנות את מצבו של שוק ההון המקומי מהקצה אל הקצה, אבל אם אנו מניחים שבדוחות הכספיים של החברות יש ערך, וגם על רקע השיפור ביכולות הטכנולוגיות בעשור האחרון, אז אני לא מבין למה לא לדרוש גם מהחברות הציבוריות להקדים את פרסום הדוחות ולקרב את הציבור למידע שכרוך בפעילות של החברות".
"שיהיה ברור, אני לא בעד רגולציה נוספת, אבל במקרה זה לא מדובר ברגולציה נוספת אלא בשינוי טכני במהותו שעשוי לשפר את מידת השקיפות בשוק ולקרב את הבורסה בישראל למצב המקובל בעולם".
גם בלי הלחץ של רשות ני"ע: הבנקים יפעילו לחץ על החברות הכלולות
בתגובה לשאלה שהפנה Bizportal לרשות ני"ע ביחס לבעייתיות שתהיה בכך שהבנקים אשר מחזיקים בנתחים בחברות ציבוריות שונות, יפרסמו את דוחותיהם עוד לפני שהחברות הכלולות יפרסמו את דוחותיהן, נמסר מרשות ני"ע כי "כללי החשבונאות מאפשרים משיכת תוצאות של חברות כלולות בפער זמן של רבעון, דהיינו על סמך תוצאות של רבעון קודם של החברה הכלולה, כך גם בארה"ב התאפשר קיצור מועדי הדיווח של החברות הכלולות, וכך גם בכללים שחלים על הבנקים".
לדעת ד"ר לזר אם לדוגמא, בנק לאומי מחזיק בנתח בחברה לישראל - הבנק צפוי להתחיל להפעיל לחץ על החברה לישראל לפרסום מוקדם יותר של דוחותיה, גם ללא שרשות ני"ע תכתיב זאת. אני מצפה שזה יגרור יותר חברות ציבוריות להקדים את פירסום הדוחות שלהן".
לטענת ד"ר לזר, "כל שינוי מעין זה בהוראות ובתקנות צריך להיעשות בצורה שקולה ובהתראת זמן מספיקה על מנת לאפשר לחברות ולמשרדי רואי החשבון להיערך בהתאם".
- 1.ד לרגולציה! 24/07/2013 13:02הגב לתגובה זומרוב רגולציה לא נותר פה שוק. יש לבטל חוקים ותקנות. לא צריך לחנוק עוד יותר - לא נשאר מה לחנוק עם עוד רגולציה!!!

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.