הלמ"ס עדכנה מטה את נתוני הצמיחה: הכלכלה צמחה 2.4% בלבד ב-Q4

האומדן הקודם של הלמ"ס לרבעון הרביעי הצביע על צמיחה של 2.5% אך נתונים נוספים עדכנו את התמונה הכוללת כלפי מטה. הצמיחה בשנת 2012: 3.1%
תומר קורנפלד | (4)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה היום את נתוני הצמיחה המעודכנים לשנת 2012 ואלו נמוכים מעט מהאומדן הקודם שהתפרסם רק לפני חודש. על פי הלמ"ס, כלכלת ישראל צמחה בשיעור של 2.4% ברבעון הרביעי של השנה, נמוך מעט מהאומדן הקודם שעמד על 2.5%. בסיכום שנתי, כלכלת ישראל צמחה בשיעור של 3.1% בשנת 2012, זאת בהמשך לעלייה של 4.6% בשנת 2011 ושל 5% ב-2010.

בפילוח רבעוני עולה כי בניכוי עונתיות ברבעון הראשון של 2012 צמח המשק בקצב שנתי של 2.6%. ברבעון השני עלה הקצב ל-2.8%. במחצית השנייה של השנה נרשמה האטה מסוימת לאחר שברבעון השלישי צמח המשק ב-2.7% ו-2.4% בלבד ברבעון הרביעי של השנה.

בלמ"ס מציינים כי צמיחה של 3.1% בתמ"ג בישראל בשנת 2012 היה גבוה יחסית לקצב הגידול במדינות האחרונות. מבדיקת הלמ"ס בקרב 34 מדינות ארגון ה-OECD עולה כי התמ"ג הממוצע צמח ב-1.4% בשנת 2012.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כלכלן 10/03/2013 17:48
    הגב לתגובה זו
    חסרים הנתונים: ממד ג'יני (התפלגות הכנסות עשירון עליון ותחתון) ; גידול בגרעון (שמממן חלק משמעותי מהתוצר) ; גידול בכוח הקניה מול גידול בעלות סל מוצרים ועוד...
  • 3.
    גל 10/03/2013 17:46
    הגב לתגובה זו
    ביבי עושה ללפיד מה ששרון עשה לביבי. ההבדל היחיד הוא שביבי באמת מבין קצת בכלכלה ולא נפל. ביבי הכין ללפיד מלכודת עם ניחוחות פופוליסטיים, כי הרי "מצופה ממי שרכב על גל השויון בנטל את דרכו לממשלה , שימלא תפקיד תואם..." בהצלחה לכולנו
  • 2.
    אייס 10/03/2013 16:38
    הגב לתגובה זו
    הכל טוב ויפה שמשווים אותנו למדינות אחרות ביחס לתוצר אבל השאלה היא בכמה עלו המחירים במדינות אחרות ביחס לישראל - אם לוקחים את הנתון הזה בחשבון אז תהיו בטוחים שלא צמחנו ביותר ממדינות אחרות אלא להפך.
  • 1.
    מה הוא יעשה עם הנתונים? זה שאלה קשה לבגרות! ואין לו! (ל"ת)
    אנונימי 10/03/2013 13:09
    הגב לתגובה זו
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.02%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.59%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.