מונופול קורס? המדינה בוחנת 'תספורת' ענק של 6 מיליארד ש' מחובות חברת החשמל

האוצר בוחן למחוק חובות בגין הלוואות בסך 3.6 מיליארד שקל שנטלה חברת החשמל מבנק לפיתוח התעשייה שהולאם ו-2.5 מיליארד שקל בגין אג"ח שהנפיקה לחברת החשמל המדינה
יעל גרונטמן | (16)

הצרות הכספיות של חברת החשמל הולכות וגדלות, עם גירעון שצפוי לעלות בשנה הקרובה לכ-70 מיליארד שקל ובור תזרימי של כ-1.5 מיליארד שקל שהתגלה רק בשבוע שעבר, מאיים מצבו של המונופול הנשלט על ידי הממשלה על מצב המשק הישראלי ומעלה את נחשש לפגיעה בדירוג אשראי של המדינה. בסוכנויות דירוג האשראי S&P ומודיס מאיימים להוריד את הדירוג לאג"ח של חברת החשמל.

במשרד האוצר החליטו לבחון את האפשרות לבצע 'תספורת' בדרך של מחיקת חוב בסך אדיר של 6 מיליארד שקל שחייבת חברת החשמל למדינה. המחיקה צפויה להיות בגין הלוואות שנטלה חברת החשמל מהבנק לפיתוח התעשייה שהולאם בסך של כ-3.6 מיליארד שקל ובנוסף מחיקה בגין אג"ח שהנפיקה המדינה בעבור חברת החשמל בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל. מחיקת החובות צפויה להקטין את הוצאות המימון של חברת החשמל ותשפר את מבנה ההון של החברה, וזאת במסרת רפורמה מקיפה שמתכנן האוצר בחברת החשמל, רפורמה שספק אם תוכל להתקדם לפני הבחירות.

נזכיר כי על רקע משבר האנרגיה שאליו נקלעה חברת החשמל בעקבות הספקת הגז המצרי ובהמתנה לגז הישראלי נוצר צוואר בקבוק שחייב אתב חברת החשמל לרכוש דלקים יקרים בהרבה מגז טבעי. לצורך כך גייסה חברת החשמל גייסה השנה בערבות מדינה כ-6 מיליארד שקל עבור מימון רכש הדלקים.

אתמול אישר האוצר באופן רשמי את הגדלת הערבויות לגיוס חוב בסך של מיליארד שקל עד סוף החודש ואישר ערבות נוספת של המדינה בסך 2 מיליארד שקל בעבור גיוס נוסף שצפויה חברת החשמל לבצע בתחילת שנת 2013 לצורך רכישת דלקים. במכתב שפירסם אתמול האוצר נכתב כי "המדינה רואה בסך פעולות אלה פתרון כולל לבעיה התזרימית של החברה עד סוף 2013".

עם זאת האוצר הודיע כי במקביל לעזרה במימון חברת החשמל הוא מתכוון להגביר את מעורבותו בניהול של חברת החשמל. האוצר צפוי לפרט בקרוב את המנגנון אותו הוא מגדיר כ"חסר תקדים" שיפעיל על מנת להדק את הבקרה והדיווח על מצבה הפיננסי והתפעולי של החברה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני קרא בעת הדיון על מצבה של חברת החשמל להפסקת מימון חשמל חינם לעובדי חברת החשמל והתרגז על הדיבורים על העלאת תעריפי החשמל שנדרש הציבור לשלם. בתום דיון סוער, אישרה ועדת הכספים, ערבות בסך 1 מיליארד שקל לחברת החשמל על-מנת לאפשר לה לצאת להנפקה ולגייס כספים לצורך התמודדות עם הגירעון בתזרים השוטף של החברה.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אנרכיה, יפילו את המדינה,הפרזיטים סחטנים צוחקים על כולנו (ל"ת)
    רן 13/11/2012 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    זה הכל הממשלה אשמה - שמפחדים מהם (ל"ת)
    לפרק את החברה 13/11/2012 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    עופר 13/11/2012 10:41
    הגב לתגובה זו
    גם לדודים דודות סבים סבתות ילדים שכנים וחברים של עובדי חברת החשמל
  • 10.
    אם אחרים היו בשלטון היינו מקבלים חשמל חינם! בקיבוצים (ל"ת)
    אלי 13/11/2012 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ישראלה וישראל ישראלי 13/11/2012 10:12
    הגב לתגובה זו
    להכניס מייד צבא,להוציא העובדים,ולהפעיל את החברה
  • 8.
    בני 13/11/2012 09:49
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן, אני לא מאמין !! מדינה שמחזיקה % 99.85 ממניות חב' החשמל נותנת מתנה של 6.0 מליארד ש"ח לגוף מסואב, גוף בזבזני והרשימה ארוכה, פשוט זה לירוק לפרצופם של תושבי המדינה, איזה מסר האוצר מעביר ? חב' החשמל ימשיכו לבזבז, לא להתיעל, להשתמש בחשמל חינם (פרטי), מעלים מחירים כדי לסבסד את עצמם ומצד שני "לקרוע" את האזרחים, בואו ונראה את חב' החשמל מספקת חשמל חינם לנכים, זקנים, ניצולי שואה - תעשו משהו מועיל לאזרח - גועל נפש !!!!! אני שמח שבקרוב יהיו בחירות ואני מתפלל ששטייניץ ושות' יזרקו לפח האשפה של ההסטוריה
  • 7.
    מדינת החמורים 13/11/2012 09:41
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להבין את האזרחים שיושבים בחיבוק ידיים , צריכים להפסיק להזרים כספים , לא רק לחב' חשמל אלא לעיריות , מדוע משלמים ארנונה לפי גודל דירה מה קשור מחט לתחת.. ראו כי טוב והכניסו את השטח של הכניסה לפני הביית גם לשטח מגורים זו שחיתות מדינה של פרייארים.
  • bibi 13/11/2012 11:09
    הגב לתגובה זו
    הסכומים האדירים הללו הם התחיבויות כספיות לצורך מימון קנית סולר , וכל זאת לאחר שהופסקה הזרמת הגז ממצרים, ולכן התחיבוית אלו היו אמורים להיות של מדינת ישראל וכלל תושביה.... הנהלת חברת חשמל ברוב טיפשותה ורצונה "להיות בסדר" עם תושבי המדינה...לקחה התחיבויות הלו על עצמה.
  • 6.
    אמיר 13/11/2012 09:38
    הגב לתגובה זו
    אתמול פרסמו בחדשות שחברת החשמל אשרה הרחבת הטבות בסך של 3.4 מיליארד שקל לשנה שזה כולל הרחבת תנאים , משכורות ושיפור בתנאי פנסיה וזאת כמובן ללא אישור של המדינה ואני שואל כשיש חוב של 65 מיליארד באיזו חוצפה אתם מבצעים את הצעד הזה ונשאלת השאלה מדוע המדינה במקום לקצץ להם מהתנאים 6 מיליארד היא הולכת לוותר על החוב של 6 מיליארד וכמובן שהכל מהכיס של כולנו אז בואו נתעורר
  • 5.
    adiddush 13/11/2012 09:29
    הגב לתגובה זו
    העם צריך לממן את משכורות הענק וההטבות המופלגות של עובדי החברה
  • 4.
    בבקשה 13/11/2012 09:29
    הגב לתגובה זו
    וכאן כולם שותקים כאילו גזירה משמים ולא תאוות אנוש ...
  • 3.
    בני 13/11/2012 09:27
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן, אני לא מאמין !! מדינה שמחזיקה % 99.85 ממניות חב' החשמל נותנת מתנה של 6.0 מליארד ש"ח לגוף מסואב, גוף בזבזני והרשימה ארוכה, פשוט זה לירוק לפרצופם של תושבי המדינה, איזה מסר האוצר מעביר ? חב' החשמל ימשיכו לבזבז, לא להתיעל, להשתמש בחשמל חינם (פרטי), מעלים מחירים כדי לסבסד את עצמם ומצד שני "לקרוע" את האזרחים, בואו ונראה את חב' החשמל מספקת חשמל חינם לנכים, זקנים, ניצולי שואה - תעשו משהו מועיל לאזרח - גועל נפש !!!!! אני שמח שבקרוב יהיו בחירות ואני מתפלל ששטייניץ ושות' יזרקו לפח האשפה של ההסטוריה
  • עמית 13/11/2012 09:43
    הגב לתגובה זו
    פשוט לא מבין את העניין של חשמל חינם. לא מבין מדוע זה עדיין קורה. בבחירות האלה אני לא נותן קול לביבי. מנסה לשכנע את עצמי שיש חלופות.
  • 2.
    שיצמצמו עובדים ושיפסיקו לקבל חשמל חינם שחיטות (ל"ת)
    גועל נפששששששששששש 13/11/2012 09:24
    הגב לתגובה זו
  • שחיטות? את מי אתה רוצה לשחוט? יותר פשוט שיצמצמו שכר (ל"ת)
    ויבטלו חשמל חינם 13/11/2012 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בן 13/11/2012 09:19
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה שומן שניתן לחתוך. הועבדים ימחו? מעיפים אותם הביתה על טיל ומחליפים אותם. לא צריך להיות בעיה להחליף את כל עובדי חברת החשמל, באם יעלה צורך כזה!
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.44%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.98%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.