לירון דיין
לירון דיין
ראיוןTV

"הדולר ימשיך לעלות מול היורו; המניות הסיניות עשויות להיות מעניינות"

 לירון דיין מנהל נכסי לקוחות וייעוץ בבנק מזרחי טפחות על המשק הישראלי ומה תרם להצלחה בשנת המלחמה - הרוח הישראלית, על השלכות בחירתו של טראמפ והאם השוק

הסיני חוזר להיות מעניין?

צחי אפרתי | (1)

"כדאי לעקוב אחרי ההתפתחויות בשוק הסיני" כך אומר לירון דיין מנהל נכסי לקוחות וייעוץ בבנק מזרחי טפחות בראיון TV. בשונה מהשיאים בוול סטריט והבורסה המקומית, המניות הסיניות נמצאות הרחק מאחור לאור מדיניות הנשיא הסיני בתקופת הקורונה, אך כעת יש שינוי בסנטימנט לאור מדיניות הנשיא ששמה במרכז את הצמיחה של החברות והמשק. דיין גם מתייחס לרוח הישראלית שמהווה אקס פקטור למשק הישראלי, נתון שהמשקיעים הזרים לדעתו מחמיצים. וגם על התחזקות שער הדולר - האם הוא יכול להתחזק מעבר ליורו? 

דיין מתייחס למלחמת הסחר ומודע לסיכונים שלה על הכלכלה הסינית והחברות הסיניות ועדיין הוא סבור שמבחינת תמחור השוק הסיני הפך לשוק מעניין. אבל נתחיל בשוק המקומי.

 

איך אתה מסכם את השנה הנוכחית בכלכלה הישראלית?

"נראים ניצנים של בשורות טובות - ירידה בהוצאות הממשלה ועלייה בגביית המיסים הישירים והעקיפים. ההצלחה בשנה זו, שהייתה טובה מהציפיות, נובעת משתי סיבות: ראשית, הרוח והחברה הישראלית שהפגינו חוסן משמעותי - אנשים יוצאים לעבודה גם כשנופלים טילים, דבר שאינו מובן מאליו, וזה סייע למשק להתנהל בצורה טובה. הסיבה השנייה נעוצה במשבר הקורונה, שהרגיל אותנו לעבודה מהבית. היכולת לעבוד מרחוק והמוכנות להפעלת המשק בצורה זו תרמו להתאוששות".

 

המשקיעים הזרים חוזרים לשוק המקומי אחרי תקופה שהם נעדרו ממנו – מה המגמות שאתה מזהה בהקשר זה?

"גם היום ניכרים פערים משמעותיים בין תחזיות הצמיחה של בנק ישראל, המעריך צמיחה של 4%, לעומת גופים זרים המעריכים 2% ופחות. פער זה נובע מכך שהם מחמיצים חלק מהגורם הייחודי של הרוח הישראלית. בנק ישראל צופה עלייה של 7% בצריכה הפרטית, מה שצפוי להקפיץ את הפעילות במשק. ראינו את ההשפעה הזו בגל ההורדות של חברות הדירוג. משקיע זר שרכש אגרות חוב של ממשלת ישראל הרוויח משני כיוונים – רווחי הון כתוצאה מירידת התשואות, וגם נהנה מהתחזקות השקל. חשוב לציין שהפערים הללו בתחזיות לא תמיד מוצדקים."

 

כיצד בחירותו של טראמפ עשויה להשפיע על השווקים הפיננסיים?

לטראמפ יש אג'נדה פרו-עסקית ברורה. הוא מקדם את תחום הבלוקצ'יין, ויחד עם קרבתו לאילון מאסק אנו רואים את ההתפתחות והתקוות בכיוון זה. בנוסף, חשוב לו לצמצם רגולציה ולאפשר לעסקים לפעול בחופשיות. כחלק מחזונו להפוך את אמריקה ל'גדולה שוב', הוא מדבר על דולר חזק, ואנו עשויים לראות את הדולר משתווה ליורו ואף מתחזק מעליו.

"אנו רואים מכפילים גבוהים בשוק המניות בארה"ב, וזהו אחד האתגרים של טראמפ, במיוחד לאחר שנתיים חיוביות ומכפילים שאינם זולים. וצריך לראות איך ה-AI ישפיע על הרווחיות של החברות. וזה מהווה אתגר גדול בשבילו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

שוק המניות הסיני התנהג פחות טוב בשנים האחרונות – האם יש סיכוי לשינוי?

"הכלכלה הסינית נמצאת במשבר החמור ביותר מזה 40 שנה, עם משבר נדל"ן חריף ומדד שיורד חודש אחר חודש. בעבר התרגלנו לצמיחה דו-ספרתית, וכעת היא בקושי מגיעה ל-5%. בשנת 2020 שינה הנשיא הסיני את הגישה - במקום לשים דגש על צמיחה, הוא עבר למדיניות של צמיחה איכותית והחל להיאבק בתאגידים הגדולים. מהלך זה הוביל לבריחת משקיעים שהחליטו להימנע מהשוק הסיני.

"בעקבות המשבר הנוכחי, הצמיחה הוחזרה לראש סדר העדיפויות: הריבית ירדה ל-1.3%, תשואת אגרות החוב נעה באזור 1.7%, והוכנסו הקלות רגולטוריות ועידוד השקעות - צעדים שלא נראו שנים רבות. כל זאת במטרה להחזיר את הכלכלה למסלול צמיחה. הרבה יהיה תלוי בהתנהלות מול טראמפ. למרות איומיו, קיים פער בין ההצהרות לבין הצעדים שננקטו בפועל, ולאחרונה אף דווח על שיחה חיובית עם הנשיא הסיני. התפתחות זו עשויה להפתיע ולהוביל לכיוון חיובי במהלך השנה, ולכן כדאי לעקוב אחר התפתחויות המשק הסיני".


על סקטורים בשוק המקומי וריבית בנק ישראל בראיון המלא:


 



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קש 15/02/2025 13:36
    הגב לתגובה זו
    מדברים הרבה על החוכמה היהודית לפי דעתי הסינים לא נופלים מהחוכמה היהודית והם שולטים בכול תחום ומשאירים את כלל העולם מאחור
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר

חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?

אחרי הפניקס, גם הראל מקבלת העלאת דירוג ל-A- מ-S&P גלובל שמציב אותה מעל הבנקים הגדולים, שנשחקו בעקבות הורדת דירוג המדינה; האם זה שינוי תפיסתי בצורה בה הזרים מסתכלים על מגזר הפיננסים?

מנדי הניג |

חברת הדירוג הגלובלית S&P Global העניקה להראל הראל השקעות 2.33%   דירוג בינלאומי A-, מה ששם את הראל בשורה אחת עם הפניקס ומעל הדירוג של הבנקים הגדולים בישראל, שנמצאים כיום ברמה של BBB+, על פי סוכניות הדירוג הגלובליות (לפי מעלות ומידרוג הבנקים בדירוג המקסימלי עם אופק יציב). עד לפני שנה, ובכלל בהסתכלות היסטורית פער כזה בדירוג היה בלתי נתפס, אבל מה שהוביל לזה הוא ההורדה בדירוג של המדינה שפגע באופן ישיר בבנקים שחשופים הרבה יותר לדירוג הזה ברמת המאקרו, בעוד חברות הביטוח נשארו עם דירוג יציב ואפילו התחזקו.

כמה ימים לפני כן, מעלות S&P העלתה את הדירוג של הראל ל-ilAAA, ציון שמגיע מיד אחרי ilAA+ שבו החזיקה עד לעדכון האחרון. הראל נתפסת גם כאן וגם מעבר לים כגוף חזק, מגוון ועמיד לאורך זמן, כזה שמצליח לבלוט במערכת הפיננסית המקומית.

הסיבות לשדרוג

הראל רושמת צמיחה רוחבית כמעט בכל הפעילויות, מסבירים האנליסטים של S&P. הפרמיות ברוטו צמחו ב-5.8% והגיעו ל-33 מיליארד שקל ב-2025. הרווח החיתומי לפני מס קפץ ל-2.809 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים, לעומת 1.624 מיליארד בתקופה המקבילה. הרווח הכולל לפני מס עלה ל-3.259 מיליארד שקל, מול כ-1.97 מיליארד שקל בשנה שעברה. כל התחומים המרכזיים מציגים שיפור: רווחי ביטוח החיים כמעט השלישו את עצמם, הביטוח הכללי נהנה מירידה ביחס התביעות לרמה של 87%, תחום הבריאות צמח ל-1.1 מיליארד שקל, והתשואה על ההון זינקה ל-27%. 

האנליסטים של S&P מתעכבים גם על ה-CSM (Contractual Service Margin, הרווח העתידי הגלום בחוזי ביטוח לטווח ארוך), שנחשב לאחד המדדים החשובים ליכולת לייצר רווח ארוך טווח. למרות שהראל שחררה, כלומר הכירה בכ-923 מיליון שקל מהרכיב הזה במהלך התקופה, מלאי הרווח העתידי דווקא גדל ל-17.1 מיליארד שקל. מבחינת S&P זה סימן לכך שמנועי הרווח של החברה לא רק פעילים אלא גם מתרחבים. 

גם בחוסן ההוני מוצגת תמונה חיובית, יחס הסולבנטיות של הראל עלה ל-183% כולל אמצעי מעבר ול-159 אחוז ללא אמצעי מעבר. התיק ההשקעתי נחשב שמרני יחסית, עם 67 אחוז אג"ח, 14 אחוז מניות וקרנות, ו-13 אחוז נדל"ן. S&P מעריכה שהראל תמשיך לעמוד בהרבה מעל דרישות ההון הרגולטוריות ולשמור על מדיניות מינוף שמרנית.