האם עליית הריבית הצפויה בארה"ב כבר מתומחרת באיגרות החוב?

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על אכזבת דראגי את המשקיעים, נתוני התעסוקה הטובים שפורסמו בארה"ב והדרך להעלאת ריבית בשוק האמריקני

גלעד גרומר | (3)
נושאים בכתבה דראגי ריבית

יו"ר הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי, הצליח לאכזב את המשקיעים ביום חמישי שעבר (3.12), למרות שהכריז על הורדת ריבית, השקעה חוזרת של הכסף שיתקבל מפדיונות איגרות החוב שהחזיק במאזן והארכת תקופת ההדפסות במספר חודשים, לאחר שהוא עצמו יצר ציפייה להרחבה מוניטארית משמעותית הרבה יותר. בעיני המשקיעים רק דבר אחד יכול היה לספק את תאוותם - מרשם הקסם המורכב מהורדת ריבית והגדלת היקף ההדפסות החודשיות.

למעשה, אותו מרשם קסם כבר תומחר בשווקים, ולראייה התנהגות איגרות החוב של ממשלת גרמניה, האירו ומדדי המניות העיקריים מאז חשף דראגי ב-22 באוקטובר את כוונתו לבצע הרחבה נוספת באירופה. כך למשל, התשואות באיגרות החוב לשנתיים של ממשלת גרמניה ירדו מ-0.25%- טרום החשיפה ל-0.44%- לפני פרסום הודעת הריבית המאכזבת בשבוע שעבר.

לאחר פרסום ההחלטה של דראגי עלו התשואות הקצרות בגרמניה חזרה ל-0.3%-. גם האירו ביצע פניית פרסה לאחר שאיבד כ-7% מול הדולר אחרי הודעות הריבית ואז טס בכ-2% אחרי ההודעה המאכזבת של דראגי. מדד היורוסטוקס 600, שגילם את הציפיות הגבוהות בעלייה של כ-6.2%, השיל כ-3% לאחר שהמשקיעים הבינו שדראגי לא מספק את הסחורה.

יום שישי החיובי

יום אחד בלבד לאחר מכן, ביום שישי (4.12), נרשם אחד הימים הטובים ביותר בשוק המניות האמריקני, כאשר גם איגרות החוב הארוכות עלו והתשואות לעשר שנים ירדו מרמה של 2.33 ל-2.28. שני גורמים מרכזיים שהובילו ל-SWEET SPOT היו נתוני תעסוקה טובים מהצפי, שכללו עדכון כלפי מעלה של 35 אלף משרות שנוצרו בחודשים אוקטובר וספטמבר. ובמקביל נודע שחברי אופק החליטו לא להגביל את התפוקה, למרות מחירי הנפט הנמוכים ועודף ההיצע. כמובן שירידת מחירי הנפט מקטינה את ציפיות האינפלציה בטווח הקצר ולכן התשואות קצת ירדו אחרי שעלו בחדות ביום חמישי.

נראה שהמשקיעים מאמינים שקצב העלאת הריבית בארה"ב יהיה הדרגתי מאוד, כפי שמשדרת להם יו"ר הפד ג'נט יילן. נציין כי האכזבה מהחבילה המוניטארית שסיפקו באירופה נובעת בעיקר מתקשורת לקויה של הבנק המרכזי, שכן בסך הכל, זה לא כל-כך רע שהנתונים שם משתפרים ולא דורשים הרחבות קיצוניות יותר. האירועים מדגישים את חשיבות פיזור החשיפה המנייתית בשלושת השווקים, שלהערכתנו, חשובים למשקיע הישראלי: ת"א 100, יורוסטוקס 600 ו- S&P 500. 

מה צפוי בהמשך?

הקונצנזוס בשוק, שלצד העלאת הריבית תצא הודעה "מרככת" שתחוזק במסיבת העיתונאים שתקיים יו"ר הבנק הפדרלי. התחזית החציונית האחרונה שניתנה בספטמבר על ידי חברי הוועדה המוניטארית של הבנק הפדרלי גבוהה באופן משמעותי ממה שמגולם בשוק. אבל מה יקרה אם גם במקרה של הפד, הבנק המרכזי לא יספק למשקיעים את המסרים המרחיבים שמתומחרים בסבירות גבוהה? נציין שכבר לאחר האכזבה מהודעת הריבית באירופה, החלו המשקיעים להבין שעלה הסיכוי לאכזבה שכזו, זאת בעיקר נוכח התחזקות האירו מול הדולר אשר מרגיעה את החשש שהעלאת ריבית בארצות הברית תמשיך לחזק את הדולר, ובכך תפגע ביצוא ותקשה על הכלכלה האמריקנית להמשיך ולצמוח בקצב משביע רצון.

מאז פרסום תחזיות חברי הפד בחודש ספטמבר, הפכה הסביבה הכלכלית בשלה יותר לכניסה לתהליך הדרגתי של החזרת המדיניות המוניטארית לרמה נורמלית. ההוצאה המקומית בארצות הברית צומחת בקצב איתן, הוועדה המוניטארית העריכה כבר בחודש אוקטובר שחלק מהסיכון להתפתחויות כלכליות ופיננסיות שליליות בעולם פחת ושוק העבודה האמריקני נראה חזק כשהנתונים האחרונים מסוף השבוע מדגישים זאת.

קיראו עוד ב"אג"ח"

מכאן, קשה לראות את אותם חברי ועדה מוניטארית שנתנו תחזית ריבית בתקופה שבה החשש למשבר כלכלי, שיתחיל בסין ויגלוש לארצות הברית, היה גבוה יחסית, מעדכנים את הערכותיהם כלפי מטה, דווקא עכשיו. תחת הנחה זו, שילוב של העלאת ריבית עם צפי להעלאות נוספות שימשכו לתקופה של כשלוש שנים, עשוי להערכתנו להוביל לעליית תשואות מיידית ולתנודתיות גבוהה יחסית גם בהמשך. ככל שהנתונים הכלכליים שיתפרסמו בחודשים הקרובים יהיו טובים יותר, כך התשואות באיגרות החוב יעלו והמשקיעים יתאימו את עצמם לתחזית של הפד, ולהיפך.

האם המשקיעים מתמחרים העלאת ריבית בישראל?

להערכתנו, בהתאם לנתונים הנוכחיים, הריבית בישראל תישאר ללא שינוי לפחות למשך ששה חודשים, מהיום בו יעלו את הריבית בארה"ב. זאת בהתבסס על עוצמתו של השקל, נתוני הצמיחה החלשים יחסית והמסרים שעולים מהודעת הריבית של בנק ישראל שהמדיניות המוניטארית בישראל תישאר מרחיבה למשך תקופה ארוכה.

לכן, אנו מעריכים שהחלק הקצר של העקום צפוי לעלות באופן מתון ביותר, ומהחלק הבינוני והארוך של העקום, כלומר, צפונית ממח"מ ארבע, יש להיזהר. דווקא שילוב של רכיב קונצרני במח"מ של עד ארבע שנים עם קצת תל בונד תשואות יכול להערכתנו להגדיל את פוטנציאל התשואה, במיוחד כשאנו מדברים על העלאת ריבית בארה"ב, שמגיעה כתוצאה משיפור במצב הכלכלי ולא מאיזה צורך לבלום התפרצות אינפלציונית.

למעשה, למרות שהמהלכים של הבנקים המרכזיים היו אמורים להגדיל את הוודאות, השאלות נותרו פתוחות והתנודתיות בשוק איגרות החוב עלולה להחמיר. נראה שאומנם ההודעה המאכזבת של דראגי העירה את המשקיעים מהתרדמת שלפני העלאת הריבית בארה"ב, אך המשקיעים עדיין לא מתמחרים את העלאות הריבית שחוזה הפד.

הצמיחה בארצות הברית ממשיכה לתרום למניות, וגם הריבית השלילית יותר באירופה פועלת בכיוון דומה. בסביבה זו, האסטרטגיה המומלצת שלנו היא פיזור מנייתי של עד 30%, תיק מאוזן בין שקלים לצמודים ושילוב רכיב נמוך יחסית של תל בונד תשואות באפיק הקונרצני בכדי לנסות להגדיל את פוטנציאל התשואה תוך ניצול אפקט הריבית הנמוכה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אחד שיודע 14/12/2015 21:35
    הגב לתגובה זו
    משהו עוד ייקח ברצינות את מה שאתה רושם פה
  • 2.
    ארי קל... 11/12/2015 21:39
    הגב לתגובה זו
    מנסים לדחוף את הציבור למדד התל בונד תשואות שקלי בכח, במסווה של ״עמדה מקצועית״ - נו באמת?!?!
  • 1.
    יגאל 09/12/2015 20:23
    הגב לתגובה זו
    משווק שמנסה למכור תאוריות. פשוט חברה גרועה שאבד עליה הקלח.
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.