האם עליית הריבית הצפויה בארה"ב כבר מתומחרת באיגרות החוב?
גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על אכזבת דראגי את המשקיעים, נתוני התעסוקה הטובים שפורסמו בארה"ב והדרך להעלאת ריבית בשוק האמריקני
יו"ר הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי, הצליח לאכזב את המשקיעים ביום חמישי שעבר (3.12), למרות שהכריז על הורדת ריבית, השקעה חוזרת של הכסף שיתקבל מפדיונות איגרות החוב שהחזיק במאזן והארכת תקופת ההדפסות במספר חודשים, לאחר שהוא עצמו יצר ציפייה להרחבה מוניטארית משמעותית הרבה יותר. בעיני המשקיעים רק דבר אחד יכול היה לספק את תאוותם - מרשם הקסם המורכב מהורדת ריבית והגדלת היקף ההדפסות החודשיות.
למעשה, אותו מרשם קסם כבר תומחר בשווקים, ולראייה התנהגות איגרות החוב של ממשלת גרמניה, האירו ומדדי המניות העיקריים מאז חשף דראגי ב-22 באוקטובר את כוונתו לבצע הרחבה נוספת באירופה. כך למשל, התשואות באיגרות החוב לשנתיים של ממשלת גרמניה ירדו מ-0.25%- טרום החשיפה ל-0.44%- לפני פרסום הודעת הריבית המאכזבת בשבוע שעבר.
לאחר פרסום ההחלטה של דראגי עלו התשואות הקצרות בגרמניה חזרה ל-0.3%-. גם האירו ביצע פניית פרסה לאחר שאיבד כ-7% מול הדולר אחרי הודעות הריבית ואז טס בכ-2% אחרי ההודעה המאכזבת של דראגי. מדד היורוסטוקס 600, שגילם את הציפיות הגבוהות בעלייה של כ-6.2%, השיל כ-3% לאחר שהמשקיעים הבינו שדראגי לא מספק את הסחורה.
יום שישי החיובי
יום אחד בלבד לאחר מכן, ביום שישי (4.12), נרשם אחד הימים הטובים ביותר בשוק המניות האמריקני, כאשר גם איגרות החוב הארוכות עלו והתשואות לעשר שנים ירדו מרמה של 2.33 ל-2.28. שני גורמים מרכזיים שהובילו ל-SWEET SPOT היו נתוני תעסוקה טובים מהצפי, שכללו עדכון כלפי מעלה של 35 אלף משרות שנוצרו בחודשים אוקטובר וספטמבר. ובמקביל נודע שחברי אופק החליטו לא להגביל את התפוקה, למרות מחירי הנפט הנמוכים ועודף ההיצע. כמובן שירידת מחירי הנפט מקטינה את ציפיות האינפלציה בטווח הקצר ולכן התשואות קצת ירדו אחרי שעלו בחדות ביום חמישי.
- הבנק המרכזי של אירופה הותיר את הריבית ללא שינוי
- דראגי מזהיר מפני בועה? "מחירי מספר נכסים נראים מתוחים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהמשקיעים מאמינים שקצב העלאת הריבית בארה"ב יהיה הדרגתי מאוד, כפי שמשדרת להם יו"ר הפד ג'נט יילן. נציין כי האכזבה מהחבילה המוניטארית שסיפקו באירופה נובעת בעיקר מתקשורת לקויה של הבנק המרכזי, שכן בסך הכל, זה לא כל-כך רע שהנתונים שם משתפרים ולא דורשים הרחבות קיצוניות יותר. האירועים מדגישים את חשיבות פיזור החשיפה המנייתית בשלושת השווקים, שלהערכתנו, חשובים למשקיע הישראלי: ת"א 100, יורוסטוקס 600 ו- S&P 500.
מה צפוי בהמשך?
הקונצנזוס בשוק, שלצד העלאת הריבית תצא הודעה "מרככת" שתחוזק במסיבת העיתונאים שתקיים יו"ר הבנק הפדרלי. התחזית החציונית האחרונה שניתנה בספטמבר על ידי חברי הוועדה המוניטארית של הבנק הפדרלי גבוהה באופן משמעותי ממה שמגולם בשוק. אבל מה יקרה אם גם במקרה של הפד, הבנק המרכזי לא יספק למשקיעים את המסרים המרחיבים שמתומחרים בסבירות גבוהה? נציין שכבר לאחר האכזבה מהודעת הריבית באירופה, החלו המשקיעים להבין שעלה הסיכוי לאכזבה שכזו, זאת בעיקר נוכח התחזקות האירו מול הדולר אשר מרגיעה את החשש שהעלאת ריבית בארצות הברית תמשיך לחזק את הדולר, ובכך תפגע ביצוא ותקשה על הכלכלה האמריקנית להמשיך ולצמוח בקצב משביע רצון.
מאז פרסום תחזיות חברי הפד בחודש ספטמבר, הפכה הסביבה הכלכלית בשלה יותר לכניסה לתהליך הדרגתי של החזרת המדיניות המוניטארית לרמה נורמלית. ההוצאה המקומית בארצות הברית צומחת בקצב איתן, הוועדה המוניטארית העריכה כבר בחודש אוקטובר שחלק מהסיכון להתפתחויות כלכליות ופיננסיות שליליות בעולם פחת ושוק העבודה האמריקני נראה חזק כשהנתונים האחרונים מסוף השבוע מדגישים זאת.
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
מכאן, קשה לראות את אותם חברי ועדה מוניטארית שנתנו תחזית ריבית בתקופה שבה החשש למשבר כלכלי, שיתחיל בסין ויגלוש לארצות הברית, היה גבוה יחסית, מעדכנים את הערכותיהם כלפי מטה, דווקא עכשיו. תחת הנחה זו, שילוב של העלאת ריבית עם צפי להעלאות נוספות שימשכו לתקופה של כשלוש שנים, עשוי להערכתנו להוביל לעליית תשואות מיידית ולתנודתיות גבוהה יחסית גם בהמשך. ככל שהנתונים הכלכליים שיתפרסמו בחודשים הקרובים יהיו טובים יותר, כך התשואות באיגרות החוב יעלו והמשקיעים יתאימו את עצמם לתחזית של הפד, ולהיפך.
האם המשקיעים מתמחרים העלאת ריבית בישראל?
להערכתנו, בהתאם לנתונים הנוכחיים, הריבית בישראל תישאר ללא שינוי לפחות למשך ששה חודשים, מהיום בו יעלו את הריבית בארה"ב. זאת בהתבסס על עוצמתו של השקל, נתוני הצמיחה החלשים יחסית והמסרים שעולים מהודעת הריבית של בנק ישראל שהמדיניות המוניטארית בישראל תישאר מרחיבה למשך תקופה ארוכה.
לכן, אנו מעריכים שהחלק הקצר של העקום צפוי לעלות באופן מתון ביותר, ומהחלק הבינוני והארוך של העקום, כלומר, צפונית ממח"מ ארבע, יש להיזהר. דווקא שילוב של רכיב קונצרני במח"מ של עד ארבע שנים עם קצת תל בונד תשואות יכול להערכתנו להגדיל את פוטנציאל התשואה, במיוחד כשאנו מדברים על העלאת ריבית בארה"ב, שמגיעה כתוצאה משיפור במצב הכלכלי ולא מאיזה צורך לבלום התפרצות אינפלציונית.
למעשה, למרות שהמהלכים של הבנקים המרכזיים היו אמורים להגדיל את הוודאות, השאלות נותרו פתוחות והתנודתיות בשוק איגרות החוב עלולה להחמיר. נראה שאומנם ההודעה המאכזבת של דראגי העירה את המשקיעים מהתרדמת שלפני העלאת הריבית בארה"ב, אך המשקיעים עדיין לא מתמחרים את העלאות הריבית שחוזה הפד.
הצמיחה בארצות הברית ממשיכה לתרום למניות, וגם הריבית השלילית יותר באירופה פועלת בכיוון דומה. בסביבה זו, האסטרטגיה המומלצת שלנו היא פיזור מנייתי של עד 30%, תיק מאוזן בין שקלים לצמודים ושילוב רכיב נמוך יחסית של תל בונד תשואות באפיק הקונרצני בכדי לנסות להגדיל את פוטנציאל התשואה תוך ניצול אפקט הריבית הנמוכה.
- 3.אחד שיודע 14/12/2015 21:35הגב לתגובה זומשהו עוד ייקח ברצינות את מה שאתה רושם פה
- 2.ארי קל... 11/12/2015 21:39הגב לתגובה זומנסים לדחוף את הציבור למדד התל בונד תשואות שקלי בכח, במסווה של ״עמדה מקצועית״ - נו באמת?!?!
- 1.יגאל 09/12/2015 20:23הגב לתגובה זומשווק שמנסה למכור תאוריות. פשוט חברה גרועה שאבד עליה הקלח.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

