אגרות חוב של בלדי הן השקעה ראויה - למה ההתקפות נגד ההנפקה מפספסות את העיקר?
אתמול בערב פרסמה בלדי שמייבאת בשר, עופות ודגים, מצגת שבה הופיעו נתונים שמשנים את התמונה לגבי הגיוס הצפוי של החברה. החברה מנסה לגייס אגרות חוב בהיקף של 300 מיליון שקל לטווח ארוך. הגיוס הזה אמור להחליף את החוב לבנקים שרובו לזמן קצר. אחרי הגיוס, לחברה יהיה חוב לבנקים של כ-200 מיליון שקל וחוב ציבורי (לגופים מוסדיים) של כ-300 מיליון שקל.
במבט ראשון זה מציק ואפילו מחשיד - הציבור לא אמור להחליף את הבנקים, למרות שזה קורה בהמון גיוסים בעיקר כי הציבור (דרך המוסדיים) מאפשר גיוס זול לעומת הבנקים. כשהחלפה כזו מגיעה גם עם תוספות שכר לבעלים, זה מציק יותר. האם עושים קופה על חשבון הציבור? כשזה מגיע עם ביצועים חלשים זה כבר קו אדום. התוצאות היו חלשות ב-2022, קשות ב-2023 וטובות ברבעון הראשון.
כל המכלול הזה הביא גם אותנו להזהיר מפני הגיוס הזה, עם הדגשה שהרבעון הראשון היה טוב והיה ראוי שיחכו עוד רבעון ויותר, כדי לגייס כשיש להם ביד תוצאות טובות על פני זמן.
רבעון שני חזק
בלדי פרסמה אתמול במצגת את תוצאות הרבעון השני. התוצאות טובות. אומנם, יש עונתיות ורבעון שני הוא חזק בשל פסח, אבל גם כשבוחנים היסטורית רואים שבאופן גס המחזור במחצית ראשונה שווה למחצית השנייה. כלומר, המחצית הראשונה של 2024 על פניו אמורה לחזור במחצית השנייה.
- בלדי עולה בהכנסות, אך הרווח יורד מעט לאור הוצאה משפטית
- בלדי צומחת: ההכנסות עלו ב-27%, הרווח עלה ב-15%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהנתונים עולה כי זו חברה רווחית שמייצרת תזרים גבוה. נכון, 2023 ו-2022 היו שנים לא טובות (במילים עדינות), אבל כשרואים את המגמה, לרבות את התרומה של המרכז הלוגיסטי החדש, מבינים שההפסד ב-2023 לא מייצג.
הכנסות ברבעון השני הסתכמו בין 280 מיליון ל-285 מיליון שקל. הרווח הגולמי בין 60 מיליון ל-63 מיליון שקל כשהמרווח הגולמי משתפר ל-21.4% עד 22.1% וה-EBITDA עולה לכיוון ה-34-39 מיליון שקל. אין תחזית לשורה התחתונה, אבל בהינתן שלא יהיו אירועים חריגים היא צפויה להיות כ-20 מיליון שקל.
ברבעון הראשון, ה-EBITDA היתה 29 מיליון שקל והרווח הסתכם ב-15 מיליון שקל. שני רבעונים טובים משנים את התמונה. כשלוקחים את המגמה ארוכת הטווח של התוצאות, מחריגים את השנה שעברה, רואים שזו חברה שאמורה לייצר לפחות 55-60 מיליון שקל בשורה התחתונה, על מכירות של מעל מיליארד שקל. התזרים יהיה גבוה מהרווח, על פניו ה-EBITDA אמורה לבטא את התזרים התפעולי של החברה ואם ננסה לתרגם אותו לתזרים נקי-חופשי נקבל שהחברה אמורה ליצר 70-80 מיליון שקל וזה בשמרנות.
- תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
חברה כזו יכולה לגייס 300 מיליון שקל בחוב. השאלה היא באיזה מחיר ואיך יפרע החוב. החברה משעבדת את המרכז הלוגיסטי היקר לטובת מחזיקי החוב, ועדיין התשואה בחוב הזה לא צפויה להיות נמוכה. זאת חברה חדשה בבורסה (אגב, הביזנס ותיק מאוד - הפעילות קיימת מאז 1916), החשש מתוצאות טובות נקודתית קיים. השוק לא ייתן לה קרדיט מלא. השוק גם חושש מכך שזו "הנפקת בלון" - הקרן נפרעת בסוף התקופה.
אבל צריך גם לזכור עוד נקודה חשובה - זו חברה שכנראה צריכה את שוק ההון, גם להנפקות המשך. בלדי ניסתה להיכנס לבורסה לפני כשנה דרך מיזוג עם איי-ספאק, שלד בורסאי של גיל דויטש ורוני בירם. המשפחה רצתה לגייס אקוויטי (הון) אך המיזוג לא עבר. יש סיכוי טוב שהמשפחה תנסה להנפיק אקוויטי בהמשך. בשביל זה היא צריכה תוצאות טובות בהמשך. האם זה טיעון חזק? ממש לא, אבל זו עוד נקודה שצריך לקחת בחשבון.
מעלים שכר לפני הנפקה - לגיטימי או לא?
המנהלים בבלדי אומנם מעלים את השכר שלהם, אבל כשחושבים על זה לעומק מבינים שזה לא אמור לפגוע במחזיקי האג"ח. מחזיק אג"ח צריך לדעת מה יכולת ההחזר של החוב, והיכולת הזו לא מושפעת מעוד 2 מיליון למנכ"ל, גם לא עוד 5 מיליון שקל (בבלדי זה זה תוספת של מיליון שקל למנכ"ל ומענק של מעל 3 מיליון שקל). זה חשוב תדמיתית, זה חשוב מבחינת הנראות כלפי המשקיעים, אבל זה לא חשוב במבחן החזר החוב. זאת ועוד - עוד לא נאמרה המילה האחרונה. המוסדיים הגדולים יכולים לגרום להפחתת השכר.
מנגד, מחזיק מניות מושפע כאשר מנכ"ל ומשפחתו מעלים שכר - הרווח יורד והשווי יורד, אלא שכאן המשפחה מחזיקה ב-100% מהחברה. זה יהיה מאוד רלבנטי אם וכאשר החברה תנסה-תרצה לגייס אקוויטי. כך או אחרת, השכר אחרי ההעלאה הוא לא כזה שחורג מהממוצע של החברות הציבוריות.
מה שכן - אין מקום לחלוקת דיבידנד (כ-26 מיליון שקל). זה פוגע בהון העצמי של החברה וזה פוגע בהחזר החוב, גם זה אגב, עשוי להשתנות - הגופים המוסדיים כנראה יילחמו על זה.
למה החברה לא חיכתה כמה רבעונים, כדי לגייס עם רצף ביצועים טובים?
חצי שנה טובה זה בהחלט שינוי מגמה מהשנים הקודמות וכשמסתכלים היסטורית, מבינים שהמגמה של הביזנס היא טובה. החריג זה השנים 2022-2023. אפשר לראות את זה גם בתוצאות של נטו שמייבאת ומספקת בשר, דגים ועוד.
ודווקא כי העסק אמור להשתפר, השאלה היא למה לא לחכות ולגייס בריבית אפילו נמוכה יותר? השיקולים יכולים להיות רבים - כל יום שעובר עם ריבית גבוהה מהבנקים הוא הפסד; אנחנו בישראל ואי אפשר לדעת מה יהיה מחר בבוקר; מגייסים כשאפשר לא כשצריך, ושוק החוב חם כעת. תהיה הסיבה אשר תהיה, אם אנחנו מסתמכים על הדוחות ואין לנו משהו אחר, הרי שבנקודת זמן הזו, בלדי בהחלט צפויה להצליח בגיוס האג"ח, אך הריבית לא תהיה נמוכה אלא במרווח של 2.5% ואפילו 3% מעל הממשלתי.
ולסיום - הנפקות של אקוויטי הן מצב שבו אתם נמצאים במידע חסר מול המוכר-המנפיק. הוא מנפיק לכם סחורה עם ידע הרבה יותר גדול משלכם על הסחורה. מעבר לכך, והכי חשוב - הוא מוכר. למה הוא מוכר אם הוא מאמין בחברה? יכול להיות שהוא מוכר כי הוא רוצה שהחברה תהיה ציבורית, כדי שיהיה תג מחיר, כדי שההון שלו יהיה סחיר, אבל במבחן ההיסטורי - רוב ההנפקות נמצאות שנה ושנתיים אחרי ההנפקה מתחת למחיר ההנפקה.
- 7.פוקי 13/08/2024 17:57הגב לתגובה זושומר נפשו ירחק
- 6.אמיר 13/08/2024 17:15הגב לתגובה זואם המצב בחברה היה טוב או אפילו סביר הבנקים היו ממנים אותם דרך אגב אבישי גיוס בשוק ההון תמיד יותר יקר מהבנקים
- 5.אובייקטיבי 13/08/2024 15:50הגב לתגובה זולמה כתבות באתרים כלכליים אחרים נראות לא כאלה? משהו פה מעלה חשד גדול
- גד 14/08/2024 18:52הגב לתגובה זולמשל שההנפקה תשחרר את הבעלים מערבויות בסכומים ניכרים, שיש הפרת קובננטים לבנקים ועוד. הגדלת משכורת עדיפה על דיבידנד, כי כאשר הרוחיות לא מספקת לדיבידנד עדיין השכר "דופק" לחברה הזו יש גם היסטריה של הפסדים, לפי הכתבה
- 4.כלל אצבע 13/08/2024 12:08הגב לתגובה זולא קונים בהנפקות מכל סוג שהוא,יהיה מספיק זמן,תנו לאחרים להתגלח על הזקן או איך שתכנו זאת
- 3.ri t 13/08/2024 12:07הגב לתגובה זורוב המרכז הלוגיסטי כבר משועבד לפועלים חברה בחובות ורוצה לחלק דיוודנד לבעלים גם בנוסף לעליית שכר קיצר מחפשים פריארים מקווה מאד שלא יהיו מוסדיים שישימו כספי הציבור על ההרפתקאה הזאת
- 2.ועוד משהו, למה מנכ"ח של חברה כזו צריך להרוויח 2 מליון ש (ל"ת)עמית 13/08/2024 12:02הגב לתגובה זו
- זה נכון לכולם (ל"ת)צחי 13/08/2024 12:06הגב לתגובה זו
- 1.מי זה בלדי בכלל? (ל"ת)עמית 13/08/2024 12:02הגב לתגובה זו
- חברה גדולה בתחום יבוא בשר (ל"ת)צחי 13/08/2024 12:06הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגחלל נופלת 4.7%, מדד הבנקים עולה 1.2%, מדדי הדגל עולים עד 0.9%
השבוע נפתח בעליות של מדדי הדגל, וגם מגזר הפיננסים פותח בירוק, לאחר הנפילות של יום חמישי; נכנסים ליום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - על מה נסגר המכרז המוסדי ומה זה אומר למניה?
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר
בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
