ירידות המחירים עוד רחוקות: נתניהו וסמוטריץ' עסוקים בדברים אחרים
רק לפני חמישה חודשים כינסו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' מסיבת עיתונאים מיוחדת בה הודיעו על תוכנית חירום למאבק ביוקר המחיה. במסגרתה הבטיחו כי יורידו את העלאות המחירים בחשמל, בארנונה, במים ובדלק.
שר האוצר אומנם חתם בחודשים האחרונים מדי חודש על הפחתת מס הבלו בשביל לשמור על מחיר הדלק שלא יעלה, אך מחירי החשמל עלו והם לא באמת הולכים לרדת למרות הבטחת ראש הממשלה ושר האוצר.
אז מה קרה מאז לנתניהו וסמוטריץ'? בכל זאת עברו כבר חמישה חודשים. יכול להיות שהם נרדמו בגלל עניינים לכאורה בוערים יותר כמו רפורמה-מהפכה משפטית, או שאין להם מושג מה לעשות בשביל להקל את עול עליית המחירים על אזרחי ישראל?
ראש הממשלה נתניהו אוהב לראות בעצמו כמר כלכלה. זו אחת הסיבות המרכזיות להחלטה האסטרטגית שלו לרדת מהרפורמה המשפטית. הפגיעה בכלכלה הפחידה אותו. אך אם נסתכל אחורה על ההבטחות ועל המציאות נראה שמבחינה כלכלית נתניהו יכול לתת לעצמו עד כה ציון נכשל.
- העירייה תבעה על חוב של 200 אלף שקל - ותשלם 30 אלף
- פסיקה נגד עיריית תל אביב: עמותות לא ישלמו ארנונה של משרדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה עומדת על 5%. הנגיד העלה מאז הקמת הממשלה שש פעמים את הריבית (עשר פעמים ברציפות בסך הכל) והעמיד אותה על 4.75% מה שאומר שריבית הפריים בבנקים עומדת על 6.25%. רק בשבוע שעבר חשפנו בביזפורטל מה המשמעות של הריבית על מסגרות האשראי של הציבור.
את ההשפעה על תשלומי המשכנתא וההלוואות כולם כבר מכירים, עם עלייה ממוצעת של מעל אלף שקלים למשכנתא ממוצעת מדי חודש. הנגיד לא אשם למרות שהפוליטיקאים ניסו להשליך עליו את האחריות כמובן, העלאות הריבית מנעו את המשך עליית האינפלציה, אך לא הצליחו להוריד אותה.
ההבטחה של נתניהו על חינוך חינם מגילאי 3-0 נותרה בגדר הבטחה, הפרויקט שהיה אמור להרגיע את ציבור ההורים שהאמינו להבטחות נתניהו צפוי לצאת לדרך ב-2024 ואמור להקל במעט את העול על ההורים להם ילדים בגילאים הללו אך בטח שלא יהיה בחינם.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- כמה יעלה אייפון 17?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
גם העברת תקציב המדינה לשנים 2024-2023 לא הביאה שום בשורות לקיום ההבטחות להורדת יוקר המחיה. כל התוכניות פשוט נשארו מחוץ לתקציב.
מה עשה בתגובה שר האוצר? נכון הקים עוד וועדה שאמורה להכין, נחשו מה? תוכנית למאבק ביוקר המחיה ובמונופולים של יבואניות המזון הגדולות.
במקום להקים וועדה, סמוטריץ' יכל פשוט להכניס תוכנית שכבר הייתה מוכנה לתקציב בשביל להגביל את היבואניות הגדולות אך הוא כמובן לא עשה זאת. שר הכלכלה ניר ברקת מצידו שהיה מאוכזב מאי הכנסת התוכנית לתקציב הודיע כי יקדם הצעות חוק בנושא אבל טרם עשה זאת והוא עסוק בחודשים האחרונים בעיקר במסעות לארצות הברית.
גם כניסת רשת קרפור לארץ במקום סניפי יינות ביתן במהלך של אלקטרה צריכה אומנם גרם לנתניהו להגיע ולכבד את ההשקה בנוכחותו אך לא גרם לשינוי מהותי ברשתות המזון והעלאות המחירים המשיכו לעלות.
נתניהו וסמוטריץ' היו עסוקים בחודשים האחרונים ברפורמה המשפטית שככל הנראה תיקבר בקרוב קבורת חמור, ואז אולי סוף סוף יהיה להם זמן להתחיל לפעול למען הורדת יוקר המחיה בישראל.
- 3.צדוק 26/06/2023 11:31הגב לתגובה זוזה לא שהם עוסקים בדברים אחרים כי זו המדיניות שלהם ושל האוצר כדי לחלט כסף מהאזרחים כי לא נישארו מקורות אחרים לזה ולכן גם לא יאפשרו שום שינוי רק אם ימצאו נפט פה כמו בסעודיה
- 2.הדג מסריח מהראש 14/06/2023 13:15הגב לתגובה זוהכלכלה הביטחון יחסי החוץ לא מעניינים אותם כל עוד מאמללים ומשגעים אותם |"החברים" במאבקי הכוחות והרס המדינה .
- 1.תעירו אותם בדצמבר.... (ל"ת)פילי 14/06/2023 13:02הגב לתגובה זו

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.