ארז בלשה מנכל גנריישן קפיטל
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

מניית ג'נריישן קפיטל נראית אטרקטיבית; מה התשואה הצפויה ומה הסיכונים?

קרן התשתיות נסחרת ב-0.4 על ההון העצמי, זה תמחור נוח; בשיחה פתוחה ונוקבת עם ארז בלשה, מנכ"ל הקרן הוא מסביר למה הנכסים המוחזקים מעניינים, מה התשואה שהוא צופה להמשך, אך הוא יחזיר את אמון המשקיעים; האם זו הזדמנות, וגם - על הסיכונים
אבישי עובדיה | (17)

היא נסחרת מתחת ל-0.4 על ההון, היא מרוויחה מאז שגייסה בבורסה ומשיגה תשואה להון של 15% בממוצע. המנכ"ל שלה מסתכל למצלמה ואומר לכם באופן מפורש - "נייצר תשואה של 15%-20% בשנה בכל אחת מהשנים הבאות". בואו נניח שהוא מגזים, זה טיבם של מנכ"לים,  בואו נניח שיהיו תקלות בדרך והוא יצליח לייצר "רק" 10% תשואה.

תשואה על ההון של 10% מתבטאת בתשואה על השווי של 25% (מכפיל הון כ-0.4), ובהדגמה - נניח שחברה מרוויחה 1 מיליון שקל וההון שלה 10 מיליון שקל - המשמעות שהיא מייצרת תשואה על ההון של 10%. אם השווי שלה הוא 4 מיליון שקל - 0.4 על ההון, הרי שהתשואה על השווי היא 25%. זו התיאוריה, בפרקטיקה יש סיבוכים - מי אמר שהשווי צריך להיות ההון? וגם - במקרה שלפנינו, ג'נריישן קפיטל בדומה לכל קרנות התשתיות היא מכשיר עם ניגוד עניינים מובנה בין המנהלים לבין בעלי המניות.

בראיוןTV מנסה ארז בלשה להמעיט בעניין המבנה הבעייתי ומסביר שהם נערכים לשינוי מנגנון דמי הניהול שיצור יותר הגיון ושיתוף אינטרסים עם בעלי המניות. כך או אחרת, לא בגלל דמי הניהול עוזבים המשקיעים את המניה, אלא בגלל חשש מדילולים בהמשך ובשל חוסר אמון.

דילולים בהמשך גורמים לכך שהאפסייד שמתבטא בהנחה הקיימת במחיר המניה לעומת השווי הכלכלי, מתחלק גם למשקיעים חדשים ובעצם "לוקחים" לבעלי המניות הקיימים את "העוגה". בלשה אומר שאם יהיו גיוסים הם יהיו פחות משמעותיים והכוונה להכניס משקיעים לחברות המוחזקות וכן לקבל דיבידנדים.

יש עוד סיכונים בעיקר תפעוליים. ג'נריישן נפלה בגדול בהשקעה בסולגרין שהשקיעה בפעילות בארה"ב שהתברר מהר מאוד שהיא בור של הפסדי עתק. אז איך נמנעים מפשלות כאלו בהמשך? ולמה משקיעים צריכים להאמין לו? בלשה מסביר בשיחה.

אנסה כאן, אבל בעיקר הסרטון המצורף, לנתח את מצבה של ג'נריישן בלי "דעות קדומות" - בעבר ביקרנו הרבה את המנגנון של קרן התשתיות ובפרט את ג'נריישן קפיטל, נעשו בקרן טעויות גדולות, דילולים, ואיבוד ערך אדיר. אבל משקיעים צריכים לדעת להסתכל מכאן ואילך. מכאן ואילך, ג'נריישן שפועלת בתחמי האנרגיה המתחדשת, טיפול באשפה ופסולת, תחנות כח, תחברוה ציבורית, היא קרן עם השקעות מעניינות, יחסית יציבות בתקופה כזו (עד כמה שאפשר). המניה של הקרן נסחרת בתמחור שנראה אטרקטיבי - שווי של 700 מיליון שקל על הון של 1.8 מיליארד שקל כשהתשואה להון היא להערכת העומד בראש החברה 15%-20%, זו מציאה, בהינתן שהתחזית תתגשם. זה תמחור טוב, גם אם התחזית תתממש באופן חלקי.

הבעיות עלולות להיות בדילולים, אבל תראו את הווידאו ותשמעו את בלשה בעניין, הבעיות יכולות להיות בדמי הניהול, אבל זה כבר גלום במחיר ומעבר לכך בלשה מדבר על מנגנון שיהיה נוח יותר לגופים המוסדיים והמשקיעים בכלל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעיות נוספות יכולות להיות - דיסקאונט שיימשך. אחרי הכל, קרן תשתית היא סוג של חברת החזקות בתשתיות ואם כך, למה שלא יהיה דיסקאונט מובנה. אבל, גם אם כן, זה לא אמור להיות דיסקאונט של 60% על ההון. בעיה נוספת היא מיחזור חוב בקרן עצמה ובחברות המוחזקות. יש לג'נרשיין חוב שנלקח בשנים האחרונות, השאלה איך היא תמחזר אותו ובאיזו ריבית. יש לזה חשיבות אדירה, אבל בהינתן שלא מתוכנן גיוס משמעותי בשנה הקרובה, בהינתן שבלשה מעריך שיהיו דיבידנדים ויהיו גיוסים פרטיים; וגם בהינתן שבנק ישראל והכלכלנים מעריכים שעוד שנה כבר נהיה אחרי שיא הריבית, נראה שבנקודת זמן הזו - המחזור וגיוס הון נוסף, לא מעיקים על הקרן. אבל זו נקודה שמחייבת מעקב.

וגם אם נסתכל קדימה ונחזה מיתון והאטה לצד ריבית גבוהה לתקופה ממושכת יותר משנה, הרי שהכל זה עניין של מחיר. במחיר הנוכחי גלום תרחיש שנראה על פניו מאוד פסימי.  בהינתן משוואת הסיכונים והסיכויים, הבעד והנגד, יש כאן יותר בעד.

בלשה מסביר ומפרט על ההחזקות העיקריות של הקרן לרבות בון תור, רפק אנרגיה, תחום הרכבות, GES, על הפוטנציאל, על הפשלה בסולגרין, על התשואה הפנימית בנכסים, על הנפקות עתידיות, על סינרגיה בין החברות המוחזקות. הוא מדגיש את הפיזור הרחב של הקרן, את היציבות בתשואות בתחום ואת הערך האמיתי שלה להערכתו, צפייה נעימה:

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    משה ד 14/09/2024 22:45
    הגב לתגובה זו
    המשכתי לקנות בירידות (כזכור השער עלה לקרוב ל 90 וירד לקרוב ל 35 אגורות.... מאז תחילת 2024 ההנהלה מפליאה עשות. מבחינתי השקעת ערך נפלאה לטווח ארוך עם פוטנציאל לעליה גדולה מאוד בחודשים הקרובים, בשל צפי לגידול תזרים ההכנסות בחברות בת ומהן וצפי לחידוש חלוקת דיבידנדים (אולי גדולים יותר מבעבר) אם תתממש עיסקת פורטרברוק.
  • 13.
    יריב 18/04/2023 00:06
    הגב לתגובה זו
    החשש שהם מסתירים מידע קריטי על ההשקעות שלהם. חשש לניהול חובבני
  • 12.
    הגולש 10/04/2023 12:17
    הגב לתגובה זו
    אחרי הכשלון בארהב, עליו לקח אחריות , וגם להתנהלות סולגריןסולגרין מגיב ב150% , דהינו על כל שקל מחזיקים מתבקשים להוסיף 1.5₪נכשלנו, אבל תנו בנו אמון, הפעם נשקיע כספכם בחוכמהוכמובן דמי הניהול יקפצו , כי הם גובים דמי ניהול מעל שקל מגויסכך לא מחזירים אמון! כך מוצרים אמון לחלוטין!
  • 11.
    יש למי להאמין? 05/04/2023 00:22
    הגב לתגובה זו
    ונכון לרגע זה, ההמלצות לא הוכיחו את עצמן. קורה
  • 10.
    חבר של בלאשה 04/04/2023 22:25
    הגב לתגובה זו
    מדובר בהנהלה יהירה, שביצעה אימפלמנטציה לכסף בכל מחיר. סולגרין זה לא פשלה- זו דרך עבודה. סולגרין רק הציפה את הקשלים - ניפוח תחזיות, השקעות בחול לא מבוססות, יוון - מה קורה שם ???, איטליה, מכרזי רמי במיליארד שקל שתומחרו לא בכיוון עי המנכ״ל הזמני בלשה, ועוד ועוד. ועדין יש לבחור תעוזה להמשיך ולהקצות הון ! גיבור ישראל
  • 9.
    אנונימי 04/04/2023 20:18
    הגב לתגובה זו
    ה"הון העצמי" של החברה הוא תולדה של שערוכים. החברות מוערכת ע"י הערכת שווי בשיעור היוון לבעלים (KE) - ולא שיעור היוון משוקלל (WACC) - של 10%. בתקופה כזו יש אגחים שנותנים את התשואה הזו. ככה שלהניח שזו תשואה על ההון שבעלי מניות ידרשו נראה, בעדינות, קצת מוטה כלפי מטה. בטח תשואה של 11.5% על תחנה פיקרית ברפק. העובדה שהערכות השווי לא מצורפות, או שום נתון תפעולי או כספי מעמיק, לא משדר אמינות מצד ההנהלה. עם כל הכבוד לבלבולי מוח של הברנע והדוח דירקטוריון, כשההנהלה לא שקופה ככה הכל נראה.
  • 8.
    האם הקרן מוגדרת כבר כקרן ריט? (ל"ת)
    אלון 04/04/2023 20:08
    הגב לתגובה זו
  • מכרו את זה (ריט) רק בהנפקה... כבר שכחו מזה (ל"ת)
    שמשון הגיבור 05/04/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רונן 04/04/2023 18:26
    הגב לתגובה זו
    הפסקתי לצפות תודה
  • 6.
    המשחיל 04/04/2023 18:18
    הגב לתגובה זו
    באו לפרק דמי ניהול, מגייסים כסף מהמוסדי והפנסיה משקיעים במחיר מנופח וגוזרים דמי ניהול לא משנה מרוויח או מפסיד. מישהו חייב לשים סוף לזה, הבחור הזהבכתבה לקח עשרות מיליונים דמי ניהול בזמן שמי שהשקיע אצלו לפני 5 שנים מופסד עשרות אחוזים!
  • ההנלה טוענת אחרת... טוענים שהם מציפים ערך.. השאלה למי? (ל"ת)
    שמשון הגיבור 05/04/2023 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הנהלת בדיחה (ל"ת)
    אבאל'ה יודע הכי טוב 04/04/2023 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בועז 04/04/2023 18:11
    הגב לתגובה זו
    הניתוח של אבישי נכון, חשוב להסתכל קדימה למרות האכזבות מהעבר
  • 3.
    ניתוח מצוין, עם סיכונים ועם סיכויים (ל"ת)
    בני גלעד 04/04/2023 17:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנחנו לא טמבלים 04/04/2023 16:00
    הגב לתגובה זו
    ואז תשיקעו אם אתם רוצים השאלה אם יהיה דידדנד
  • 1.
    דוקטור דוליטל 04/04/2023 15:58
    הגב לתגובה זו
    חברה לכאורה עם ניהול חכם ומתוחכם אך מתגלה ניהול חובבני ויהיר בעיקר של שני הבוסים הגדולים. בסופו של דבר כל העניין בהשקעה בחברה (חברת אחזקות לכל דבר עם ד"נ מנופחים) הוא הערכות שווי שצפויות לספוג נפילה כואבת בתחשב בעובדה שהריבית עלתה כמו גם שיעור ההיוון של התזרימים - (ובהקשר זה מספיק עם כיסטוח של הערכות שווי פנימיות או חיצוניות שמהונדסות ע"י החברה). פרייארים לא מתים הם רק מתחלפים. מנגד החוב הכבד בחברה למעלה והחברות למטה ממשיך להתגלגל בריביות גבוהות יותר ששוחק את המרווחים הנמוכים של הקרן בעסקאות עצמן.
  • דוקטור דוליטל 04/04/2023 16:41
    הגב לתגובה זו
    חברים, על איזה הון עצמי מדברים? האם מישהו מאמין לכל חברות הניפוח הערכות שווי להון העצמי שלהם? דבר נוסף, הריביות עלו מאז באופן קיצוני כך שגם החולקים על דבר הערכות השווי, עדיין ההון העצמי של החברה התכווץ. הייתי מצפה מהאתר לדייק קצת יותר בדברים.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית

אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אמפא

חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32%  צמוד מדד,  אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.

ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.

דירוג גבוה ללא בטוחות

למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.

עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.

הפער מהממשלתי

אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.