האם יש מניות "חסינות" מפני העלאת ריבית?
בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% ל-4.5%. ריבית הפריים עלתה ל-6%. מדובר בתקופה של מעל שנה של העלאות ריבית ומסתבר שהריבית הגבוהה תהיה איתנו תקופה ממושכת. בעבר העריכו שזו תהיה תקופה מוגבלת, ההערכות של כלכלנים רבים וגם של בנק ישראל עצמו הם שזה ייקח זמן - כלומר לא רק שהריבית גבוהה, אלא שהתקופה תתארך.
ריבית גבוהה פוגעת בשוק המניות בכמה מקומות - הראשון, היא הופכת את ההשקעות באגרות חוב לאטרקטיביות יותר. ריבית עולה משמעה גם ריבית אפקטיבית-תשואה אפקטיבית טובה יותר בנכסים הסולידיים כמו פיקדונות ואגרות חוב.
השאלה הכי חשובה שהמשקיעים שואלים את עצמם בכל שינוי בריבית הוא מה ההשפעה על תיק המניות שלהם - אילו מניות מושפעות יותר ואילו פחות. הם בודקים את הדוחות, את המינוף של החברות ואת עלויות המימון שלהן.
כאשר אגרות החוב אטרקטיביות הן שואבות כספים מהמניות. הפגיעה הזו שהיא במאקרו של שוק ההון ברורה וחדה וכוללת את כל השוק. אבל יש גם השפעות על ענפים ותחומים מסוימים. תחום הבנקאות והאשראי נהנה מהעלאת ריבית וראינו זאת בשנה שעברה - עם רווחים פנומנליים לבנקים. אלא שאליה וקוץ בה. העלאת ריבית במטרה להילחם באינפלציה גוררת את המשק להאטה. זה משפיע כמובן על הבנקים וזו הסיבה שבשבוע וחצי האחרונים מניות הבנקים נופלות. פתאום הבינו שהשיא מאחורינו ואת מחיר העלאת הריבית הבנקים והמשק ישלמו השנה.
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משק בהאטה משמע צריכה נמוכה או ליתר דיוק קצב צמיחה נמוך בצריכה. זה אומר שרשתות המזון ורשתות הקמעונאות בכלל ייפגעו. אבל, יש תחומים שהם יותר חסינים - שופרסל ורמי לוי והרשתות האחרות כאן כדי להישאר. גם אם תהיה שנה חלשה, באופן יחסי צריכת מזון חסינה מפני האטה ומיתון. המרווחים ירדו בגל ההאטה, גם התחרות החזקה תשפיע, אבל מניות של רשתות מזון לא אמורות לסבול מאוד מההאטה או מיתון. מוצרי צריכה שהן יותר בגדר מותרות, ייפגעו יותר בעסקים.
רשתות האופנה אמורות להיפגע יותר מרשתות המזון, אבל צריך לזכור שבעשור האחרון חלק גדול מצריכת הביגוד היא רכישת "סחורה", קומודיטיס. המקומות שמוכרים חולצה ב-30 שקל, ייפגעו פחות מרשתות שמוכרות חולצה אופנתית ב-300 שקלים. ומה עם נעלי ספורט יקרים? בעבר אלו היו המקומות שנפגעו ראשונים, אבל חייבים לומר - אנחנו בתוך ההאטה, והגופים האלו, בעיקר אלו שיש להם מותג חזק, לא "נכנעים" בינתיים להאטה.
תחום נוסף שנראה יחסית חסין הוא תחום התקשורת. הסיבה היא דווקא המחירים היחסית נמוכים והצורך-אפילו חובה של הציבור להשתמש בהם. חברות הסלולר לא אמורות להיות מושפעות מאוד מהאטה.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
אנרגיה - חסינות חלקית
פעילות הפקת האנרגיה לא אמורה להיות מושפעת מהעלאת הריבית באופן ישיר. קידוחי הגז, הפקת החשמל, הפקת האנרגיה המתחדשת, נדרשים ולא נראה שהביקוש יירד. אבל בתוך תחום האנרגיה יש חברות שממונפות בשיעור ניכר, גם בתחום האנרגיה המתחדשת. זה יצמצם מאוד את המרווחים של החברות האלו.
כלומר, עסקית הכיוון של אנרגיה מתחדשת חיובי ולא יושפע מהעלאת ריבית, אבל מבנה ההון של הגופים האלו ישפיע על החברות עם מינוף גדול - הריבית העולה תצמצם את הרווחיות משמעותית. עם זאת, יש חברות שהמימון שלהם נסגר בעבר, כך שלגבי פרויקטים שהוקמו, הרווחיות שם סגורה-ידועה, בפרויקטים חדשים תהיה רווחיות נמוכה יותר.
בשותפויות הגז, יש מימון, אפילו גדול, אבל בריבית שנסגרה כבר בעבר ובהינתן התשואה שמפיקים המאגרים, הריבית לא משפיעה דרמטית.
נעבור לטכנולוגיה. מה למניות טכנולוגיה ולריבית? לכאורה נכון, מוצרי סייבר רגישים מעט להאטה בכלכלה, אבל האטה מחלחלת לכולם וכשחוסכים זה מגיע גם לסייבר, וגם למספר רישיונות תוכנה וחברות טכנולוגיות נפגעות.
אבל זה לא אמור להיות כמו השוק כולו, אלא פחות. הפגיעה במניות הטכנולוגיה מגיעה בדלת האחורית - מדובר על מניות צמיחה, כאלו שהשווי שלהן נגזר מהרווחים העתידיים, אבל הרווחים העתידיים בראייה של היום (כשהריבית עלתה) "שווים" פחות. שיעור ההיוון של הרווחים האלו עולה ומשאיר שווי נמוך יותר. חברות צמיחה אולי נפגעות מעט מהעלאת ריבית, אבל מניות צמיחה נפגעות מאוד כשהריבית עולה.
חברות ממונפות - הכי נפגעות
הפגיעה הגדולה ביותר היא ככל שהחברה ממונפת. יש חברות נדל"ן שממונפים על ההון העצמי פי -5-6 ויותר. העלאת הריבית מורגשת אצלן באופן ברור. זה נכון גם לחברות החזקה - דסק"ש לדוגמה, אבל זה מאוד אקוטי בחברות הנדל"ן ורואים זאת בדוחות של ג'י סיטי, חנן מור, נכסים ובניין ורבות אחרות.
מעבר לכך, תחום הנדל"ן סופג מהלומה כשהריבית עולה, כי האטה משמעותה פחות משרדים, פחות מסחר וגם פחות דירות. קחו את הפגיעה מלמעלה בגלל האטרקטיביות של אגרות החוב על פני מניות, קחו את הפגיעה המשקית, את הפגיעה הספציפית בנדל"ן אחרי תקופה של שגשוג ואת המינוף הגדול וזו מתכונת של צרות. השוק מתמחר במקרים רבים את הצרות האלה במחירים.
- 5.אביהו 04/04/2023 17:01הגב לתגובה זושיהיה בכיף לכל הביביסטים הדפ״רים עם הריבית הגבוהה, השכר דירה והמשכנתא
- בהצלחה בדרכך החדשה (ל"ת)ארז 09/04/2023 21:12הגב לתגובה זו
- הביביסטים עשו עשרות אחוזים במניות הגז. ואתה תאכל את הלב (ל"ת)רמי 04/04/2023 18:52הגב לתגובה זו
- עגל הזהב 04/04/2023 20:16יש לך 1000 בפריפריה שלא יודעים מה זה מניה..
- 4.דיין 04/04/2023 13:38הגב לתגובה זוסקירה פשוטה ומובנת בלי קשקושים מיותרים ותודה לך על כך
- 3.אמיר 04/04/2023 12:56הגב לתגובה זוקונים מצרכים. רמי שופרסל
- 2.אבי 04/04/2023 12:53הגב לתגובה זוהנגיד הורס לכל עם ישראל את החיים בנאדם 1 מחליט על 10 מיליון אזרחים. העם לא קובע הנגיד קובע ומחליט לנו איך לחיות. אם זה היה קורה בכל מדינה אחרת היו תולים אותו והיה כאוס ואז היו מחירים נורמלים. פה בארץ כוסיות.
- 1.האם יש מניות חסינות מפני השמדת הערך של המושחתינו? (ל"ת)מבין 04/04/2023 10:00הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
אמפא
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.
