צילום: דוברות בנק ישראל

האם יש מניות "חסינות" מפני העלאת ריבית?

בנק ישראל העלה את הריבית ומניות ממונפות, כמו חלק ממניות הנדל"ן, חשופות יותר לפגיעה. אבל האם יש מניות "מוגנות ריבית", כאלה שההחלטה של בנק ישראל פוסחת מעליהן? ומה לגבי מניות הבנקים?

איציק יצחקי | 04/04/2023 08:46 (8)

נושאים בכתבה פרופ' אמיר ירון בנק ישראל העלאת ריבית ריבית בנק ישראל

בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% ל-4.5%. ריבית הפריים עלתה ל-6%. מדובר בתקופה של מעל שנה של העלאות ריבית ומסתבר שהריבית הגבוהה תהיה איתנו תקופה ממושכת. בעבר העריכו שזו תהיה תקופה מוגבלת, ההערכות של כלכלנים רבים וגם של בנק ישראל עצמו הם שזה ייקח זמן - כלומר לא רק שהריבית גבוהה, אלא שהתקופה תתארך.

ריבית גבוהה פוגעת בשוק המניות בכמה מקומות - הראשון, היא הופכת את ההשקעות באגרות חוב לאטרקטיביות יותר. ריבית עולה משמעה גם ריבית אפקטיבית-תשואה אפקטיבית טובה יותר בנכסים הסולידיים כמו פיקדונות ואגרות חוב.

השאלה הכי חשובה שהמשקיעים שואלים את עצמם בכל שינוי בריבית הוא מה ההשפעה על תיק המניות שלהם - אילו מניות מושפעות יותר ואילו פחות. הם בודקים את הדוחות, את המינוף של החברות ואת עלויות המימון שלהן.

כאשר אגרות החוב אטרקטיביות הן שואבות כספים מהמניות. הפגיעה הזו שהיא במאקרו של שוק ההון ברורה וחדה וכוללת את כל השוק. אבל יש גם השפעות על ענפים ותחומים מסוימים. תחום הבנקאות והאשראי נהנה מהעלאת ריבית וראינו זאת בשנה שעברה - עם רווחים פנומנליים לבנקים. אלא שאליה וקוץ בה. העלאת ריבית במטרה להילחם באינפלציה גוררת את המשק להאטה. זה משפיע כמובן על הבנקים וזו הסיבה שבשבוע וחצי האחרונים מניות הבנקים נופלות. פתאום הבינו שהשיא מאחורינו ואת מחיר העלאת הריבית הבנקים והמשק ישלמו השנה.

משק בהאטה משמע צריכה נמוכה או ליתר דיוק קצב צמיחה נמוך בצריכה. זה אומר שרשתות המזון ורשתות הקמעונאות בכלל ייפגעו. אבל, יש תחומים שהם יותר חסינים - שופרסל ורמי לוי והרשתות האחרות כאן כדי להישאר. גם אם תהיה שנה חלשה, באופן יחסי צריכת מזון חסינה מפני האטה ומיתון. המרווחים ירדו בגל ההאטה, גם התחרות החזקה תשפיע, אבל מניות של רשתות מזון לא אמורות לסבול מאוד מההאטה או מיתון. מוצרי צריכה שהן יותר בגדר מותרות, ייפגעו יותר בעסקים.

רשתות האופנה אמורות להיפגע יותר מרשתות המזון, אבל צריך לזכור שבעשור האחרון חלק גדול מצריכת הביגוד היא רכישת "סחורה", קומודיטיס. המקומות שמוכרים חולצה ב-30 שקל, ייפגעו פחות מרשתות שמוכרות חולצה אופנתית ב-300 שקלים. ומה עם נעלי ספורט יקרים? בעבר אלו היו המקומות שנפגעו ראשונים, אבל חייבים לומר - אנחנו בתוך ההאטה, והגופים האלו, בעיקר אלו שיש להם מותג חזק, לא "נכנעים" בינתיים להאטה.

תחום נוסף שנראה יחסית חסין הוא תחום התקשורת. הסיבה היא דווקא המחירים היחסית נמוכים והצורך-אפילו חובה של הציבור להשתמש בהם. חברות הסלולר לא אמורות להיות מושפעות מאוד מהאטה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אנרגיה - חסינות חלקית

פעילות הפקת האנרגיה לא אמורה להיות מושפעת מהעלאת הריבית באופן ישיר. קידוחי הגז, הפקת החשמל, הפקת האנרגיה המתחדשת, נדרשים ולא נראה שהביקוש יירד. אבל בתוך תחום האנרגיה יש חברות שממונפות בשיעור ניכר, גם בתחום האנרגיה המתחדשת. זה יצמצם מאוד את המרווחים של החברות האלו.

כלומר, עסקית הכיוון של אנרגיה מתחדשת חיובי ולא יושפע מהעלאת ריבית, אבל מבנה ההון של הגופים האלו ישפיע על החברות עם מינוף גדול - הריבית העולה תצמצם את הרווחיות משמעותית. עם זאת, יש חברות שהמימון שלהם נסגר בעבר, כך שלגבי פרויקטים שהוקמו, הרווחיות שם סגורה-ידועה, בפרויקטים חדשים תהיה רווחיות נמוכה יותר.

בשותפויות הגז, יש מימון, אפילו גדול, אבל בריבית שנסגרה כבר בעבר ובהינתן התשואה שמפיקים המאגרים, הריבית לא משפיעה דרמטית.

נעבור לטכנולוגיה. מה למניות טכנולוגיה ולריבית? לכאורה נכון, מוצרי סייבר רגישים מעט להאטה בכלכלה, אבל האטה מחלחלת לכולם וכשחוסכים זה מגיע גם לסייבר, וגם למספר רישיונות תוכנה וחברות טכנולוגיות נפגעות.

אבל זה לא אמור להיות כמו השוק כולו, אלא פחות. הפגיעה במניות הטכנולוגיה מגיעה בדלת האחורית - מדובר על מניות צמיחה, כאלו שהשווי שלהן נגזר מהרווחים העתידיים, אבל הרווחים העתידיים בראייה של היום (כשהריבית עלתה) "שווים" פחות. שיעור ההיוון של הרווחים האלו עולה ומשאיר שווי נמוך יותר. חברות צמיחה אולי נפגעות מעט מהעלאת ריבית, אבל מניות צמיחה נפגעות מאוד כשהריבית עולה.

חברות ממונפות - הכי נפגעות

הפגיעה הגדולה ביותר היא ככל שהחברה ממונפת. יש חברות נדל"ן שממונפים על ההון העצמי פי -5-6 ויותר. העלאת הריבית מורגשת אצלן באופן ברור. זה נכון גם לחברות החזקה - דסק"ש לדוגמה, אבל זה מאוד אקוטי בחברות הנדל"ן ורואים זאת בדוחות של ג'י סיטי, חנן מור, נכסים ובניין ורבות אחרות.

מעבר לכך, תחום הנדל"ן סופג מהלומה כשהריבית עולה, כי האטה משמעותה פחות משרדים, פחות מסחר וגם פחות דירות. קחו את הפגיעה מלמעלה בגלל האטרקטיביות של אגרות החוב על פני מניות, קחו את הפגיעה המשקית, את הפגיעה הספציפית בנדל"ן אחרי תקופה של שגשוג ואת המינוף הגדול וזו מתכונת של צרות. השוק מתמחר במקרים רבים את הצרות האלה במחירים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

5.
אביהו 04/04/2023 17:01
הגב לתגובה זו
שיהיה בכיף לכל הביביסטים הדפ״רים עם הריבית הגבוהה, השכר דירה והמשכנתא
בהצלחה בדרכך החדשה (ל"ת)
ארז 09/04/2023 21:12
הגב לתגובה זו
הביביסטים עשו עשרות אחוזים במניות הגז. ואתה תאכל את הלב (ל"ת)
רמי 04/04/2023 18:52
הגב לתגובה זו
עגל הזהב 04/04/2023 20:16
יש לך 1000 בפריפריה שלא יודעים מה זה מניה..
4.
דיין 04/04/2023 13:38
הגב לתגובה זו
סקירה פשוטה ומובנת בלי קשקושים מיותרים ותודה לך על כך
3.
אמיר 04/04/2023 12:56
הגב לתגובה זו
קונים מצרכים. רמי שופרסל
2.
אבי 04/04/2023 12:53
הגב לתגובה זו
הנגיד הורס לכל עם ישראל את החיים בנאדם 1 מחליט על 10 מיליון אזרחים. העם לא קובע הנגיד קובע ומחליט לנו איך לחיות. אם זה היה קורה בכל מדינה אחרת היו תולים אותו והיה כאוס ואז היו מחירים נורמלים. פה בארץ כוסיות.
1.
האם יש מניות חסינות מפני השמדת הערך של המושחתינו? (ל"ת)
מבין 04/04/2023 10:00
הגב לתגובה זו

שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה

מערכת ביזפורטל | 28/12/2025 09:39

נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:

התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

חלל נופלת 4.7%, מדד הבנקים עולה 1.2%, מדדי הדגל עולים עד 0.9%

השבוע נפתח בעליות של מדדי הדגל, וגם מגזר הפיננסים פותח בירוק, לאחר הנפילות של יום חמישי; נכנסים ליום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - על מה נסגר המכרז המוסדי ומה זה אומר למניה?

מערכת ביזפורטל | 28/12/2025 11:07

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.

להמשך הכתבה לחץ כאן