פרשת שבוע ספר תורה קלף
צילום: זיו טל
פרשת השבוע

לא לברוח מהעבר אלא לנסוע אל העתיד, או - כיצד לחתוך הפסדים?

מה גורם לנו להתעקש על המשך אחזקה בפוזיציה מפסידה, מה היה הההבדל בין הגישה של ה' לגישה של עם ישראל לגבי המסעות במדבר, ואיך שתי השאלות הנ"ל קשורות זו לזו?
גיא טל | (10)
נושאים בכתבה הפסד פרשת השבוע

במשך כמה שנים היה ניתן לומר על השקעות בשוק ההון ש"כל מטאטא יורה". כמעיט בכל מקום שבו השקעת הרווחת, אם יותר ואם פחות. אולם בחודשים האחרונים אנו מתמודדים עם סנטימנט מאד שלילי (שמשתפר מעט בשבועות האחרונים) שמזכיר לנו מחדש איך זה  מרגיש להפסיד כסף בשוק ההון,  ולכן עולה  מחדש השאלה איך מתמודדים עם הפסדים. 

אחד דברים החשובים אך הקשים בהשקעות הוא לדעת "לחתוך הפסדים". המשקיע ניתח את מצב החברה והחליט להשקיע, אך בניגוד למקווה ההשקעה מאבדת מערכה והמשקיע סופג הפסדים. במקרים כאלה לעיתים קרובות אדם יכול להגיע למסקנה הגיונית שההשקעה לא משתלמת יותר כיון שהשתנו הנסיבות או שמראש תיזת ההשקעה הייתה שגויה והתבססה על הנחות לא נכונות, אך בכל זאת הוא יתקשה לחתוך את ההפסד ולמכור את המניה. מדוע? ראשית, קשה לנו להודות בטעות, ואנחנו משכנעים את עצמנו שזה רק כשל שוק ועוד מעט כולם יראו למה החברה שווה כפי שהערכתי בתחילה והיא תחזור לטפס. כמו כן, לעיתים המשקיע מחכה שהמניה "תחזיר את ההפסדים" ואז הוא ימכור אותה.

אולם זו גישה מוטעית. אם לפי המצב העכשוי של החברה לא היית נכנס להשקיע במניה כעת, אז גם אין טעם להישאר בה עכשיו רק בגלל שפעם חשבת שכדאי להשקיע. ניתוח המצב הנוכחי אמור להנחות אותך, ולא העובדה שביצעת טעות בעבר, או שבעבר שררו תנאי שוק שונים בעבור  החברה. למרות שההגיון הזה ברור, הצעד עדיין קשה להרבה משקיעים. 

ייתכן שבפרשה ניתן למצוא רעיון שיקל על קבלת החלטה כזו, אם כי הוא חורג בהרבה בחשיבותו מתחום ההשקעה במניות ונכון לגבי מגוון רחב של שינויים איתם אדם צריך להתמודד. 

בפרשת השבוע מתוארים בקצרה רשימת המקומות בהם עברו בני ישראל בעת מסעותיהם במדבר. כך אומר הפסוק:

 

"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', ואלה מסעיהם למוציאהם". 

בולטת העובדה שסדר המילים "מוצא" - המקום ממנו יצאו בני ישראל, ו"מסע" - המקום אליו הם הלכו - מופיע כל פעם באופן שונה. בפעם הראשונה המילים מופיעות בסדר הגיוני. קודם מוצא, המקום ממנו יוצאים, ולאחר מכן מסע, המקום אליו הולכים - "מוצאיהם למסעיהם". אולם בפעם השניה הסדר הפוך - "ואלה מסעיהם למוצאיהם". הבדל נוסף הוא שבפעם הראשונה מדובר על מה שכתב משה, ומודגש שזה על פי ה'. בפעם השניה מתוארים המסעות עצמם, ולא מוזכר שזה "על פי ה'". 

הרב שמשון רפאל הירש (1808 - 1888) מסביר את ההבדלים בין שני המופעים:

 

"השינוי בסדר המילים ודאי אינו בכדי. ה׳ ראה את נסיעותיהם כ״מוצאיהם למסעיהם״, ואילו ישראל ראו אותן כ״מסעיהם למוצאיהם״.
"המסע והחניה היו תמיד על פי ציווי ה׳. כל אימת שה׳ ציווה עליהם לנסוע מן המחנה, כוונתו הייתה שישיגו מטרה חדשה, והנהגתו המחנכת של ה׳ הייתה מחפשת עבורם מקום חניה חדש המתאים להשגת אותה מטרה. בכל מסע הייתה התקדמות; ה״מסע״ היה תכלית ה״מוצא״ (היציאה ממקום החניה). נמצא שכל חניותיהם היו ״מוצאיהם למסעיהם״.

"בעיני העם היה הדבר הפוך בתכלית. בכל מקום ששהו בו הם לא היו מרוצים; וכשהגיעה השעה לצאת מן המקום, היציאה ממקום החניה הייתה עבורם התכלית. לא היה משנה להם להיכן הם נוסעים עתה; העיקר היה לעזוב את המקום שבו שהו. הם נסעו כדי לעזוב את מקום חנייתם. נמצא שכל מסעותיהם היו ״מסעיהם למוצאיהם״". 

עם ישראל מגיע למקום מסוים. באותו מקום מתרחשים אירועים, חלקם רעים, ומתחילה להצטבר אנרגיה שלילית, חוסר נחת וסלידה מהמקום, עד שהם מואסים באותו מקום ורוצים פשוט לקום וללכת ולא לראות אותו לעולם. לכן כשמגיע הזמן ללכת, העיקר מבחינתם הוא לצאת. "המסע" תפקידו לצאת מה"מוצא" ותו לא - "אלו מסעיהם - למוצאיהם".

מבחינת הקב"ה הגישה היא הפוכה. אמנם התמודדנו עם קשיים, תפקידם של הקשיים ללמד ולקדם אותנו, עד שהפקנו את המיטב מאותו מצב, על אף הרגשות השליליים, וניתן להתקדם לשלב הבא. אנו עוזבים את המקום לא בגלל שרע לנו בו, או לפחות לא רק בגלל זה, אלא בגלל שיש מקום אחר טוב יותר, שאיפה משמעותית יותר, שלב נוסף שעלינו לכבוש בחיינו. המוצא תפקידו להביא אותנו למסע החדש, שהוא עיקר התכלית והמטרה של השינוי - "מוצאיהם למסעיהם".

הגישה הזו נכונה לגבי כל שינוי שנעשה בחיים. הוא יכול לבוא מתוך הרגשה שרע לי במצב הנוכחי ואני רק רוצה לשנות, לא משנה למה לא משנה לאן. אך גישה כזו לא בהכרח תביא לשיפור המצב, כי מי שאמר שהשינוי יהיה לטובה? מאיפה הבטחון שהמסע יהיה טוב יותר מהמוצא? השאלה הנכונה היא לאיפה אני רוצה להגיע, שנקודת המוצא, החוויות והקשיים שעברתי יגרמו למסע למקום טוב יותר. לא בריחה מהווה אלא בניית העתיד.

נחזור לעניין ההפסדים והשינויים בתיק ההשקעות. כאמור, אם לא היית נכנס עכשיו להשקעה באותה חברה, אין צורך להישאר בה כיון שכבר נכנסת אליה בעבר. כדי להבין זאת יותר טוב ולהקל על ההחלטה ראוי להסתכל לקראת מה הולכים ומה המטרה של השינוי. אם נתעלם רגע מהכסף שכבר השקעתי והפסדתי, הרי שעומדות בפני כרגע שתי אפשרויות. המניה הנוכחית שבה אני מושקע ומופסד, ומניה אחרת, שלפי הניתוח הנוכחי שלי עשויה לתת תשואה טובה יותר. העובדה שכבר הפסדתי כסף על המניה בה אני נמצא איננה סיבה להרוויח פחות באלטרנטיבה שעומדת מולי. הפסדי העבר לא צריכים לקבוע את החלטות העתיד. 

הסיבה שאני מוכר את המניה הנוכחית, אם כן, איננה כדי לברוח מאיפה שהייתי - העיקר לצאת מהמצב הקודם לא משנה לאן "מסעיהם למוצאיהם", אלא על מנת לשים את עצמי במקום טוב יותר, במניה של חברה מוצלחת יותר, ללכת אל יעד חדש מתאים יותר - "מוצאיהם למסעיהם". אין פה רק רצון לברוח מהעבר ומהטעויות שעשיתי אלא רצון לבנות מצב טוב יותר בתיק ההשקעות. היכולת מצד אחד להתבונן בטעויות העבר, ללמוד מהם ולהפיק לקחים, ומצד שני לדעת גם להתנתק מהם ולא להיקשר לטעויות היא המאפשרת לנו לגדול ולהתפתח ולא להישאר מקובעים על אותן טעויות. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    גולדפינגר 05/09/2022 19:49
    הגב לתגובה זו
    מי שמיהר לחתוך הפסדים הפסיד את העליה הבאה תוך תשלום עמלות מעבר בלתי מוצדקות. אין חכם כבעל ניסיון
  • 8.
    דוד 31/07/2022 00:00
    הגב לתגובה זו
    נקודת מבט חכמה מהמקורות
  • 7.
    אלוהים 29/07/2022 16:11
    הגב לתגובה זו
    אחרי כמה דקות עזבתי,קשה לריכוז
  • 6.
    ישר כח! (ל"ת)
    טל 29/07/2022 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איש חכם 29/07/2022 12:37
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד תובנה יפה מפרשת השבוע תודה
  • 4.
    כתבה גרועה מאוד,המשקיע יכול למכור בהפסד ואז תעלה הרבה (ל"ת)
    תמיר 29/07/2022 11:36
    הגב לתגובה זו
  • אודי 29/07/2022 12:52
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק ובתנאי שהחברה לא חברת חלום והגיעה כבר לשפל אבל אם לא יכולה להתרסק בלי סוף
  • 3.
    אלי 29/07/2022 09:37
    הגב לתגובה זו
    מאמר יפה נהניתי לקרוא
  • 2.
    לרון 29/07/2022 08:42
    הגב לתגובה זו
    מה קורה כש"הטעות לעולם חוזרת"?
  • 1.
    לרון 29/07/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
    לכאלו שאינם מגישים דו"ח שנתי למס הכנסה כך שאינם מתקזזים
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן שרייבר  (ניב קנטור)חן שרייבר (ניב קנטור)

תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית

חן שרייבר |

על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא, מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.


מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.

לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.

מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים. 

חשוב לציין כי מעבר לערך הדמוקרטי החשוב והמעבר להתנהלות תקינה, בריאה ושמכבדת את המקצוע שלנו, מדובר בצעד בהתאם להחלטה גורפת של הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון, שהתקבלה בהצבעה של 23 בעד ו-9 נגד. חברות וחברי לשכה רבים יודעים כי זהו צעד חשוב שמאפשר ראייה לטווח ארוך והובלה רציפה של רפורמות מהותיות – הן בתוך המקצוע והן ברמת המשק. בתקופה שבה הלשכה נדרשת למעורבות עמוקה יותר בקידום נושאים פיננסיים, רגולטוריים וכלכליים שתומכים בפיתוח המשק והכלכלה, רציפות ניהולית היא תנאי קריטי להצלחה.