גם הפחתת הבלו תמומן מקרן הפיצויים - האוצר מציע לא להפריש לה השנה
התכנית הכלכלית הקודמת של שר האוצר ליברמן ומשרדו, שכוללת גם מתן נקודות זיכוי מס נוספות למשפחות עם ילדים והגדלת מס ההכנסה השלילית, ושנאמדה ב-4.4 מיליארד שקל, מומנה בחלקה על חשבון הגדלת קרן הפיצויים הממשלתית לנזקי מלחמה ופעולות איבה. כעת, גם היוזמה להפחתת מס הבלו על הדלק לרבעון הנוכחי (צעד שיעלה לקופת המדינה 850 מיליון שקל) תמומן באותה שיטה, כך מציעים במשרד האוצר.
לקרן הממשלתית מופרשים 15% מההכנסות מגביית מס רכוש. זה עתה הוחלט להפחית את ההפרשה ל-8.5% בנימוק שהצמיחה של התוצר הישראלי אשתקד, ב-8.1%, הייתה גבוהה והכנסות המדינה אפשרו את הקיצוץ. מאזן הקרן בסוף 2021 היה 19 מיליארד שקל וההכנסות החד פעמיות בשנה זו נאמדו ב-3.2 מיליארד שקל - חריגה מהתחזית כאמור.
הקיצוץ בהפרשה מ-15% ל-8.5% יסיט 1.6 מיליארד שקל עבור התכנית הכלכלית הקודמת. והנה, בשל ההחלטה להוריד את מס הבלו, נראה כי הביצועים ב-2021 היו כה מצויינים שניתן לבטל כליל את ההפרשה לקרן השנה, מ-8.5% ל-0%.
- 3.תומר 10/04/2022 14:13הגב לתגובה זוהם לא מבינים בכלכלה האמריקאים מבינים בכלכלה אצלהם אין מס על הכלכלה אצלהם מחיר הדלק פחות מחצי.כן שמענו את מנכ"ל האוצר אומר שהוא לא רוצה לוותר על ההכנסה, אבל בעתיד לא יהיה בלו, יהיה מס נסועה על מכוניות חשמליות.בעתיד הציבור ימרוד בשלטון של פקידי האוצר.
- 2.אמנון 10/04/2022 14:09הגב לתגובה זוהגיע הזמן להחליף אותם.בבחירות הבאות אני בוחר מפלגה אחרת לאוצר.
- 1.אמנון 10/04/2022 14:08הגב לתגובה זוזה מס שמונע צמיחה כלכלית.האוצר מעדיף מיתון על פני צמיחה.
בנימין נתניהו: "נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה ומוצרי המזון"
מוקדם יותר היום (ד') פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי חלב. על פי הדו"ח, בשנת 2008 הכין משרד הבריאות סל מוצרים בסיסי העונה על הצורך המינימלי של אדם לתזונה הולמת. אולם משרדי הממשלה הרלוונטיים לא השתמשו בסל זה כבסיס להבטחת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה. יתר על כן, ועדת המחירים אינה בוחנת מהן עמדותיו של ציבור הצרכנים, שהוא המושפע העיקרי מהפיקוח על מוצרי המזון, ואינה מביאה בחשבון את השפעת השינוי במחיר, ההחלה או ההסרה של הפיקוח על מחיר המוצר או השינוי ברמת הפיקוח עליו על רווחת הצרכנים בהליך קבלת ההחלטות. "נמצאו ליקויים בשימוש במנגנוני קביעת המחירים המפוקחים. לא בוצע עדכון במועדים שנקבעו, לא בוצעו בדיקות מעמיקות בחברות המפוקחות, סלי התשומות של המוצרים בפיקוח הורכבו מפרמטרים כלליים שאינם מייצגים את השינויים בכל חברה מפוקחת, והמרווח הקמעונאי לא נבחן מחדש זה שנים רבות" תגובות שונות לדו"ח לא אחרו להגיע, וביניהן תגובות של ראש הממשלה, בינימין נתניהו: "זו בעיה שאנחנו חייבים לטפל בה, טיפלנו בה, נצטרך להמשיך להפחית את יוקר המחיה, בייחוד במה שכרוך במחירי המזון. אני מודע לקשיים של האזרחים, ואנחנו נידרש לטפל בבעיה הזאת תוך כדי שמירה על ניהול אחראי של כלכלת ישראל ומקומות העבודה של אזרחי ישראל". הפורום לצדק חברתי השתמש בנתוני הדו"ח על מנת לתקוף את ראש הממשלה: "הדו"ח מוכיח כי עליית המחירים לא נובעת מהעדר תחרותיות אלא כי המדינה לא ממלאת את תפקידה. בתקופת החגים נזכיר לממשלת ישראל ולעומד בראשה כי זהו הזמן לשוב ולדאוג לאזרחיו, להגביר את פיקוח המחירים ולדאוג לרגולציה ולסייע להם לחיות בכבוד במדינת ישראל" תנועת הצרכנים הוסיפה על דברי הפורום לצדק חברתי: "על פי דוח המבקר לנושא החלב הביצים, מדיניות הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הצרכני. כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל כשלי השוק המתוכנן וההגנה הגבוהה אותם מקבלים היצרנים והמחלבות, לא מאפשר ולא תוכל לאפשר כל תחרות. קיימים מודלים אחרים בעולם שהפכו במהלך העשורים האחרונים את החקלאות כולל שוקי החלב והביצים לתחרותיים בניגוד לשוק הישראלי".
