ארצות הברית מתכוננת לפלישה רוסית באוקראינה; ביידן: "הפלישה קרבה"
18:00 לפני שעה קלה התייחס נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן על ההתפתחויות החדשות שאירעו היום בגבול רוסיה ואוקראינה כשאמר כי יש כעת את כל האינדיקציות הדרושות לממשל על מנת לדעת שרוסיה מתכוננת לפלוש לאוקראינה. כתוצאה מכך, ציווה הנשיא על מזכ"ל המדינה בלינקן להגיע אל לפגישת מועצת הביטחון של האו"ם באוקראינה. "במוסקבה מכינים מבצע דגל מזוייף" אמר הנשיא, "וזאת על מנת שתהיה להם עילה לפלישה". "הראיות לכך שרוסיה מתכננת פלישה מיידית ברורות. זהו רגע קריטי", אמרה שגרירת ארה"ב לאו"ם לינדה תומאס-גריפילד. 17:00 "מדינות הברית הצפון-אטלנטית חוששות שרוסיה מנסה ליצור לעצמה תירוץ לפלוש לאוקראינה", כך לדברי מזכ"ל נאטו, ינס סטולטנברג. המזכ"ל ציין את הדברים לפני כמה שעות וזאת בעקבות חילופי אש שאירעו הצהריים בין הצבא האוקראיני לבין המורדים הפרו רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. בעקבות הדיווחים מראים המדדים המובילים בוול-סטריט ירידות של 1.2% תחילה טענו המורדים כי הצבא האוקראיני ירה לעברם פצמ"רים, כאשר זמן קצר לאחר מכן טען הממשל בקייב כי דווקא היו הבדלנים אלו שפתחו באש, לאחר שירו על כפר באזור העיר לוהנסק שתחום החבל. כמו כן, זמן קצר לאחר מכן התקבל דיווח על קולות ירי שנשמעו באזור נמל התעופה של העיר דונייצק אשר נמצאת בשליטת המורדים. בראיון שנתן היום לסוכנות הידיעות רויטרס טען גורם בכיר בממשל האוקראיני כי לראייתו, ההפגזות שביצעו המורדים אינן רק הפרה שגרתית של הפסקת האש, מסוג ההפרות שקורות מעת לעת בקו העימות בינם לבין הצבא האוקראיני, אלא "נראות מאוד כמו פרובוקציה". בהתייחסות לאירוע אמר נשיא המדינה וולודימיר זלנסקי כי הירי של המורדים נועד לייצר פרובוקציה. שרת החוץ של בריטניה, ליז טראס התייחסה גם היא לאירועים ומסרה כי לראייתה מדובר בניסיון חסר תקדים של רוסיה לייצר עבורה תירוצים לטובת פלישה למדינה, וזאת חרף הדיווחים על כך שמדובר ב-"פעילות צבאית חריגה" ותו לא. אירועי הירי התרחשו באחד מאיזורי החיכוך המרכזיים בין צבא המורדים לצבא האוקראיני דבר שהוביל להתעניינות רבה בקרב גורמים רבים ברחבי העולם, בעיקר לאחר שבמשך כמה שבועות הזהיר המערב כי מוסקבה והמורדים בשירותה מעוניינים לביים התקפה של צבא אוקראינה על הבדלנים באיזור החבל המדובר, וזאת על מנת לספק לרוסיה תירוץ מספק לפלישה. בתגובה טענה רוסיה כי דווקא האוקראינים הם אלו שמתכוונים לביים מתקפה מצד המורדים הפרו-רוסיים, וזאת על מנת לספק לעצמם עילה לפלישה לחבל על מנת להחזיר אותו לשליטתה. בצל המתיחות הודיעה אחר הצהריים שגרירות ארה"ב במוסקבה כי רוסיה גירשה את סגן השגריר האמריקני שם, ברטל גורמן. לפי שעה לא ידוע מהי העילה לגירוש, אבל וושינגטון מסרה כי בכוונתה להגיב על הצעד. מצד רוסיה דווח הבוקר כי היא ממשיכה להסיג את כוחותיה מאזור הגבולה שלה עם אוקראינה, וזאת מבלי להבהיר מהו היקף הנסיגה שמתבצעת לכאורה. מנגד, ממשיך המערב להדגיש כי בניגוד להצהרות הצבא הרוסי, ההפך הוא הנכון. במקום שמספר החיילים וכלי הנשק הכבדים אותם הציבה רוסיה על הגבול יקטן, מספר זה גדל בקרוב ל-7,000 חיילים, וכן מצויין כי מזוהה התקדמות של הצבא הרוסי אל עבר עמדות תקיפה. לדבריו של שר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, המודיעין האמריקני מזהה שהצבא הרוסי בחזית אוגר מנות דם, מקרב חלק מכוחותיו לגבול האוקראיני, ומטיס כלי טיס נוספים לאיזור. "הייתי חייל בעצמי, וזה לא היה לפני יותר מדי זמן", מסר. "אני יודע ממקור ראשון שאתה לא עושה דברים כאלה בלי סיבה, ואתה בטח לא עושה אותם אם אתה מתכונן לארוז וללכת הביתה". מנגד, דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, המשיך היום לדחות את הטענות שארצו מתכוונת לפלוש לאוקראינה, אם כי טען שרוסיה עוקבת מקרוב אחרי המתרחש בחבל דונבאס בעקבות האירועים הבוקר. פסקוב שב וטען כי רוסיה החלה להחזיר לבסיסים חלק מהחיילים שהשלימו את חלקם בתרגיל הצבאי אותו עורכת לכאורה רוסיה ליד הגבול, אך לדבריו השלמת הסגתם של הכוחות תימשך זמן מה: "נדרשו שבועות כדי לפרוס את הכוחות לצורך התרגילים, ויידרש זמן כדי להסיג אותם. אי אפשר לעשות את זה ביום אחד".
- 2.שלי 17/02/2022 21:58הגב לתגובה זומלך העולם למרות שלא שווה
- 1.משחק באש 17/02/2022 18:24הגב לתגובה זוהם רוצים להשיג הסכמות תחת איומים. מפעילים לחת צבאי לאורך זמן.ינצח מי שיש לו עצבים יותר עמידים.האוקראינים רוצים מלחמה כדי שהעולם יחלץ אותם מהמועקה הכלכלית וחוסר היכולת שלהם לעמוד על רגליהם בעצמם.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
