האם שברון חוזרת להיות אטרקטיבית? באפט ודרקנמילר חושבים שכן
הדוחות אותם מוסרים מדי רבעון קרנות ההשקעה לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) מלמדת לעיתים קרובות על השקעות משמעותיות של משקיעים מפורסמים ומוצלחים שיכולים לתת רעיונות גם לאחרים. כך לדוגמה התבשרנו השבוע על היציאה של חברת ברקשייר האת'וואי BERKSHIRE HATHAWAY A של וורן באפט מהשקעתה בטבע טבע (US) בדרך זו. גם מנהלי קרני גידור מחויבים להודיע ל-SEC על כל שינוי בגובה של מעל 100 מיליון דולר תוך 45 יום מסיום הרבעון בו התבצע השינוי והמהלכים מתפרסמים בציבור.
נתון מעניין שהתגלה בדרך זו היא על השקעה שונה מהרגיל של מנהל קרן הגידור, סטנלי דרקנמילר. דרקנמילר שידוע בהשקעותיו במניות טכנולוגיה, מכר את אחזקותיו במטא FACEBOOK , עוד לפני צניחת המניה בעקבות דוחות הרבעון הרביעי, והשקיע נתח של מעל 100 מיליון דולר במניות חברת האנרגיה שברון CHEVRON CORP . לא נמסר על תאריך מדויק של ההשקעה, אך לפי מחירי המניה ברבעון לעומת מחירה כיום, דרקנמילר מורווח כבר עשרות אחוזים על השקעתו. בנוסף להשקעתו במניית האנרגיה המסורתית הוא השקיע גם ב-SUNRUN INC מתחרתה של סולאראדג' מתחום האנרגיה הסולארית. דרקנמילר מצטרף בכך לוורן באפט, שאף הוא הגדיל את אחזקתו בשברון ברבעון האחרון ב-9.4 מיליון מניות בשווי 1.3 מיליארד דולר ובכך הגדיל את החזקתו ל-5.2 מיליארד דולר בחברת האנרגיה. מאז תחילת השנה ההשקעה הזו העניקה לבאפט רווח של כ-700 מיליון דולר.
שברון היא חברת אנרגיה אמריקאית שנסחרת לפי שווי של 259 מיליארד דולר, ומעורבת בכל תעשיית הגז והנפט, כולל חיפוש, הפקה, זיקוק, שיווק והפצה כמו גם ייצור ומכירת כימיקלים ואפילו פעילות פיננסית כמו ביטוח, נכסי נדל"ן ועסקי טכנולוגיה. אבל עיקר עיסוקה הוא, כאמור, בנפט וגז.
בשנים האחרונות התקשתה שברון לבלוט, כאשר הרווחים הצטמצמו מאז שנת 2018, ובשנת 2020 אף הציגה החברה הפסד לאור משבר הקורונה. בשנת 2020 היא הודיעה על הקטנת ההשקעות השנתיות מטווח של 19 עד 22 מיליארד דולר לשנה ל-14 עד 16, הקטנה דומה לחברות אחרות בתחום, כאשר המסר שהשוק קיבל הוא שהן לא רואות עלייה במחירי הנפט בטווח הבינוני ארוך שיצדיק המשך השקעות בהיקף גבוה יותר. יחד עם זאת, באותה שנה עשתה החברה מהלך נוסף שהתברר כמוצלח, כשקנתה את המתחרה הקטנה נובל אנרג'י המוכרת לנו ממאגרי תמר, בעסקה בגובה 5 מיליארד דולר.
- החברה הראשונה בעולם שחצתה שווי של טריליון דולר ומשחק הקופסה שהפך להצלחה עולמית
- ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בשנת 2021 החל השינוי. לראשונה הרווח חזר לצמוח, ואף עלה על זה של שנת 2018, והחברה החלה לעורר יותר עניין עקב העלייה במחירי הנפט ששוברים שיאים. המשקיעים לפתע חזרו לשים לב לכך, שהחברה מאוזנת ויציבה מבחינה פיננסית ומחלקת דיבידנד באופן קבוע. תשואת הדיבידנד השנתי של החברה עומדת על 4.2% והיא ביצעה קניה חוזרת של מניות (Buyback) בגובה 1.4 מיליארד דולר, סכום שאמור להיות מוכפל ויותר בשנה הנוכחית. מכפיל הרווח של החברה הוא 16.5 ומכפיל הרווח התפעולי (EV/EBITDA) הוא 7.3. לשם השוואה המתחרה אקסון מובייל שנסחרת לפי שווי של 330 מיליארד דולר מציגה מכפיל רווח של 14.5, אך מכפיל רווח תפעולי של 12.4.
לפני כשבועיים דיווחה החברה על תוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2021 בהם הכתה את הצפי בשורה העליונה אך פספסה בתחתונה. ההכנסות היו בגובה 45.8 מיליארד דולר והרווח למניה היה 2.56 דולר, לעומת צפי אנליסטים ל-45.3 מיליארד דולר ו-3.12 דולר למניה בהתאמה. תזרים המזומנים החופשי (FCF) צמח ב-75%. הדוחות בהחלט מראים על שינוי כיוון חיובי בעסקי החברה ומסבירים בדיעבד את החלטות ההשקעה של באפט ודרקנמילר, שחזו זאת עוד במהלך הרבעון.
גם במבט להמשך הצפי הוא חיובי. ממוצע תחזיות האנליסטים הוא להמשך צמיחה בהכנסות ביחס לרבעון המקביל של 41% וסך הכנסות של 45.3 מיליארד דולר (אמנם הצמיחה היא לא ביחס לרבעון הקודם אלא רק למקביל). הרווח למניה אותו צופים האנליסטים הוא של 2.84. לפי אתר יאהו פייננס 6 אנליסטים ממליצים על המניה בקניה חזקה, 10 בקניה, 7 בהחזק ואנליסט אחד בתשואת חסר. ממוצע מחירי היעד עומד על 141.26 דולר למניה לעומת 134.26 כיום.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מאז סיום השנה ממשיך מחיר הנפט לעלות עקב הקושי להעלות את הייצור מצד חברות קרטל OPEC+, כמו גם קשיים בייצור במקומות נוספים בעולם, המתח באוקראינה והעלייה בביקושים, מה שעשוי להעיד על רווחים גבוהים יותר בסוף הרבעון הראשון של שנת 2022 ממה שצופים כעת האנליסטים.
- 1.דוד הגנן 16/02/2022 20:38הגב לתגובה זוהוא נהייה מהמר כמו הרבה אבל יש לו מאיפה להפסיד
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
