הבורסה בשנחאי סין אסיה
צילום: Istock

מניות הטק הסיניות - לאן הולכים מכאן? תוצאות הסקר

רשות התחרות הסינית צפויה להמשיך ולהתמקד בענקיות הטק, כשהעובדים של חברות הטכנולוגיה יוצאים במחאה על תנאי העבודה שלהם וג'ק מא נראה לראשונה מזה שנה בהונג קונג. אבל כמו בכל תחרות, יש כאלה שיכולות להרוויח
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה גלובל סין

מאז שנודע בשבוע שעבר כי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ייוועד עם מקבילו הסיני, שי ג'ינפינג, בשיחה וירטואלית, המניות של ענקיות הטק הסיניות החלו בהתאוששות. זאת על רקע מסרים מפויסים שיוצאים מכיוונה של ארה"ב, על ניסיון להקל מעט את מלחמת הסחר בין המדינות שהחלה בקיץ 2018 והובילה להשתת מכסים הדדיים ורמת עוינות גבוהה.

 

כך שמה-4 לחודש, מניית עליבאבא ALIBABA GROUP (BABA) עלתה ממחיר של 140 דולר למניה למחיר של יותר מ-167 דולר למניה, כ-20% בעשרה ימים. עם זאת צריך להתחשב בעובדה כי ב-12 החודשים האחרונים המניה איבדה 46%, כשירדה מרמה של 310 דולר למניה. על פניו מדובר בהזדמנות, מאחר והמניה נסחרת לפי מכפיל רווח של  14 - שהוא נמוך משמעותית מיתר השחקניות בסקטור - אבל מידה של זהירות נדרשת בכל מקרה, על רקע מוצאה של החברה. הסיכון מהרגולטור בסין גדול יותר מהרגולטור האמריקאי. זאת ההנחה, אבל האם היא בהכרח נכונה - האם הסיכון של פייסבוק הרגולטור האמריקאי לא עולה על הסיכון של עליבאבא מרגולציה סינית? לא בטוח. ועדיין - מניות סיניות מקבלות דיסקאונט עמוק מחשש מהממשל הסיני, ואפשר להבין זאת. השאלה עד כמה הדיסקאונט צריך להיות עמוק. 

 

עליות בימים האחרונים

מניית ענקית הגיימינג טנסנט TENCENT HOLDINGS (TCEHY) שהגיעה לשיאה בפברואר השנה עם למעלה מ-99 דולר, נסגרה אמש על 63.5 דולר למניה, או אובדן של 36%. אז היא התאוששה מאז ה-4 באוקטובר טיפסה ב-12%בעשרה ימים.

 

גם מניית פינדואודאו PINDUODUO INC ADR (PDD) עלתה ב-16%, מרמה של 84 דולר למניה ל-98 דולר למניה, למרות שמאז פברואר נחתכה בקצת יותר מחצי, כשאז מחירה היה קצת יותר גבוה מ-196 דולר. אותו הדבר נכון למניית ג'יי.די. קום JD.COM (JD), שעלתה באותה התקופה מרמה של 69 דולר למניה ל-80.6 דולר, או 16.8%, למרות שהיא רחוקה 24% משיאה שעמד על 106 דולר בתחילת פברואר.

 

בקיצור, השווקים בארה"ב הופכים להיות אופטימיים על סקטור הטכנולוגיה הסיני החבוט וזה מניע את ההתאוששות– אבל החברות עצמן, יש לומר, עוד לא יצאו מסיר הלחץ, כך שהמומחים חלוקים - האם זה עיתוי נכון להשקעה בשוק הסיני או שעדיף לראות שהחברות אכן מסתדרות עם הרגולציה בטווח הקרוב-בינוני? בסופו של דבר זו שאלה של תמחור ובהמשך לירידות בסיניות מתחילת השנה, הן הפכו לאטרקטיביות יותר, אך לא נטולות סיכון. 

  

למה? בבלומברג דיווחו היום כי בכוונת סין לשלש את הזרוע הרגולטורית של רשות התחרות, מרמה של יותר מ-40 עובדים היום ללמעלה מ-150 בתוך כמה שנים, כשהמטרה הראשונה היא להעלות בטווח הזמן הקרוב את מספר העובדים ל-100. המטרה היא לייצר 3 חטיבות נפרדות, שכוללות את חקירות מונופולים, תחרות בשווקים ופיקוח על מיזוגים ורכישות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מחאת העובדים תשפיע על פריון החברות?

מי שהיה נער הפוסטר של סקטור הטק הסיני, המייסד של BABA, ג'ק מא – ומי שפחות או יותר שחרר את שדי הרגולציה נגד הסקטור, לאחר נאום לוחמני שבו תקף את השלטונות על כך שהם לא מאפשרים יזמות וחדשנות, מה שהוביל לביטול הנפקת קבוצת הפינטק ANT, שהייתה אמורה להיות ההנפקה הפרטית הגדולה בהיסטוריה – נראה לראשונה מזה שנה בהונג קונג, לאחר שהוריד פרופיל באופן ממושך.

 

מא הוא גם אחד התומכים הנלהבים ביותר של מה שנקרא 996. או עבודה מ-9 בבוקר עד 21 בערב, 6 ימים בשבוע. מא הילל את מוסר העבודה הגבוה הסיני ואמר כי הוא אחד מהגורמים המרכזיים שמאפשרים את הצמיחה הסינית. אבל לעובדים הסיניים, שכבר אינם איכרים בשדות, אלא במעמד הביניים נמאס, במיוחד לאחר שבית משפט העליון הסיני הכריז שפרקטיקות העבודה של 996 אינן חוקיות.

 

מאז 2019 יש ביקורת גוברת מצד העובדים של ענקיות הטק נגד שעות העבודה והעומס המטורף, שהגיעו לאחר גל של התאבדויות של עובדים שקרסו תחת הלחץ. השבוע החל קמפיין חדש ששאב השראה ממחאת הקהילה השחורה בארה"ב, "black lives matter", או החיים של שחורים חשובים, שתורגם ל-"החיים של העובדים חשובים". יוזמי הקמפיין קוראים לעובדים לספר על שעות העבודה שלהם ודוחפים לאימוץ מה שהם קוראים 955, כלומר 9 שעות עבודה למשך 5 ימים בשבוע.

 

אז הפריון האגדי של הטק הסיני עומד בפני האטה מסוימת, באם הדרישות של העובדים יתקבלו – כשסביר להניח שהשלטונות הסיניים, שהכריזו על יוזמת "שגשוג משותף" (Common Prosperity) צפויים לתמוך בשינויים בחוקי העבודה.

 

מי החברות שיפגעו פחות מהרגולציה?

רק השבוע נחשפנו לקנס של 534 מיליון דולר לפלטפורמת המסחר מיטואן MEITUAN DIANPING (MPNGY) לאחר שהואשמה במעבר על חוקי המונופולים בסין. השוק ציפה לקנס גבוה בהרבה, בדומה לקנס שהושת השנה על באבא, בהיקף של 2.8 מיליארד דולר – אז השוק היה מעודד ונתן דחיפה למניות הסקטור.

 

אבל הסערה של הרגולציה הסינית אינה צפויה להסתיים בשנים הקרובות. מן הסתם יהיו כאלה שיפגעו יותר וכאלה שיפגעו פחות. במורנינגסטאר, מעריכים כי JD וטנסנט, יהיו יותר בטוחות מהמתחרות.

"שתי החברות הללו מוגנות יותר", כתבה לוריין טאן ראש דסק מניות אסיה. "חלק מהאמצעים להורדת המונופולים ישחק לטובתן של השחקניות הפחות גדולות, ש-JD נמנית עליהן. אולי יהיו כמה מהמורות קטנות, אבל באופן כללי היא תצא כמעט ללא פגע", אמרה והעניקה למניה מחיר יעד של 106 דולר.

 

"אנחנו אוהבים חלק מהדברים בתוצאות של JD מהרבעון שעבר, ביניהם שיא של הוספת משתמשים, צמיחה סולידית בהכנסות ועלייה בשימור הלקוחות ואנחנו צופים שהחברה תעמוד ביעדים השנתיים שלה", סיכמה.

 

בנוגע לטנסנט, במורנינגסטאר אומרים כי הרגולטורים הסיניים מתמקדים בנושא הגיימינג, אבל החברה "תשתמש בשירותי הענן ובאפליקציית וויצ'אט, כדי להדוף חלק מהרגולציות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.