וונטייז תתמזג עם עושרד של עופר עיני ושרגא ברוש; המניה ממריאה ב-50%
כפי שנחשף בביזפורטל, עופר עיני, יו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר, והתעשיין שרגא ברוש, מתכוונים להנפיק חברת אנרגיה סולארית בבורסה בת"א. ההנפקה תתבצע באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי קיים - וונטייז שנסחר לפי 24.9 מיליון שקל. לפי הערכת החברה, השווי שלאחר המיזוג צפוי לעמוד על 120-170 מיליון שקל. השווי צפוי להתבסס על בסיס דוחותיה הכספיים של עושרד לרבעון השני של השנה. במהלך המיזוג החברה תנסה לגייס סביב ה-10 מיליון דולר.
עיני וברוש, הקימו בשנים האחרונות חברה בשם "עושרד גז טבעי", החברה משווקת גז לצרכנים בינוניים וקטנים בעיקר בקרב לקוחות תעשייתיים. בתקופה בה עיני כיהן כיו"ר ההסתדרות, וברוש כיהן במקביל כנשיא התאחדות התעשיינים, השניים הגו יחד את מדיניות "השולחן העגול" שנועד למציאת פתרונות בין המשולש מעסיקים-עובדים-ממשלה.
השלד וונטייז יקצה לעיני וברוש, וכן ליועצים נוספים עד 60% מהון המניות של החברה בדילול מלא, כאשר התקשרות זו נועדה להחליף את התקשרות החברה בהסכם מיזוג עם חברת אי.אפ.ג'י פארם.
וונטייז
בעבר עסקה חברת וונטייז בתחום הסטרימינג, החברה פיתחה אפליקציה שניסתה להתחרות בשחקניות ענק כדוגמת חברת נטפליקס. לאחר מכן, ובעקבות חובות ואי השלמה של השקעה תמוהה מצד גוף אמריקאי פשטה החברה רגל והשלד הבורסאי נמכר לאחר הליך התמחרות שכלל מספר מציעים ביניהם איש העסקים מתחום האשראי החוץ בנקאי עדי צים, סוחר השלדים כפיר זילברמן ומשפחת ברזני - זכתה משפחת ברזני בשלד.
- סטאב-האב גייסה 800 מיליון דולר לפי 8.6 מיליארד; על הסיכויים והסיכונים
- הנפקת הסייבר הגדולה של השנה: נטסקופ מגיעה לוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשפחה התחייבה לשלם תמורת השלד סביב ה-3 מיליון שקל במזומן, וכן למזג את חברת אספן העוסקת בתחום הקנאביס בקולורדו, אך בעקבות קשיים רגולטוריים הן מהרשויות בקולורדו והן מהרשויות בישראל, נכון לעכשיו המיזוג לא צלח ובכך יוצא שרק התמורה במזומן שולמה. אי לכך ובהתאם לזאת, הגישו בעלי מניות קיימים תביעה לביטול הסדר החוב וחילוט המניות של משפחת ברזני.
עושרד גז טבעי
החברה מתפעלת פרויקטים של ייצור חשמל ואנרגיה טרמית בהספקים של עד 16 מגה בטכנולוגיות גנרציה, קוגנרציה וטריגנרציה. כמו כן, לעושרד רשיון לשיווק גז טבעי המאפשר לה לרכוש גז ישירות ממאגרי הגז הטבעיים. לאחרונה החברה התקשרה במספר הסכמים להקמת מתקני קוגנרציה אשר להערכת עושרד מרביתם צפויים להתחיל לספק חשמל ואנרגיה טרמית עד לסוף שנת 2022
- 4.לליטה 20/09/2021 07:02הגב לתגובה זוחבל מאוד שבתפקידו כיו"ר הסתדרות, עדה עשה למען ביתו, דאג לתעשיינים ומכר את העובדים העובדים
- 3.גיא 19/09/2021 21:36הגב לתגובה זואיפה הרשות
- 2.גדי 19/09/2021 19:55הגב לתגובה זועלו והצליחו עופר ושרגא
- 1.ליאת 19/09/2021 13:51הגב לתגובה זואחרי המיזוג מניה יכולה לקפוץ עוד עשרות אחוזים . יש למייסדים בחברה סיבה שניה תהיה גבוהה מאוד והם עכשיו יעשו הכל להמריא את מניה

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.