אביחי שניר
אביחי שניר

בכירי הפד' רוצים להעלות את יעד האינפלציה - מה המשמעות הכלכלית?

מבחינה פוליטית, הרבה יותר נוח כשהציבור מתלונן על יוקר המחייה, מהפגנות נגד מס הכנסה; בטווח הקצר, אין ספק שעלייה באינפלציה היא בדיוק מה שהרופא המליץ לממשל האמריקאי, אבל בטווח הארוך, מדובר בניסוי חסר תקדים
נושאים בכתבה כלכלה

מספר בכירים בבנק המרכזי האמריקאי (הפד') התבטאו בשבועות האחרונים בעד העלאת יעד האינפלציה השנתי של הפד' מעל 2%. גם הנגיד האמריקאי לא שלל את האפשרות הזאת, ואמר שהפד' יקבל החלטה בנושא בשבועות הקרובים. אני לא יודע מה ההחלטה שהפד' יקבל, אבל כדאי מאוד לשים לב להצהרות האלו.  זה עלול להפוך לאחד הניסויים המעניינים ביותר שנעשו מאז מלחמת העולם השנייה בכלכלה מוניטרית.

הריבית תישאר אפסית לעוד הרבה מאד זמן

כי ברגע שהפד' מכריז במקביל גם על העלאת יעד האינפלציה וגם על כך שהוא הולך לשמור את הריבית הנומינלית על אפס לעוד הרבה מאוד זמן, הוא משדר לשווקי ההון שהריבית הריאלית על הדולר עומדת לרדת. זה אומר שבמאזן הכוחות שבין לווים למלווים, הפד' לוקח את הצד של הלווים, ושמבחינתו המלווים יכולים לקבל אפס, ואפילו פחות. אפשר להבין למה הוא עושה את זה: החוב של הממשל האמריקאי צפוי להגיע עד סוף השנה ל-130% תוצר, וכשזה המצב, כל דבר שיעזור לממשל לשחוק את החוב יתקבל בברכה.

המס הסמוי מעיני הציבור

למעשה, מבחינת הממשל, אינפלציה היא ברכה כפולה. פעם אחת, בגלל שאינפלציה היא סוג של מס, אבל מס שהציבור בדרך כלל לא יודע לייחס אותו לממשלה. לכן, עלייה באינפלציה מאפשרת לממשל לקחת מיסים מהציבור בלי להכריז על זה. אין ספק שמבחינה פוליטית, זה הרבה יותר נוח כשהציבור מתלונן על יוקר המחייה, מכשהוא יוצא להפגנות נגד מס הכנסה.

שחיקת מחזיקי החוב הזרים

פעם שנייה, בגלל שבין 30 ל-40 אחוזים מהחוב האמריקאי מוחזק על ידי זרים. כאשר הבנק המרכזי מעודד את האינפלציה, הוא שוחק את התשלומים שמקבלים מחזיקי החוב הזרים, ומעביר חלק מתשלום החובות של הממשל מאזרחי ארה"ב לאזרחים הזרים שמחזיקים בנכסים דולריים. בהתחשב בעובדה שהממשל הנוכחי מדבר על להחזיר את אמריקה להיות גדולה, ממש אין לו בעיה עם זה שכל שאר העולם ייעשה קצת יותר עני, אם זה אומר שאזרחי ארה"ב יישארו קצת יותר עשירים.

כך שבטווח הקצר, אין ספק שעלייה באינפלציה היא בדיוק מה שהרופא המליץ לממשל האמריקאי. אבל בטווח היותר ארוך, מדובר בניסוי חסר תקדים. מזה 100 שנים בערך, הדולר הוא המטבע החשוב ביותר בעולם. אבל מעולם לא הייתה סיטואציה שבה האינפלציה של הדולר הייתה מהירה יותר באופן משמעותי מהאינפלציה של המטבעות העיקריים האחרים בעולם. בשנות ה-1970 ותחילת ה-1980 האינפלציה של הדולר הייתה בערך 10%, אבל אז זאת הייתה האינפלציה המקובלת בכל העולם המפותח.

לא ברור האם הדולר יוכל להישאר המטבע המרכזי בעולם

במצב שבו האינפלציה של הדולר היא מהירה יותר משל שאר המטבעות העיקריים בעולם, כל מי שמחזיק בדולרים יעדיף לעבור לנכסים אחרים. אף אחד לא אוהב להחזיק מטבע שהשווי שלו נעשה יותר נמוך מדי יום. ואם מחזיקי הדולר יעדיפו לעבור לנכסים אחרים, לא ברור האם הדולר יוכל להישאר המטבע של העולם. אני לא יודע איזה מטבע יכול להחליף את הדולר: אני לא חושב שהיואן הסיני הוא תחליף ראוי, וגם האירו לא נראה כרגע כיורש אפשרי. אבל זה לא אומר שלא יופיע מתמודד אחר. לכן הנכונות של הפד' להחזיק אינפלציה גבוהה יחסית לאורך זמן אולי לא נראית כמו חדשה גדולה. אבל היא בעצם הודעה על ניסוי שבו שאלת המחקר היא כמה זמן אפשר להחזיק בארה"ב אינפלציה גבוהה עד שלמחזיקים הזרים של הדולר ימאס להיות פראיירים.

 

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    קובלאי חאן 28/08/2020 12:24
    הגב לתגובה זו
    בשלהי ימיה של האימפריה הרומית, אחוז הזהב במטבע הרומי ירד משנה לשנה.
  • 11.
    זרים ממש לא מחזיקים 40% מהחוב. בקושי 15% (ל"ת)
    עוף החול 26/08/2020 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    כולם אומרים מפולת והבורסה רק עולה עברה את הסי עד להן (ל"ת)
    דוד 25/08/2020 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שי 25/08/2020 14:47
    הגב לתגובה זו
    בכלכלה הגלובלית אין "קפסולות"
  • רמי 25/08/2020 15:55
    הגב לתגובה זו
    זו דעתי האישית טרמפ מזרים כספים
  • 8.
    רבקה 25/08/2020 13:54
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לומר די!!!
  • 7.
    בועז 25/08/2020 13:39
    הגב לתגובה זו
    לנכירז זה קל, אבל איך הפד יעלה את האינפלציה בפועל? מה כוחה של הכרזה ריקה מתכן?
  • 6.
    עדי 25/08/2020 13:33
    הגב לתגובה זו
    אדוני: אתה אמרת "זה אומר שבמאזן הכוחות שבין לווים למלווים, הפד' לוקח את הצד של הלווים, ושמבחינתו המלווים יכולים לקבל אפס, ואפילו פחות." ברשותך אם תרחיב עוד יותר איך הממשל יפעל לשחיקת החוב של 130% מול התוצר על ידי עמידה לצד הלווים - אם אני מבין נכון הריבית של חוב הממשל תרד --> אז החוב יירד (יישחק) ? אתה אומר שהממשל הוא דומה ללווים שמעוניינים שתהיה להם ריבית נמוכה על החובות שלהם ?
  • יודע דבר 25/08/2020 16:08
    הגב לתגובה זו
    אם אני לווה ממך היום 1,000,000,000 שקלים ואני יכול לקנות בזה אי בינוני ביוון. מחר אני גורם לאינפלציה מטורפת, מחירי הסחורות עולים ואז ב-1,000,000,000 שקלים האלה אפשר לקנות מסטיק בזוקה. ואז אני מחזיר לך מסטיק בזוקה במקום החוב ונשארתי עם האי ביוון.
  • עדי 26/08/2020 10:42
    הרגשתי ממש שאני הלוויתי לך 1B והחזרת לי בזוקה ! מטורף באמת ואני לא צוחק
  • 5.
    שמוליק 25/08/2020 13:28
    הגב לתגובה זו
    הם מיומנים בזה
  • רבקה 25/08/2020 14:56
    הגב לתגובה זו
    הוא דרש לקבל זהב בתמורה לדולרים. לארה"ב לא הייתה ברירה. מייד אחרי זה ארה"ב ניתקה את הקשר בין זהב לדולר. מכאן כבר לא היה חשוב כמה מדפיסים. הדולר לא שווה את הנייר עליו הוא מודפס!
  • 4.
    צבי נוי 25/08/2020 13:02
    הגב לתגובה זו
    כתבה מדויקת. יש מטבע רזרבה שהשתמשו בו פעם...אולי שמעתם עליו.. יכול להיות שירצו לחזור להשתמש בו. זה עבד בסדר 5000 שנה
  • 3.
    המשועמם 25/08/2020 12:34
    הגב לתגובה זו
    ברור לכל כי השקל יחליף את הדולר כמטבע של העולם ולראיה ראה את חוזקו!
  • 2.
    דודי 25/08/2020 12:27
    הגב לתגובה זו
    כרוניקת המפולות ולא משנה מה
  • 1.
    אחד 25/08/2020 12:18
    הגב לתגובה זו
    כל השאר ניירות חסרי ערך ממשי.
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.