הנפקות או לא להיות: תשואות של מאות אחוזים ב-IPO; האם אתם יכולים להשתתף בהנפקות וחשוב לדעת - יש גם סיכונים
בצל קדחת הקורונה תעשיית ההנפקות של חברות חדשות, נהנית מעוצמה רבה וקצב ההנפקות בשוק ההון האמריקאי, הולך וגובר; מדובר באפיק השקעה אטרקטיבי, אבל נדרש לבצע בדיקה ומחקר לפני ההשקעה
בצל קדחת הקורונה תעשיית ההנפקות של חברות חדשות, נהנית מעוצמה רבה וקצב ההנפקות בשוק ההון האמריקאי, הולך וגובר. בשבוע החולף הונפקו מניותיהן של 4 חברות והעמידו את סך ההנפקות שבוצעו בשנת 2020 על 105, לא קצב יוצא דופן לעומת הממוצע בשנים האחרונות – ב-2019 הונפקו כ-160 חברות אבל בהחלט לא עניין של מה בכך כאשר העולם נתון באחד המשברים הכלכליים הגדולים ביותר לפחות ב-100 השנים האחרונות. הנתון המעניין יותר הוא שהחל מאמצע מרץ, מספר החברות המונפקות עומד על 82 וככל שמשבר הקורונה הלך והעמיק, כך קצב ההנפקות של חברות חדשות, הלך וגבר.
המשקיעים האמריקאים מאוד אוהבים הנפקות חדשות בשוק ההון. במהלך השנה האחרונה עמדה התשואה הממוצעת מהנפקות חדשות על 45% ומתוך 105 הנפקות חדשות, 68 מתוך אותן הנפקות נסחרות במחיר גבוה מזה שבו הונפקות. הגרף הבא מציג את תשואת ההנפקות לעומת המדדים האמריקאים המובילים:
השילוב בין עוצמת שוק ההון האמריקאי, תקווה למציאת חיסון לקורונה, התקווה להשקיע ב"טסלה הבאה" והתשואות הדמיוניות שמניבות ההנפקות הללו הוביל לעליה בביקושים להנפקות חדשות. ואכן, כשני שליש ממספר החברות המונפקות מגיע מתחומי ה-healthcare והטכנולוגיה.
אז מה עומד (ברוב המקרים) מאחורי התשואות הדמיוניות הללו? והאם העובדה שמחירי המניות המונפקות ביום המסחר הראשון גבוהים משמעותית ברוב המקרים מהמחיר שבו הוצעו למשקיעים בעת ההנפקה אומרת משהו לגבי רמת התמחור הראשונית ערב ההנפקה (במלים אחרות, האם החברה השאירה "כסף על השולחן"?). אנסה לענות על שאלות אלה ושאלות נוספות.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך ההנפקה של מניה חדשה בשוק ההון האמריקאי, כולל שלבים רבים במהלכם נפגשים אנליסטים מהתעשיה עם הנהלת החברה ואומדים את שוויה, הנהלת החברה מבצעת פגישות עם משקיעים פוטנציאלים בתהליך שנקרא Deal Roadshow. מתקיים איסוף הצעות הרכישה והביקוש לפי טווח מחירי המניה הראשוני ויצירת הבוק ובשלב הסופי קביעת המחיר הסופי שבו יונפקו מניות החברה, שלב המתבצע על ידי בנקאי ההשקעות והנהלת החברה. לכל אחד מן הגופים, אינטרסים שונים שעשויים להשפיע על האופן בו מחולקות המניות בהנפקה וגם על מחיר ההנפקה. כך יתכנו מצבים שבהם חלק מן ההנפקה יוקצה לטובת משקיע מוסדי בעל מוניטין גבוה, אשר לאו דווקא הציע את ההצעה הכי גבוהה והמטרה של החברה היא השבחת רשימת בעלי המניות המחזיקים על פני מיקסום התמורה המגוייסת במועד ההנפקה. לעתים יש לחברה המונפקת אינטרס לשמור על טווח מחירים "שפוי" גם אם המשמעות היא "להשאיר דולרים על השולחן" מתוך רצון לייצר למשקיעים תשואה חיובית בימי המסחר הראשונים, מתוך מחשבה על רצון ליצור קשר איכותי עם בעלי המניות החדשים שיהיה לתועלת כאשר החברה תבצע הנפקות נוספות. חשוב לציין שבגלל אוסף השיקולים הללו, ובגלל שהיצע המניות המונפקות הוא מראש מוגבל ובמרבית המקרים קטן משמעותית מהביקוש, למשקיעים פרטיים כמעט ואין גישה לקנות מניות בשלב ההנפקה הראשונית.
מאחר ונדרשת עבודת מחקר עצמאית מצד משקיעים שבוחנים השקעה בהנפקה ומהיעדר סיקור אנליטי, היכולת לתמחר את מחירי ההנפקה על ידי המשקיעים (ובוודאי משקיעים פרטיים) היא מטבע הדברים מוגבלת. בנוסף היכולת לתמחר את ההנפקות מתעוותת כאשר משקיעים מעניקים שווי לחלומות בקנה מידה גדול ואמוציונלי כמו פיתוח חיסון לקורונה, מציאת "טסלה הבאה" וכיוצא בזה.
בגרף למעלה, מוצגות התשואות הממוצעות של ענפים שונים המושגות ביום המסחר הראשון של הההנפקה החדשה. אולם מאחר שהאלוקציה של כמות המניות למשקיעים פרטיים היא כמעט אפסית ומכיוון שמוזרמים ביקושים רבים בשבוע המסחר ובמיוחד ביום המסחר הראשון של ההנפקה, נוצר מצב עצוב שבו התשואות מהשלב הזה ועד היום הן זעומות ביותר, כפי שמוצג בגרף הבא.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
וזוהי תמונת המצב האמיתית בפניה ניצבים משקיעים פרטיים, ברוב המקרים. הנפקת חברות מתחום healthcare הניבה בממוצע תשואה של כ-8% בעוד שהנפקת חברות טכנולוגיה הניבה בממוצע 2% בלבד.
אציג פה מספר דוגמאות להנפקות שמחיר מניותיהן עלה באופן משמעותי ביום הראשון ומה קרה להן בהמשך:
- חברת Pliant Therapeutics (סימול: PLRX) – חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית אשר מפתחת טיפולים חדשניים למחלת הפיברוזיס. החברה גייסה ב-3/6, 144 מליון דולר, התשואה ביום המסחר הראשון עמדה על 33% והתשואה מיום ההנפקה עומדת על 54%.
- חברת Inari Medical (סימול: NARI) – חברת ציוד רפואי אמריקאית המפתחת פתרונות ומוצרים למחלות ורידים. החברה גייסה ב-22/5, 156 מליון דולר, התשואה ביום המסחר הראשון עמדה על 123% ומי שמימש מייד לאחר מכן, הפסיד תשואה נוספת של כ-140% נוספים.
- חברת IBEX (סימול: IBEX) – חברת תוכנה אמריקאית אשר פיתחה פתרונות תוכנה שמשפרים פעילות שיווק דיגיטלית. החברה גייסה ב-7/8, 91 מליון דולר. מחיר המניה בתום היום הראשון של המסחר ירד בכ-19% לעומת המחיר בו נסגרה ההנפקה וגם המשך המסחר, בשבועיים האחרונים, הצביע על ירידה נוספת של כ-2%.
- מי הבנקים אשר משמשים בתור החתמים של ההנפקה? ככל שמדובר בבנקי השקעות יותר חזקים ומתמחים בתחום הפעילות של החברה, הסיכוי להצלחת ההנפקה יגדל. מדובר גם בשלב של לאחר ההנפקה, כאשר בנקים נחשבים יוכלו לספק לחברה המונפקת גישה למשקיעים יותר איכותיים, ועבודות המחקר של האנליסטים שלהם, אשר יפורסמו בערך חודש לאחר ההנפקה, תהיינה יותר משפיעות.
- האם מדובר בהנפקה של מניות חדשות בלבד או שכחלק מהעיסקה נמכרות גם מניות של בעלי מניות קיימים. כאשר מדובר במכירה של בעלי מניות קיימים, במסגרת הנפקה ראשונה לציבור, זה מעלה סימני שאלה וכדאי לנסות להבין, למה הדבר קורה.
- השוואת מכפילי הרווח שנוצרים מטווח המחירים בו החברה אמורה להיות מונפקת לבין מכפילי הרווח של המתחרות הציבוריות. קל יחסית לבצע השוואה שכזאת והיא משמשת בבחינת sanity check לעד כמה המניה יקרה בשלב ההנפקה.
- כדאי לנסות ולבודד את פקטור ה"הייפ" והשפעתו על שווי הנכס המונפק. שווי גבוה של לא מעט הנפקות מוסבר על ידי זה שמדובר בחברה שפיתחה disruptive technology/נמצאת בשלבים לפיתוח חיסון לקורונה/מתחרה בטסלה בפיתוח רכב חשמלי ו/או אוטונומי וכיוצא בזה. ברור שכל החברות הן בעלות ערך, רציניות וחשובות, רק שיתכן שכרטיס הכניסה ל"מסיבה" יקר מדי.
קצב ההנפקות של חברות חדשות בוול סטריט הולך וגובר, נתמך בשוק הון שורי ובחלומות שחלקם יתגשמו וחלקם לא. מדובר באפיק השקעה שעשוי להניב תשואות עצומות בטווח קצר ומכאן האטרקטיביות הרבה שלו, אך אסור שרמת תשואות אלה תמנע ממשקיעים שמעוניינים להשתתף בהנפקה, ביצוע בדיקה ומחקר עצמאיים שיובילו לקבלת החלטת השקעה מושכלת. בהצלחה למנחשים!
הכותב הינו רמי רוזן, אנליסט בכיר ומומחה לקשרי משקיעים. חבר בפורום הישראלי לקשרי משקיעים IIRF.
המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי בנוגע לפעילות החברה הנסקרת והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 6.נתן 30/08/2020 07:55הגב לתגובה זוהאם יש etf שעוסקת או משקיעה בחברות של ההנפקות החדשותתודה על הכתבה המעניינתבברכה נתן
- ארי בן -כנען 30/08/2020 14:52הגב לתגובה זוסימבול: IPO סימבול: FPX
- 5.מעניין מאוד (ל"ת)מושיקו 27/08/2020 17:57הגב לתגובה זו
- 4.אינה 26/08/2020 08:24הגב לתגובה זומקיף ויסודי כאחד. השכלתי. כותב מצוין, מבריק!
- 3.יוס 24/08/2020 23:02הגב לתגובה זואיך קונים בהנפקה בשוק האמריקאי,דרך אתר הבנק,יועץ השקעות,בית השקעות?
- אלון 30/08/2020 09:55הגב לתגובה זוכי חלוקת המניות היא לא לפי המחיר, אלא לפי הקשרים (הקצאה לא שווה)
- 2.נעם 24/08/2020 21:20הגב לתגובה זובדיקת הבנק המלווה והשוואת המכפילים בעולם התוכן של חברות מגבילות הם טיפים טובים. יועצי ההשקעות בבנקים הישראלים לא עוזרים במקרים כאלו.
- 1.דורון 24/08/2020 18:26הגב לתגובה זובהחלט מעניין.תודה רבה

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
