ארז ענתבי (אלוט תקשורת)
צילום: יחצ

אלוט מדווחת על הכנסות מעל הצפי ומאשררת תחזיות לשנת 2020

החברה מדווחת על צמיחה של 23% בהכנסות ל-33 מיליון דולר ועל שיפור ברווחיות הגולמית; עם זאת, בשורה התחתונה החברה מדווחת על הפסדים גדולים ביחס לצפי - ההפסד המתואם עלה ל-2.4 מיליון דולר
ערן סוקול | (2)

ספקית פתרונות בינת הרשת והאבטחה לספקיות תקשורת אלוט 2.25% הדואלית (סימול: ALLT) דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני עם הכנסות מעט מעל לצפי בשוק ושיפור ברווחיות הגולמית. עם זאת, בשורה התחתונה החברה מדווחת על הפסדים גדולים ביחס לצפי - ההפסד המתואם עלה ל-2.4 מיליון דולר.

ההכנסות החברה ברבעון השני של 2020 הסתכמו ב-32.8 מיליון דולר, גידול של 23% בהשוואה להכנסות בתקופה המקבילה ומעל לצפי האנליסטים להכנסות של כ-31.7 מיליון דולר.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד נקי (GAAP) של כ-3.6 מיליון דולר ברבעון, כאשר בחברה מציינים כי ההפסד הנקי כולל הוצאות בגין חובות מסופקים בהיקף של 1.5 מיליון דולר עקב קשיים כלכליים של אינטגרטור מערכות באמריקה הלטינית.

ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP ברבעון השני של 2020 הסתכם ב-2.4 מיליון דולר, (או 7 סנט למניה), בהשוואה להפסד של 2.1 מיליון דולר (או 6 סנט למניה) ברבעון המקביל אשתקד. צפי האנליסטים היה להפסד של 3 סנט למניה.

החברה מאשררת את התחזית הקודמת

ההנהלה מאשררת את התחזית הקודמת שפורסמה, וצופה כי ההכנסות לשנת 2020 יצמחו לטווח של 140-135 מיליון דולר, המשקפות צמיחה שנתית דו ספרתית בהשוואה לשנת 2019. בנוסף, ההנהלה צופה כי הכנסות הרבעון השלישי יהיו גבוהות מההכנסות שדווחו ברבעון השני לשנת 2020.

ההנהלה ממשיכה לצפות לעבור לרווחיות ברבעון הרביעי השנה ושבה וצופה כי תחתום על מספר עסקאות נוספות בתחום הסקיוריטי במודל של הכנסות חוזרות במהלך שנת 2020 ומאשררת שההיקף הפוטנציאלי של העסקאות (MAR) החדשות אשר צפויות להיחתם ב-2020 צפוי לעלות על 140 מיליון דולר.

שיפור ברווחיות הגולמית

הרווח הגולמי על בסיס GAAP ברבעון השני של 2020 הסתכם ב-23.0 מיליון דולר (שיעור רווח גולמי של 70.0%), שיפור של 26% בהשוואה לרווח גולמי של 18.3 מיליון דולר (שיעור רווח גולמי של 68.7%) ברבעון השני של 2019.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח הגולמי על בסיס Non-GAAP ברבעון השני של 2020 הסתכם ב-23.2 מיליון דולר (שיעור רווח גולמי של 70.7%), עלייה של 25% בהשוואה ל-18.5 מיליון דולר (שיעור רווח גולמי של 69.8%) ברבעון השני של 2019.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זה מלכ"ר...אף פעם לא מייצרים רווח - הכל הולך על הפעלה (ל"ת)
    גידי 04/08/2020 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מושיקו 04/08/2020 13:40
    הגב לתגובה זו
    תוך זמן קצר תמכר בפרמיה גבוהה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?