כיל מפעלי ים המלח
צילום: נטלי כהן-קדוש

ועדת הכלכלה נגד כיל: להוציא לחברה בדחיפות שומת מס

ועדת הכלכלה של הכנסת, התכנסה הבוקר לדיון שעסק בתשלומי התמלוגים של החברה לבקשת חבר הכנסת עופר כסיף וחברת הכנסת מרב מיכאלי, שטענו כי כיל מבצעת "תרגילים חשבונאיים לשם התחמקות מתשלום תמלוגים למדינה"
איתן גרסטנפלד | (7)

ועדת הכלכלה של הכנסת, התכנסה הבוקר לדיון שעסק בתשלומי התמלוגים של חברת איי.סי.אל -0.22%  (כיל) למדינה. במסגרתו, תהו חברי הוועדה כיצד מצליחה כיל להערים על רשות המסים, וקראו לרשות להוציא לחברה שומת מס בדחיפות. בבסיסו של הדיון עמד חוק מיסוי משאבי טבע, שכונה חוק ששינסקי, ולאחר מכן חוק ששינסקי 2, שקבע שיש לשלם מס מיוחד עבור שימוש במשאבי טבע. לדברי יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי, "נכון להיום לא שולם ולו שקל אחד בעקבות התיקון, וגם 5 שנים אחרי התיקון רשות המסים לא מגיעה למסקנה אם כיל צריכה לשלם או לא".

הדיון התקיים לבקשת חבר הכנסת עופר כסיף וחברת הכנסת מרב מיכאלי, שטענו כי כיל מבצעת "תרגילים חשבונאיים לשם התחמקות מתשלום תמלוגים למדינה". לדברי כסיף "התרגיל הוא כזה: במקום לחשב את מס רווחי היתר לפי השווי ההיסטורי של הרכוש, כיל משתמשת בשווי ההוגן שמוריד את שיעור הרווחים לרמה שאינה חייבת במס". בתום הדיון, אמר מרגי, כי "הוועדה קובעת כי על חברת כיל, בדומה לכל החברות במשק, לשלם למדינה את כספי המסים המגיעים לציבור, ואני מקווה שלא הייתה להם כוונה אחרת. על אף שלדברי נציגות רשות המסים החוק מאפשר לבדוק את הדוחות הכספיים במשך 4 שנים, הרי שהוועדה ממליצה להוציא בדחיפות את שומות משאבי הטבע לגביית תשלומי המס, במיוחד על רקע תקופת הקורונה המכבידה מאוד על אוצר המדינה". "הוועדה ממליצה למשרד האוצר, כי תנאי הסף להגשת מועמדות במכרז לזכיין החדש, במקום זה המסתיים ב-2030, יהיה הסדרת כל חובותיו של המועמד למדינה טרם המכרז. הוועדה שמחה לשמוע שמבחינת רשות המסים אין מחלוקת, וידוע לה כיצד לחשב את ערך הרכוש של כי"ל – לפי ערך הרכוש שהופיע בספרי החברה בעת החקיקה". מנגד, סמנכ"ל הכספים של כיל, קובי אלטמן, אמר בדיון כי החברה שילמה 300 מיליון שקל בשנה האחרונה ו-400 מיליון שקל בעשור האחרון. הוא הוסיף כי החברה עובדת בשקיפות מלאה מול רשות המסים, ועומלת ליישם את החוק ככתבו וכלשונו וממתינה לשומה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קובי 28/07/2020 10:57
    הגב לתגובה זו
    ממתי מחשבים שווי נכסים לפי הערך ההיסטורי שלהם? מה זה הטמטום הזה, ברור שצריך להתחשב בשווי הוגן.
  • 6.
    די תרדו מאתנו 28/07/2020 08:17
    הגב לתגובה זו
    די תרדו מאתנו
  • 5.
    זוכר את יחימוביץ וכבל דוחים ודוחים בוועדות את פרוי 28/07/2020 07:29
    הגב לתגובה זו
    זוכר את יחימוביץ וכבל דוחים ודוחים בוועדות את פרויקט ליוויתן, מחוזים בעשרות מילירדים של דולרים שהיו והתחננו לחתום מול הפרויקט הם עכשיו על סף פשיטת רגל, הוא שאמרתי היכן שיחימוביץ ודומיה נמצאים עשב ירוק לא יגדל
  • 4.
    אין כמו כיל 28/07/2020 01:12
    הגב לתגובה זו
    לא מספיקים לה כל המיסים שאנחנו משלמים!!!! ומה אנחנו מקבלים מזה כלום!!!
  • 3.
    מוטי 27/07/2020 20:28
    הגב לתגובה זו
    משלמים מס דרך העובדים ומס חברות . וזה מספיק ולהפסיק עם האנטי .ולא לשכוח מפרנסים רבים מאיזור בדרןםמה הייתם רוצים אותם מובטלים?
  • 2.
    התרגיל פשוט הם מוכרים לחבר. בבעלותם בחול במחיר מצח 27/07/2020 16:18
    הגב לתגובה זו
    התרגיל פשוט הם מוכרים לחבר. בבעלותם בחול במחיר מצחיק על הרווח המגולח הם משלמים מס מצחיק ( הכול לפי החוק) ואז החברה הקונה ( בבעלות כחל ) מוכרת את המוצרים במחירי השוק הגבוהים עשרות מונים מהמחיר שנמכר מישראל ברור שהחבר. הזרה לא מדלמת אם בכלל מס מאוד נמוך כי אינה חברה ישראלית אולי למשל רשומה בקפריסין או באיי הבתולה כך משפחת עופר מצצה עד לשד העצמות ומצצה עד טיפת הגם האחרונ. את נכסי מדינת ישראל
  • 1.
    אדורם 27/07/2020 16:02
    הגב לתגובה זו
    המדינה "הוציאה עליה חוזה" בעידוד סוצילאליסטים ו"שומרי סביבה". בכל חברה שבה יש מעורבות ממשלתית רבה ופוליסטית לא יצמח לעולם דשא.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.