פאואל
צילום: gettyimages

גולדמן זאקס: הפד' צפוי להתערבות חזקה יותר נוכח התפשטות הקורונה

בבנק ההשקעות צופים הפחתת ריבית של 0.5% על ידי הפד' כבר החודש, והפחתה של 1% עד סוף השנה; בנוסף, צופים מהלך מתואם של הפחתות ריבית על ידי בנקים מרכזיים נוספים בעולם; האם זה ישפיע על הפגיעה בהיצע?
ערן סוקול | (14)

הבנק הפדרלי של ארה"ב צפוי להצטרף לבנקים מרכזיים גלובליים אחרים ולהוריד את הריבית בצורה אגרסיבית, לצורך התמודדות עם החששות בשוק נוכח התפשטות נגיף הקורונה, כך מעריכים כלכלני גולדמן זאקס. 

צפי להפחתה של 0.5% כבר החודש

על רקע החשש מפני התגברות ההאטה הכלכלית הגלובלית, סביר להניח שהפד' יודיע על הפחתת ריבית של 0.5% בישיבתו הקרובה בחודש מרץ, אם לא מוקדם יותר, מעריכים בגולדמן זאקס. בסך הכל, צופים בבנק ההשקעות כעת הפחתת ריבית של 1% השנה על ידי הפד', בכך בעצם העלו את הצפי להורדות ריבית, כאשר ביום שישי עדיין צפו קיצוץ של 0.75%.

ברקע לדברים, מדד האנליסטים של גולדמן סאקס לחודש פברואר ירד ב-7.4 נקודות לרמה של 47 נקודות, המצביעה על התכווצות כלכלית (המדד מבוסס על סקר שנערך בקרב אנליסטים אודות הסקטורים שהם מסקרים). המכירות וההזמנות התכווצו, גם מחירי התשומות וחומרי הגלם, השכר והיצוא, נסוגו כנגד גידול במלאים. המשיבים ציינו את נגיף הקורונה כגורם מרכזי בהתכווצות, וכמה אנליסטים ציינו כי התפרצות ממושכת צפויה לגרום לשיבושים בשרשרת האספקה בענף שלהם.

השוק צופה הפחתה של 1% עד סוף השנה

התחזית של גולדמן זאקס תואמת את הצפי בשוק, אשר מתמחר הפחתת ריבית על ידי הפד' של לפחות 1% עד סוף 2020.

זאת, בניגוד להצהרות הפומביות של גורמים רשמיים בפד', אשר אמרו שהם רואים את הצמיחה הכלכלית בארה"ב כחזקה וכי הכלכלה האמריקאית תוכל להתמודד עם האטה כלשהי, בין אם מדובר בהאטה פנימית או שמקורה בחו"ל.

עם זאת, יו"ר הפד, ג'רום פאואל, פרסם ביום שישי הצהרה לפיה הוא מכיר בכך שווירוס הקורונה "מהווה סיכון מתפתח" לכלכלה וכי הפד' "ישתמש בכלים המתאימים ויפעל לתמוך בכלכלה".

ההצהרה הייתה תואמת במידה רבה לדברים שאמרו פאואל וקובעי מדיניות אחרים מזה מספר חודשים, אולם חלק מהמשקיעים ראו בעיתוי של ההצהרה איתות לכך שהקלות מוניטריות נוספות נמצאות באופק.

יש לצפות למהלך מתואם עם בנקים מרכזיים נוספים

"הצהרתו של היו"ר, פאואל ביום שישי מרמזת לנו שהבנקאים המרכזיים בעולם ממוקדים מאד בסיכון לירידות שערים בשוקי ההון כתוצאה מהתפשטות הנגיף," ציינו בגולדמן זאקס. "להערכתנו, הבנקים המרכזיים מאמינים שההשפעה של מהלך מתואם על הביטחון של המשקיעים גדולה מסכום ההשפעות של כל מהלך אינדיבידואלי", הוסיפו.

קיראו עוד ב"גלובל"

התחזית של גולדמן זאקס להפחתת ריבית של 1% על ידי הפד', להפחתה של 0.5% בקנדה וכן להפחתה של 0.5% בבריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, נורבגיה, הודו ודרום קוריאה, כמו גם הפחתה של 0.1% על ידי הבנק המרכזי האירופי (ה-ECB) והבנק הלאומי שוויצרי.

הפחתת ריבית מיועדת לעודד ביקוש, לא היצע

בדרך כלל השימוש בהפחתת ריבית מיועד להאבק בזעזועים בביקוש, ואילו ההשפעות הראשוניות מהתפשטות הקורונה הינן פגיעה בשרשראות האספקה, בעיקר מסין וממקומות נוספים.

בגולדמן זאקס מתייחסים לסוגייה זו ומציינים כי למרות זאת, להערכתם בנקאים מרכזיים עדיין ירצו לעשות את שלהם בכדי לתמוך בכלכלה, במיוחד בתקופה בה מעטים מהם חוששים שהאינפלציה תעלה יותר מדי. "פירוש הדבר הוא שאם החדשות על הנגיף והכלכלה יישארו שליליים בטווח הקרוב, בנקים מרכזיים עשויים בהחלט להגיב באגרסיביות גם אם ההשפעה על הצמיחה הכלכלית מוגבלת", סיכמו.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    השוק האמריקאי ימשיך להתרסק לא להתפתות , היום זו רק אתנחתת עצירה . השוק בדרך חזק למטה (ל"ת)
    אריאל 02/03/2020 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    סביח 02/03/2020 18:13
    הגב לתגובה זו
    אמריקאים לא מעניין אותם כמה ימותומרק שהם ירוויחו .קנו מניות תהנו
  • 10.
    תיקנו מניות אפל גוגל תרויחו (ל"ת)
    שלום 02/03/2020 18:12
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מסכן וטיפש מי שבשורט (ל"ת)
    מיכאל 02/03/2020 18:11
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חיים 02/03/2020 18:09
    הגב לתגובה זו
    תמיד תהעה התערבות. רק ירו לא שורט
  • 7.
    רופא 02/03/2020 15:10
    הגב לתגובה זו
    חברות תעופה, מועדונים, מסעדות, אתרי תיירות בעולם, שדות תעופה, מטוסים, רכבות תחתית, ספינות --> אתרי מוות.
  • 6.
    הפחתת ריבית תגרום שמות לרווחי הבנקים. (ל"ת)
    כלכלן 02/03/2020 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כל עוד הוירוס מתפשט באירופה ואמריקה לא יעזור כלום (ל"ת)
    שלמה 02/03/2020 14:40
    הגב לתגובה זו
  • אין לך מושג כמה אתה טועה (ל"ת)
    יוסי 02/03/2020 18:14
    הגב לתגובה זו
  • מיכאל 02/03/2020 18:10
    הגב לתגובה זו
    תשכחו מירידות .הם יעלו השווקים
  • 4.
    שאלה 02/03/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר בין הביקוש לריבית? האם ריבית שלילית תעזור בביקוש שנפגע מהקורונה?
  • 3.
    לא עושה כלום 02/03/2020 14:16
    הגב לתגובה זו
    למה שבנק ישראל לא יוריד ריבית למה בנק ישראל לא עושה הרחבה כמותית למה בנק ישראל לא תומך במדד המניות המקומי ומבריח חברות
  • 2.
    הכל היה ירוק עד שהפד פתח את הפה (ל"ת)
    טל 02/03/2020 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בייחוד ארז ליבנה צופה, בפועל: המשך אדום באירופה (ל"ת)
    כלכלן 02/03/2020 13:56
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.