קרנות הנאמנות מציגות גיוסים בינואר 2020, מי מובילה ומי ממשיכה לאכזב?
שנת 2020 נפתחה בנימה חיובית בשווקים שבאה לידי ביטוי גם בתעשיית קרנות הנאמנות, והמשיכה את המגמה החיובית שנראתה בשנת 2019 עם הבעת אמון מצד המשקיעים שהזרימו כספים לתעשייה. עם זאת, העליות שנראו בשווקים בתחילת חודש ינואר התחלפו בשוע האחרון בירידות שהתעצמו היום. הירידות האלו צפויות להשפיע גם על תעשיית קרנות הנאמנות.
בסך הכל חודש ינואר הסתיים עם גיוסים נאים בקרב הגופים המובילים, אם כי בקרב קרנות הסל נרשמו פדיונות משמעותיים. את הגיוסים בקרנות הנאמנות המסורתיות ממשיך להוביל בית ההשקעות אלטשולר שחם - 561 מיליון שקל, בעוד מיטב דש ממשיך לאכזב עם פדיונות של 87 מיליון שקל שניכרו גם ביתר הסגמנטים של התעשייה למעט הקרנות המחקות, ועדיין מיטב מנהל את סך הנכסים הגדול ביותר בתעשייה של 58.5 מיליארד שקל.
בית ההשקעות השני בגודלו, פסגות (51.4 מיליארד שקל), מסיים את ינואר עם פדיונות של 22 מיליון שקל בקרנות הנאמנות המסורתיות, 92 מיליון בקרנות הכספיות ו-408 מיליון שקל בקרנות הסל. זהו חודש שני ברציפות שפסגות מאכזב, וזאת לאחר שנה די מוצלחת ברובה ב-2019, בה התברג במקומות הראשונים בטבלה.
הראל, ילין לפידות, מור ואיילון ממשיכים את המגמה החיובית מסוף דצמבר האחרון עם גיוסים של מעל 100 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. כמו כן, הראל הוא אחד משני הגופים היחידים שסיימו שאת ינואר גם גיוסים בקרנות הסל עם סכום של 319 מיליון שקל. זאת לצד מגדל שגייס 164 מיליון שקל בקרנות הסל לצד גיוסים בקרנות הכספיות והמחקות, אך נשאר מאחור בגיוסים בקרנות המסורתיות.
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים המלאים לפניכם -
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- הבנק שלכם יודע שאתם 'שבויים' - וזה עולה לכם אלפי שקלים; כיצד לחסוך הרבה כסף?
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
