ירידות
צילום: istock

הערכות: תעשיית הקרנות עשויה לאבד 3 מיליארד שקל - אל תמהרו לממש...

עדכון (17:17): בשעות האחרונות (גם על רקע צפירות ההרגעה) קצב הפדיונות ירד; הפדיונות  כתוצאה מהחששות מהתפתחות הקורונה בעולם, הסתכמו במאות מיליונים 
ערן סוקול | (10)
נושאים בכתבה קרנות מסורתיות

עדכון (17:17): הפדיונות בשעות הראשונות היו בקצב גבוהה, אבל במקביל להרגעות בסיכום יומי הפדיונות הסתכמו במאות מיליוני שקלים  

עדכון (14:47): בשעות האחרונות (גם על רקע צפירות ההרגעה) קצב הפדיונות ירד; הפדיונות  כתוצאה מהחששות מהתפתחות הקורונה בעולם, יסתכמו בכ-1 מיליארד שקל 

בשבוע האחרון נפדו מתעשיית הקרנות מעל 3 מיליארד שקל בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. בהלת התפרצות נגיף הקורונה בסין נתפסה כהזדמנות לממש רווחים עבור חלק רחב מהמשקיעים בקרנות הנאמנות, אבל נראה שמה שהיה שבוע שעבר הוא משחק ילדים לעומת מה שקורה עם תחילת השבוע הנוכחי. הפדיונות בתעשיית הקרנות יגיעו היום ל-3 מיליארד שקל - כך על פי הערכות של גורמים בשוק (בינתיים כאמור קצב הפדיונות ירד ומדברים כעת על פדיונות של כ-1 מיליארד שקל). עם זאת, מדובר בהערכה ראשונית, וייתכן שההערכה תעלה במקביל להמשך הירידות בשוק, והמשך התפשטות נגיף הקורונה למקומות נוספים בעולם.

>>>לחשוב פעמיים לפני שאתם מממשים את הקרנות שלכם בגלל הבהלה

>>>ירידות חדות בבורסה בת"א

הירידות בבורסה מסתכמות בכ-3% במדדים המובילים כשמדובר בירידות גורפות - כל האפיקים סובלים מירידות, באופן אשר ממחיש כי הירידות מיוחסות לגל פדיונות בקרנות הנאמנות. נזכיר כי קרנות הנאמנות וקרנות הסל מנהלות כ-350 מיליארד שקל והן השחקניות הבולטות במסחר השוטף. רוב הציבור משקיע לזמן קצר ובינוני דרך קרנות הנאמנות וקרנות הסל,  ומהטעם הזה השפעתן על שוק המניות והאג"ח גבוהה במיוחד.

בהתחשב בפדיונות של השבוע החולף, נראה שעד היום (כולל היום) יסתכמו הפדיונות במעל 5-6 מיליארד שקל כשההפסדים/ירידת הערך בקרנות מסתכמים על פי ההערכות בסכום דומה - כלומר תעשיית הקרנות (לרבות קרנות הסל) איבדה סכום העולה על 10 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מי שם אתכם להמליץ לא למכור .... אתם קרובים לתביעה! (ל"ת)
    משקיע 02/02/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    BUY THE DIP (ל"ת)
    COWARDS 02/02/2020 12:34
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נדי 02/02/2020 12:26
    הגב לתגובה זו
    קוראים לזה "טפשות ההמונים"
  • 6.
    לא ברור איך טבע שמיצרת תרופות למערכת הנשימה יורדת (ל"ת)
    אקאמול 02/02/2020 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הציבור מטומטם ומוכר בפניקה, כשיעלה הוא יהיה בחוץ (ל"ת)
    מה חדש?? 02/02/2020 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יאשה 02/02/2020 12:00
    הגב לתגובה זו
    מחר נראה את התוצאה.
  • 3.
    אייל 02/02/2020 11:44
    הגב לתגובה זו
    בקרנות נאמנות דרך הבנקים או דרך חברות הניהול. מדינה קטנה עם בורסה קטנה וכל מי שישן שומאמין שאנו אור לגויים הבועה מתפוצצת לו בפנים.
  • 2.
    רוני 02/02/2020 11:39
    הגב לתגובה זו
    בבקשה מי שמבין
  • 1.
    אריאל 02/02/2020 11:33
    הגב לתגובה זו
    אימלה .... אני עושה פיפי במכנסיים
  • הרמת רחם 02/02/2020 13:47
    הגב לתגובה זו
    נשים רבות סובלות מזה וגם מטמטום
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.