אוטובוס חשמלי -הארגז
צילום: יחצ

1,500 אוטובוסים וחצי מיליארד שקל במכרזים תקועים בבית משפט

מצד אחד העתירה של חברת הארגז להעדפת אוטובוסים המיוצרים בארץ היא הגיונית מצדה, מהצד השני יש חוסר של 1,500 אוטובוסים, מכרזים במאות מיליוני שקלים שתקועים והרבה נוסעים כועסים - הסוף לא נראה באופק
ארז ליבנה | (3)
בשבוע שעבר, שר התחבורה (הזמני) בצלאל סמוטריץ', צייץ בחשבון הטוויטר שלו, כי הגיעו חמישה אוטובוסים חדשים לבית שמש, למרות היעדר תקציב והעתירה התקועה בבית המשפט. בטוויט קצר זה, מתחבא סיפור גדול הרבה יותר.   הכול החל בסוף יולי, כשבית המשפט המחוזי בירושלים, בצדק או שלא, פסל את החלטת ועדת המכרזים של משרד התחבורה ומשרד האוצר, לפיה לא תינתן העדפה לרכישת אוטובוסים המיוצרים בארץ במכרזים לרכישת אוטובוסים לתחבורה הציבורית.   את העתירה הגישה קבוצת הארגז, המרכיבה אוטובוסים ישראליים כחול לבן, שטענה כי להחלטה משמעויות הרות גורל עבור תעשיית האוטובוסים הישראלית, שצפויה לחטוף מהלומת מוות, בעקבות ביטול מדיניות רכש גומלין במשק.   אממה, להחלטה – הלא כל כך – קטנה הזו, ישנן משמעויות מרחיקות לכת. לפי גורמים המעורים בפרטים, החלטת בית המשפט עצרה הליך של רכישת 1,500 אוטובוסים, שמוערכים בשווי כולל של חצי מיליארד שקלים.   יתר על כן, זה לא פגע רק ברכש האוטובוסים. גם תעשיות שתלויות ברכש הזה קיבלו מכה כואבת. מכרזים של עשרות מיליוני שקלים נעצרו, בהן תעשיות של כרטוס, ניהול ציי רכב (נצ"ר) ועוד, עומדות ומחכות שיסתיים התהליך, כדי שיוכלו להסיר את העננה הזו. זה פוגע בחברות בורסאיות וחברות פרטיות באותה אופן.    אבל הדבר המעצבן ביותר זה שנוסעים בארץ נפגעים. קצרה היריעה מלהכיל את כל הבעיות שיש לישראל בתחום התחבורה הציבורית, אבל האבסורד הוא, שבאין ממשלה ובאין החלטה של בית משפט, מי שנפגע מכך הם אנחנו, הציבור. ומה קורה בפועל? הזיכיונות של חברות תחבורה ציבורית שהסתיימו, מתחדשים באופן אוטומטי לשנה בלית ברירה, על פי התקנים הישנים – מה שמייצר מחסור חמור באוטובוסים ובקווים, שאמורים לשרת את הציבור – ובעיקר בפריפריה.   השאלה שצריכה להישאל בסופו של יום זה האם בשביל כמה עשרות עובדים בדרום הארץ, וחברות שמציעות אוטובוסים במחיר פחות תחרותי מהמתחרים בסין בשל הגנות של רכש גומלין, התחבורה הציבורית הישראלית והנוסעים שלה צריכים לסבול. והשאלה הגדולה יותר היא עד מתי?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 20/01/2020 08:20
    הגב לתגובה זו
    הסיכוי של הכלכלה הישראלית להשאר במשחק. תבינו, בכל העולם מעדיפים את התוצרת המקומית ומעודדים את התעשייה המקומית. רק בישראל ה"גאונים היהודים" יודעים יותר טוב מכולם. תבינו מה שכל אדם עם קצת שכל ישר מבין - "זול עולה יקר" - אתם קונים בפרוטות אוטובוס סיני ואז חצי מהזמן הוא תקול. אבל מה, ילד האוצר (שהכניסו את המדינה לגרעון שלא היה כמותו) הם "משיגים בזול"? ומי ישלם על כך הזול הזה סנשיין?
  • 2.
    יונתן 19/01/2020 17:45
    הגב לתגובה זו
    למה לא מייבאים אוטובוסים חשמליים? איכוץ הסביבה זה לא משהו שעומד בראש מעייניהם של חברי הכנסת כנראה
  • 1.
    לאף אחד 19/01/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
    כל עוד מי שנפגע הוא מפריפריה, אז למי באמת איכפת במדינת המרקסיסטים המתחסדים?
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"

ההצעה של וואן זירו לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 5.5% לשנה נראית לא אמיתית - כולם מציעים בקושי 4%, אז איך וואן זירו נותן 1.5% יותר מהאחרים; כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם    

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"