שלמה אמיר ויוסף אמיר
צילום: יח"צ

פרשמרקט החדשה: הכנסות של 1.5 מיליארד שקל ורווח שמתקרב ל-100 מיליון שקל

אחרי הגיוס בבורסה, החברה מתרעננת ברכישת סניפי סופר דוש וסניפים ממגה וצפויה לגדול ב-50% במחזור; איך תראה פרשמרקט החדשה, האם תצליח לשמור על שולי רווח גבוהים ומה יכול לקלקל את החגיגה? 
ארז ליבנה | (3)

בחודשים האחרונים, פרשמרקט, שרק לאחרונה הונפקה בבורסה וגייסה 250 מיליון, רכשה 11 סניפים חדשים - 4 של סופר דוש בבת ים ועוד 7 סניפים של מגה בעיר. בכך, החברה שהפעילה עד כה 31 סניפים, בעצם גדלה ב-33% בתוך חודשים ספורים.

הרכישות האחרונות מתיישבות עם האסטרטגיה של החברה, שלמענה גם הנפיקה בבורסה. מדובר ברכישת סניפים במרכזים עירוניים צפופים, שבהם מוכרים במרווחים גבוהים יותר. פרשמרקט מרוויחה גולמית 33% והיא עוקפת בענק מתחרות כבדות בשוק בהן שופרסל ורמי לוי.

אבל אי אפשר שלא לשאול - איך האחים יוסי ושלומי אמיר יצליחו לשמור על אותם מרווחים  כשהחברה תגדל – מרווחים שאף מתחרה שלהם אינה מצליחה לייצר? מצד אחד אמנם יש יתרון לגודל כך שהמרווחים אמורים לעלות. אך מצד שני - העובדות בשטח  הן מרווחים נמוכים יותר - כשאתה גדל וצריך גם מלרו"ג ויש הוצאות נוספות, המרווחים יורדים. מעבר לכך, יש אמנם סניפים שמרוויחים מצוין, אבל על פי חוק המספרים הגדולים, ככל שגדלים מתכנסים לממוצע, כי יש גם סניפים שמרוויחים מעט. הממוצע בשוק נמוך מאותם 33% של פרשמרקט. 

 

הרכישה הראשונה של פרשמרקט - סופר דוש, פעלה עד כה על מרווחים קטנים בהרבה (25%). האם תהיה לזה השפעה על שורת הרווח המיידית? סביר מאוד להניח. אותו הדבר גם בסניפי מגה בעיר שנרכשו מיינות ביתן.

אוקיי, אז המרווחים יירדו אבל לא הרווח - הרווח אמור לגדול. פרשמרקט מכוונת למחזור של 1.5 מיליארד שקל, והיא יכולה להרוויח בשורה התחתונה מעל 80 מיליון שקל ואף קרוב ל-100 מיליון שקל. זה יעד לא קל. יש הרבה עבודת סינרגיה בסניפים וגם מול הספקים, אבל זו סביבת רווח אפשרית. אלא אם המקרו יקלקל את החגיגה.   

אם הנבואות על העלאת המסים יתגשמו, ביחד עם הקיצוץ הרוחבי בתקציב שהממשלה הבאה צפויה להשית על הציבור, אלו עלולים להביא להקטנת הצריכה הפרטית של משקי הבית, בין היתר על מוצרי מזון ושתייה, המהווים נתח משמעותי מכל הוצאה ביתית.

האם הגירעון יפגע בצמיחה?

למרות שכרגע לרשתות אין צורך – או רצון – לחתוך מחירים, אם תרחיש הגירעון ייפתר בחצי שנה הקרובה, ויש לכך הסתברות לא רעה בכלל. המצב החדש יחייב, כנראה את כלל הרשתות, כולל פרשמרקט, להוריד במחירים. זה עלול לפגוע בשולי הרווח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

כך או אחרת, הדוחות האחרונים מראים כי בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2019, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2018, חלה עלייה בהכנסות וברווח הגולמי, ועלייה צנועה ברווח התפעולי. ההכנסות עלו ל-515 מיליון שקל לעומת 501 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2018. הרווח הגולמי עלה ל-172 מיליון שקל בהשוואה ל-165 מיליון שקל. הרווח התפעולי בגלל גידול בהוצאות הנהלה (ושכר) עלה בשיעור נמוך ל-39 מיליון לעומת 38 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה נרשמה ירידה ברווח ל-26 מיליון שקל לעומת 29 מיליון שקל, גם בגלל הוצאות מימון ומסים. 

 

בינתיים בלי קשר, המשקיעים אוהבים את המניה. מאז שהצטרפה לבורסה באמצע מאי השנה, החברה עלתה בקרוב ל-20% לשווי של כ-1.2 מיליארד שקל. החברה נסחרת במכפיל היסטורי של 24 עם תשואה להון של 14.5%. המכפיל ההיסטורי לא כולל כמובן את הפעילויות החדשות שאמורות להגדיל רווחים ולהקטין את המכפיל העתידי. בהסתכלות קדימה המכפיל עשוי לרדת לכיוון 15-12. 

"המחזור צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד שקלים בשנה"

שירה אחיעז שמנתחת את הסקטור הקמעונאי עבור IBI, סבורה כי הרכישות ייטיבו עם הרשת לאורך זמן ויגולמו כבר בשנה הבאה. שתי הרכישות יתמכו בשורת ההכנסות של הרשת, כך שהמחזור השנתי המאוחד צפוי להיות גבוה מ-1.5 מיליארד שקלים, כנראה שמלוא תרומת הרכישות לשורה העליונה צפוי להיות מגולם בשנת 2020", אומרת אחיעז שטוענת שההתרחבות תסייע לרשת להשיג הסכמים טובים יותר מול הספקים.

 

לטענתה, ישנן מספר סיבות לשולי הרווח הגבוהים של החברה, שלמרות שהרכישות האחרונות צפויות להוריד את שורת הרווח העליונה. "פרשמרקט פועלת קצת אחרת משאר מתחרותיה, ללא מרלו"ג, ללא פעילות באונליין או מותג פרטי, אלא תחת ריבוי מותגים, התמקדות בפורמט השכונתי הרווחי וזאת בעיקר באמצעות אסטרטגיית רכישות.

 

"הרשת ציינה את כוונתה להקמת פעילות האונליין החדשה, כאשר להערכתנו בהתחשב בעובדה שמדובר בפעילות מאתגרת בעיקר בפן הרווח, בשלב הראשון סביר שנראה פגיעה מסוימת ברווח התפעולי.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 27/09/2019 17:16
    הגב לתגובה זו
    לעצור את ההתרחבות המואצת,אחרת יהיה גורלם כגורל קופיקס ורמי לוי יקנה אותם בנזיד עדשים!
  • מומי 28/09/2019 11:48
    הגב לתגובה זו
    בנוסף, סופר קופיקס כבר נמצא בחלק מהמיקומים שלהם (בסניפים עם מטרז' קטן ושכירות נמוכה) - בעיית קניבליזם עבור לוי. אם לוי היה מוצא את מגה אטרקטיבית, הוא היה קונה אותה ישירות מריבוע כחול, ללא תקופת הביניים אצל ביתן.
  • 1.
    הם תאומים? (ל"ת)
    תוהה 26/09/2019 21:07
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.14%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”