כך תדעו באילו מניות נדל"ן להשקיע
מניות הנדל"ן היו הבולטות ביותר במחצית הראשונה של השנה. אולי מכיוון שקיימת הערכה לעליית מחירי הדירות, אולי תמחור חסר בעבר. אבל איך בכלל מתמחרים חברות נדל"ן ואיך בוחרים מניות בתחום?
אז ראשית – מדובר בתחום רחב. יש חברות בתחום הנדל"ן המניב שהן למעשה חברות שמייצרות תשואה דרך דמי השכירות, ויחסית קל לנתח את המצב שלהן על פי מצב הנכסים, התפוסה בנכסים, ההכנסות הצפויות מדמי השכירות, ההוצאות התפעוליות והוצאות המימון.
חברות נדל"ן מסוג אחר הן חברות הנדל"ן היזמיות והמבצעות. בישראל פועלות כ-100 חברות נדל"ן בתחום הביצוע, כאשר 19 חברות בולטות מתוכן נסחרות בבורסה בתל אביב. כמו כן, נסחרות בבורסה גם אג"ח של 26 חברות נדל"ן אמריקאיות. בפני חברות הנדל"ן הקבלניות עומדים סיכונים רבים, כאשר המרכזיים שבהם כוללים חריגה מתקציב הפרויקט ו/או מלוחות הזמנים, חריגות מיעדי האיכות שנקבעו בפרויקט, סיכון לפגיעה סביבתית וכן סיכון לפגיעות בבטיחות במהלך העבודה. על מנת לצמצם את הסיכונים שבהשקעה בחברות אלו, על כל משקיע לתת תשומת לב למספר שאלות מכריעות, שהמענה עליהן עשוי לסייע בקבלת החלטת השקעה מושכלת.
מהו מצבה הפיננסי של החברה?
שאלה זו נכונה להשקעה בכל סוג של חברה, כאשר על מנת לעמוד על איתנותה הפיננסית של החברה, המעידה על חוסנה, חשוב במיוחד לבחון את הפרמטרים הבאים בהתבסס על דוחותיה הכספיים:
- קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?
- מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחוז המינוף של החברה בשוק - ההון של חברה מורכב מ"הון עצמי" (השקעת הבעלים) בתוספת יתרת הרווח, ו"הון זר" (הלוואות מגורמים חיצוניים). מינוף פיננסי הוא היחס בין ההון הזר להון העצמי. ככל שחברה משתמשת יותר בהון זר, המנוף הפיננסי עולה, אך החברה הינה בעלת סיכון גדול יותר. עם זאת, מינוף פיננסי נמוך מדי עלול להעיד כי החברה איננה דינמית דיה.
הון זר ביחס לסך הנכסים במאזן – יחס המציין איזה חלק מהנכסים ממומן באמצעות הון זר. יחס גבוה מצביע על רמת סיכון גבוהה יותר, ובעת משבר עלול להוביל למצב בו אין ביכולתה של החברה לפרוע את כל התחייבויותיה מהונה העצמי.מידע לגבי נתונים אלו ניתן למצוא במאזן החברה.
מהן תוצאות החברה בפרויקטים שהסתיימו?
בשנים האחרונות חזינו בקריסתן של חברות בנייה, וקבלני ביצוע רבים נקלעו לקשיים. חברות קבלניות עובדות עם מרווח קטן מאוד, כך שכל חריגה עלולה להפוך רווח להפסד. חשוב לבדוק את תוצאותיהם הכספיים של פרויקטים של החברה אשר הגיעו לסיומם, ולא להסתמך רק על הבטחות לרווחיות של פרויקטים עתידיים. יש לשים לב כי סעיפי ההוצאות לוקחים בחשבון גם תשלומים עתידיים להם מחויב הקבלן, כגון תיקון ליקויי בנייה בתקופת הבדק. את התוצאות ניתן להשוות אל מול התכנית העסקית שמציגה החברה בגין פרויקטים עתידיים, על מנת לבחון האם אומדני החברה משקפים מצב מציאותי.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
במילים פשוטות תשקיעו בחברות רווחיות וחברות שעומדות ביעדים שלהן. אתם יכולים לבדוק זאת, על סמך הביצועים לעומת התחזיות בעבר. ככל שהמתאם גבוהה יותר, ככל שהנהלת החברה עומדת ביעדים שלה, יש סיכוי גבוה יותר ( אבל לא מובטח) שההנהלה תעמוד ביעדים גם בהמשך.
מידע לגבי נתונים אלו ניתן למצוא בדוח עסקי התאגיד.
האם לחברה קיימת רציפות בין פרויקטים?
חשוב כי לקבלן מבצע יהיה רצף בעבודה בין פרויקט לפרויקט, וזאת ממספר היבטים. הראשון שבהם הינו כוח האדם המועסק בחברה, כדוגמת פועלים ומנהלי עבודה אשר לא סביר לדרוש מהם להמתין מתום פרויקט ועד אשר יחל פרויקט חדש. מצב זה עלול להוביל לאבדן עובדים טובים ומיומנים שהושקעו בהם משאבים רבים.
היבט נוסף הינו הציוד שברשות החברה הקבלנית, כגון מכונות, כלי עבודה, ואף מנופים בחברות גדולות, שכאשר אינו נמצא בשימוש יש לדאוג לאחסנתו; מצד אחד, הציוד היקר אינו "עובד", ומצד שני יש לשאת בעלויות אחסנה גבוהות. כמו כן, ספקים וקבלני משנה עלולים לגבות עלויות גבוהות יותר מחברה אשר אינה רוכשת מהם או משתמשת בשירותיהם באופן רציף, או אף לסרב להתקשר עמה מראש אם לא קיים רצף עבודה בין הפרויקטים.
ומכאן, שככל שהחברה יותר גדולה ומתפרשת על פני יותר פרוקיטים, כך צפוי שיהיה לה רצף פעילות מובטח יותר. חברה שיש לה פרויקטים בודדים תלויה בפרוקיטים האלו, ויכולה להגיע למצב שאין לה פעילות בתקופה של "בין פרויקטים".
מידע לגבי נתונים אלו ניתן למצוא בדוח עסקי התאגיד.
לסיכום – מניות הנדל"ן הניבו תשואה מרשימה בחצי השנה הראשונה של השנה ובשנים האחרונות בכלל. אף אחד לא יודע האם זה יימשך. מה שבטוח – אם אתם מתכווני להשקיע צריך לבדוק את המצב הפיננסי של החברה, את התוצאות בפרויקטים שהסתיימו ואת הרציפות של הפרויקטים
- 6.דגן 09/07/2019 12:38הגב לתגובה זו.
- 5.יגאל 04/07/2019 19:57הגב לתגובה זועדיף להשקיע בקרן נאמנות נדלנית. שעד עכשיו הקרנות האלה טובות מאוד ומשקיעות בכמה מניות נדלניות ובכך יש גיוון ופיזור סיכונים.
- 4.יאיר 04/07/2019 18:23הגב לתגובה זונושא מעניין ודינמי מאוד
- 3.זיו 04/07/2019 18:05הגב לתגובה זולא חידשת כלום, כתבה סתמית
- 2.אלוני חץ בלבד, לא המלצה , לא ידיעה (ל"ת)ספרטקוס 04/07/2019 16:01הגב לתגובה זו
- 1.מני 04/07/2019 15:26הגב לתגובה זו180 מ' רווח בטוח ממחיר למשתכן
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
