ברני סנדרס
צילום: United States Congress

"אם חילצנו את וול סטריט, אנחנו יכולים למחוק את החובות לסטודנטים"

המירוץ לבחירות לבית הלבן בשנה הבאה מתחיל לצבור תאוצה, כאשר הערב מציע המועמד הדמוקרטי, ברני סנדרס, צעד פופוליסטי במיוחד
עמית נעם טל | (13)

המירוץ לבחירות 2020 החל להתחמם בימים האחרונים. ברקע לצו הנשיאותי שהטיל הנשיא טראמפ היום בנוגע למחירי התרופות (לכתבה המלאה), המועמד הדמוקרטי, ברני סנדרס, מציע הערב לטפל בבעיה לא פחות מסובכת: חובות הסטודנטים.

נכון להערב, החובות של הסטונדטים בארה"ב עומדים על שיא של 1.6 טריליון דולר על פי נתוני הפד', כאשר החוב מתפרש על 45 מיליון סטודנטים

סנדרס טוען הערב כי יש "למחוק את כל החובות, כיוון שחינוך הוא זכות לכל אחד, ללא קשר להכנסה. הרוב המכריע של ההאנשים שייהנו מהחלטה כזו צפוי להיות ממעמד הביניים".  סנדרס טוען הערב כי "אם יכולנו לחץ את וול סטריט (2008), אנחנו יכולים להפחית את החובות של התלמידים במדינה הזאת". בנוסף טוענים במחנה של סנדרס כי יש להוריד את הריבית על ההלוואות החדשות לסטודנטים לרמה של 1.88% בלבד, נמוך משמעותית מהריבית היום.

סנדרס טוען כי הוא ישלם על התוכנית באמצעות הטלת מיסים מיוחדים על וול סטריט, כולל מס על מכירה וקניה של מניות/אג"ח/נגזרים. ע"פ הקמפיין שלו, מיסים אלו יכולים להוביל להכנסות של 2.3 טריליון דולר בעשור הקרוב, מספיק כדי לממן את שאיפותיו בתחום החינוך. 

סנדרס הוא המועמד הדמוקרטי השני שרוצה לבצע מחיקת חובות לסטודנטים. הסנאטורית אליזבת וורן הציעה הצעה דומה בחודשים האחרונים. ההבדל העיקרי בין וורן לסנדרס הוא כי סנדרס מבקש לבצע מחיקה "אוניברסלית", ללא קשר לרמת ההכנסה של הפרט (או הוריו), ואילו וורן טוענת כי צריכה למחוק כ-50 אלף דולר חוב לכל סטודנט המרוויח פחות מ-100 אלף דולר בשנה.  

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    סנדרס, אם חילצו אותך בבחירות הקודמות, ימחקו אותך עכשיו (ל"ת)
    מישהו 25/06/2019 17:44
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אדי 25/06/2019 12:50
    הגב לתגובה זו
    הרעיון של וורן יותר מציאותי. סאונדרס השמאלני, סתם אנטי ביזנס. הוא בעצם גרוע כמעט כמו הקומוניסט בפרלמנט הבריטי הכול תיאוריה, בלי קשר למציאות ברחוב.
  • 7.
    כותבי תרחישים 25/06/2019 10:27
    הגב לתגובה זו
    ו,,,,הפתרון הנכון- לבדוק רמת משכל ואמינות המעומדים לכהונה
  • 6.
    אופיר 25/06/2019 08:19
    הגב לתגובה זו
    למה להציל את הבנקים בטריליונים, למה האלפיון התעשר ב 30% בשנה, והמעמד הבינוני ירד בהכנסות, למה להדפיס כסף ולהגדיל החוב לעשרות טריליונים , כדי להמשיך ולשעבד את האוכלוסיה לשירות הרפואי היקר ביותר בעולם (פי ארבע מישראל). קפיטליזם המקורבים בארה"ב שטף את מוחות האמריקאים והעולם
  • 5.
    מעורר שאט נפש וחלחלה הטיפוס הסוציאל-קומוניסטי (ל"ת)
    יו 25/06/2019 05:56
    הגב לתגובה זו
  • ספרטקוס 25/06/2019 08:20
    הגב לתגובה זו
    המפוצץ בכסף שכבר לא יודע מה לעשות איתו וברגע שהוא קורס מי שמצילה אותו זו המדינה מכספי הסטודנטים, המלצרים והאנשים הפשוטים
  • רק מוח של סוציאליסט מסוגל להפיק כשל לוגי שכזה (ל"ת)
    יו 26/06/2019 14:59
  • סוציאליזם מוליד טרגדיות ומלחמות!! ראה ונצואלה. (ל"ת)
    י.א 25/06/2019 09:33
  • 4.
    לילי 25/06/2019 01:01
    הגב לתגובה זו
    הממשל יכל להנפיק אג"ח " סטודנטים " בריבית נמוכה של 1.8 אחוז ל10 שנים . כך הריבית תכסה את האינפלציה וללא ריבית ראלית
  • 3.
    המטיף בשער 24/06/2019 22:39
    הגב לתגובה זו
    ונפזר כסף על המדרכות.
  • ספרטקוס 25/06/2019 08:17
    הגב לתגובה זו
    רק להם ובעלי הבנקים ומנכלים הגאונים דוגמת מנכל טבע רק להם לחלק כסף
  • 2.
    חגי 24/06/2019 22:17
    הגב לתגובה זו
    כשמדפיסים כסף בלי סוף אפשר גם לכסות את החובות של כל העולם
  • 1.
    סטודנט 24/06/2019 21:57
    הגב לתגובה זו
    תחלקו לסטודנטים והם ישלמו את החובות והכסף יחזור אליכם. מפגרים. טוב פשוט תמחקו למה לא? לכם מותק הכל

זו השנה ה-8 שהשורים שולטים בוול סטריט, והדבר שמסוכן יותר מהתיקון עצמו הוא חוסר המודעות

איתן יונסי |
נושאים בכתבה וול סטריט
בזמן ששוק המניות חגג בשבוע שעבר 8 שנים של עליות שערים, והינו השוק השורי ה-2 באורכו בהיסטוריה, הסיכון לתיקון בשווקים הולך וגדל. אף אחד לא יכול לדעת מתי התיקון יגיע, מה יהיה הטריגר לכך, או כמה עמוק הוא צפוי להיות, אך מה שיותר מסוכן מהתיקון עצמו הוא העובדה שישנם משקיעים רבים שאינם מודעים לסכומים שהם מסכנים. קנדריק וויקמן, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה הפיננסית וניתוחי השקעות FinMason, אמר כי "אם מסתכלים על השוק בראייה היסטורית, חווינו בממוצע התרסקות אחת לכל 8 עד 10 שנים, עם שיעור צניחה ממוצע של כ-42%". וויקמן ציין כי על פי סקר risk tolerance, המאפיין את רמת הסיכון בתיק לצרכיו של הלקוח, משקיעים רבים אינם מודעים כלל להשפעה על תיק הנכסים שלהם במקרה ושוק המניות יספוג מכה קשה. לדבריו, רוב המשקיעים אינם מודעים לרמת הסיכון שהתיק שלהם חשוף אליו, וכתוצאה מכך הם מקבלים החלטות שגויות בתזמון הגרוע ביותר, כמו מכירת הנכסים עמוק בתוך התיקון. וויקמן טוען שזו "בעיה חמורה". לדבריו, רוב התגובות של אינדיבידואלים להפסדים שאינם צפויים גרועים בהרבה מהתגובות להפסד שנקלח בחשבון כאפשרי. לפי הסקר, רק 57% מהמשקיעים (אלה עם יועץ השקעות וגם אלה ללא) אמרו כי הם מבינים את המושג "risk tolerance". מבין אותם משקיעים, אלו שעבדו עם יועץ השקעות היו מודעים יותר כאשר 68% מהם ענו כי הם מודעים לחשיפת הסיכון בתיק הנכסים שלהם. יחד עם זאת, עבודה עם יועץ השקעות לא עזר מספיק: רק לכ-27% מהמשקיעים נאמר ע"י יועץ ההשקעות כמה הם מסכנים במידה ושוק המניות יחווה נפילה חדה, כאשר 62% מהם מאמינים כי ההפסד בתיק שלהם יהיה נמוך מהחשיפה שלהם למניות. על פי הסקר, כ-57% מהמשקיעים שעובדים עם יועצי השקעות צפויים להיכנס לפאניקה ולמכור בזמן תיקון. התרחיש הגרוע ביותר צריך להיות מובן מאליו. בניית תיקי השקעות לטווח ארוך מכתיבים שרק אחוז קטן מנכסי התיק יהיו במזומן, ולכן כ-90 עד 95 אחוזים מתיקי ההשקעות חשופים לסיכונים של ירידות בטווח הקצר. משקיעים רבים הרגישו את הכאב הזה במשבר הגדול של 2008, למרות שאלו ששמרו על קור רוח והמשיכו להחזיק בתיק הנכסים שלהם עד לרמות השפל של המשבר, זכו להחזיר את כל הפסדם ואף ליצור רווחים בזמן שמדד ה-S&P 500 עלה כ-171% מאז תחילת 2009. ברנדון קרוסו, דירקטור בחברת Edelman Financial Services אמר כי יועצי ההשקעות שממעיטים בסיכונים הפוטנציאליים עושים טעות. "ככל שהלקוחות יהיו מופתעים יותר, כך לרוב הם יהיו מאוכזבים יותר, וזה מתי שהם מתחילים להגיב באמוציות". קרוסו אמר כי הוא מעדיף לקיין דיון גלוי עם הלקוחות על הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם. "אתה עושה לעצמך עוול אם אתה פוסח על סך". גם וויקמן ציין כי חשוב ביותר לקיים דיון גלוי ומזכיר את תקופת השפל הגדול. וויקמן אמר כי "אתה צריך לשאול את הלקוח 'במידה ושוק המניות יקרוס ב-35% האם תתלה את עצמך בארון?' " אם הלקוח עונה כן, אז זהו תפקידו של היועץ להתאים את תיק ההשקעות של הלקוח כך שיפסיד פחות במקרה שתרחיש כזה אכן יקרה. וויקמן הוסיף כי "זהו הלקוח שנוטל עליו עצמו הסיכון, לכן הוא זכאי לדעת את הסיכון שהוא לוקח, ואין דרך טובה יותר להעביר ללקוח את המשמעות מאשר לדבר איתו על מקרי קיצון".