נתן זהבי יפצה ב-3,000 שקל מאזין אותו גידף בשידור
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעורו של מאזין התכנית "זהבי עצבני" והגדיל את סכום הפיצוי שנפסק לו בבית המשפט לתביעות קטנות, בגדרו חויב השדרן נתן זהבי לפצותו ב-500 שקל לאחר שכינה אותו "חולה נפש" ו"זקוק לאשפוז". השופטת: "צריך לצאת מבית המשפט מסר, לפיו מי שמנהל שיח ציבורי חייב להימנע מלפגוע במי שפונה אליו רק משום שהכוח לעשות כך היא בידיו".
המבקש, אמנון צברי, הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעת לשון הרע בסך 33,400 שקלים נגד שדרן הרדיו נתן זהבי. צברי הוא מאזין קבוע של התוכנית "זהבי עצבני" אותה מנחה זהבי ברדיו 103FM, ועלה לשידור בתכנית עשרות פעמים בעבר. על פי הנטען בכתב התביעה, בנובמבר 2016 עלה צברי לשידור על מנת לדון בעניינים פוליטיים ולהתייחס לדברים שאמר זהבי ושלדעתו לא היו מדויקים.
בעקבות האמור, החלו חילופי דברים בין השניים במסגרתם הטיח זהבי בצברי בתובע את הדברים הבאים: "תגיד לי אתה חושב שיש לי זמן להתעסק עם כל סחלה שעולה לשידור?... בוא'נה האיש הזה חולה נפש. אל תעלי אותו יותר. אתה חולה, אתה צריך אשפוז... אתה צריך אשפוז אתה צריך אשפוז... אתה אדם מאוס".
לטענת צברי בכתב התביעה, זהבי פגע בו, השתלח בו, הוציא דיבתו רעה, נמנע מלהתנצל על אף פנייתו בכתב בעניין, ואף הביא לכך שהקלטת השיחה בתוכנית נמחקה מארכיון התוכנית לאחר פנייתו בכתב.
- האסטרטגיה של 103 וחולשת הרגולטור: הפיצוץ בין מגל לכספית לא מקרי
- אחרי יותר משבועיים: נתן זהבי התנצל על דבריו וחזר לשדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זהבי, מנגד, טען כי צברי בחר לעלות לשידור באופן אנונימי ולהטיח בו שקרים, וזאת לאחר שזהבי דרש שלא יעלו אותו לשידור בעקבות שיחות קודמות שעוררו את חמתו. עוד טען כי ההתנהלות בתוכנית הרדיו שאותה הוא משדר ידועה, וכוללת שימוש בנימות ובסגנון דיבור גסים, ובסביבה זו נאמרו הדברים. בהתאמה טען זהבי כי סגנון הדיבור הוא סגנון נפוץ ושגרתי בסביבה בה נאמרו הדברים, ועל כן לפי נימת הדיבור ובשים לב לנסיבות המקרה - אין מדובר כלל ב'לשון הרע'. לחילופין טען כי דבריו חוסים תחת הגנות החוק.
בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את התביעה בחלקה הקטן וחייב את זהבי בפיצוי של 500 שקלים בלבד. הרשמת שדנה בתיק קבעה כי אמנם מדובר בדברי בלע שאינם חוסים תחת הגנות החוק, אולם יש להתחשב בין היתר בכך שקהל המאזינים מורגל בשפה הבוטה שבה נעשה שימוש בתכנית ובכך שהדברים הושמעו בשעה שצברי בחר להתקשר בעילום שם, כאשר הוא ידע שזהבי אינו מעוניין לשוחח עמו.
על רקע זה, הגיש צברי בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה כי גובה הפיצוי שנפסק לו אינו משקף דיו את הנזק והפגיעה שנוצרה לו לאחר חילופי הדברים עם זהבי. עוד טען כי המפיקים ידעו מיהו ומה שמו, ועל אף בקשתו של זהבי כי לא יועלה לשידור, הם כן העלו אותו לאחר ששאלו מה שמו.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
השופטת שושנה שטמר הזכירה כי רשות ערעור על פסק דין בתביעה קטנה תינתן רק במקרים חריגים, הרי שבמקרה זה מתקיימים לשיטתה טעמים המצדיקים התערבות בגובה הפיצוי, הקשורים בערך החשוב של "כבוד האדם" והשיח הציבורי.
לדעת השופטת, במקרה זה קרתה טעות מהותית בפסיקת גובה הפיצוי כיוון שמדובר בפגיעה משמעותית בצברי, שאין יחס נכון בינה לבין הפיצוי שנפסק. לדבריה, מדובר בכוחות בלתי שווים בין "המעליב למעולב", כאשר המעליב יודע או חייב לדעת כי לדבריו יש תפוצה נרחבת ועלולה להיות להם חשיבות אצל השומע. עוד הוסיפה כי לדברי לשון הרע שהושמעו, חזרה על הכינוי "חולה רוח" הנזקק לאשפוז, יש משנה חומרה שכן הם פוגעים בתמצית הוויתו של האדם – שפיותו, שכלו וכושר השיפוט שלו.
השופטת הוסיפה כי לעמדתה צריך גם לצאת מבית המשפט מסר, לפיו מי שמנהל שיח ציבורי חייב להימנע מלפגוע במי שפונה אליו רק משום שהכוח לעשות כך היא בידיו. זאת, גם אם הוא "ידוע" בלשונו הבוטה והמשתלחת שפעמים מתלהמת בעניינים שבלב השיח הציבורי (כגון פוליטיקה).
מלבד האמור, הוסיפה השופטת כי לקחה בחשבון גם את יתר הנסיבות שבית המשפט לתביעות קטנות ציין, ובעיקר כך שמי שפונה לתוכנית זו צופה שגשם של מילים גסות ובוטות עלול להישפך עליו, ומנגד העובדה שכאשר זהבי קרא למאזין "חולה רוח הזקוק לאשפוז" ושהוא "זבל" ו"אדם מאוס", נראה כי הייתה כאן חריגה מהקו הקיצוני של השיח הציבורי. עוד ציינה כי גם לאחר שקראה את תמליל השיחה סברה כי לא עולה ממנה שבדברי המאזין היה משום טריגר המצדיק את הדברים שהשמיע כלפיו זהבי. לסיום הוסיפה השופטת כי הסכום שהיא פוסקת למאזין הוא נמוך בהתחשב בגובה הפגיעה, וכי תיקון הסכום נועד לצרכים הרתעתיים וחינוכיים.
בהתאם לאמור, חייבה השופטת את זהבי לפצות את המאזין בסך של 3,000 שקלים, בתוספת 500 שקל עבור הוצאות המשפט. נתן זהבי יוצג בהליך ע"י עו"ד אוריין אשכולי.
- 6.ויקטור 14/03/2019 07:29הגב לתגובה זואמרו שהוא ניצל הרבה נשים שיכורות הדס שטייף פירסמה ויש עדויות.
- 5.יורם 13/03/2019 20:16הגב לתגובה זוכמו סוס שסמולו רתיעה על העניינים טיתאפס על עצמך
- 4.עוד שמאלני נאור עם פה ביוב (ל"ת)פז 13/03/2019 17:14הגב לתגובה זו
- 3.כל הפוסל -במומו פוסל,לכן עדיף לשמור את הפה ברדיו. (ל"ת)שלמה 13/03/2019 13:50הגב לתגובה זו
- 2.ישראל ישראלי 13/03/2019 13:23הגב לתגובה זוושלא יפגעו בכם בשום אופן. ושלא יעבדו עליכם. עיתונאי קטן שלי.
- זה לא עיתונאי זה פח השפה (ל"ת)לישראל 13/03/2019 14:23הגב לתגובה זו
- 1.3000ש"ח וגם זה אחרי ערעור. שמו של אדם הפך לזבל מצוי (ל"ת)ממי 13/03/2019 13:21הגב לתגובה זו
- לצערי אתה צודק (ל"ת)יעקב 13/03/2019 15:59הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
