לראשונה בירושלים - נהגים יפסיקו למכור כרטיסי "רב קו"

בעוד שבועיים נוסעי תחבורה ציבורית בירושלים יעברו לטעון כרטיסי רב קו בקיוסקים ובאפליקצייה; בקרוב גם בתל אביב

מורן ישעיהו |

החל מה-8 במרץ לא תתאפשר רכישת כרטיסי נסיעה או טעינת רב קו אצל נהגי האוטובוסים בירושלים, כך על פי הודעת משרד התחבורה. הסיבה למהלך היא הסבת תשומת לבם של הנהגים להתרכז בנהיגה בלבד ולקצר את זמני הנסיעה. 

כחלק מתקופת הסתגלות, תתאפשר רכישת כרטיס רב קו אנונימי וניתן יהיה להטעין עליו נסיעה בודדת במחיר 6.90 שקלים או מנוי חופשי יומי, בעלות של 13.5 שקלים, כנהוג כיום.

במסגרת הרפורמה יוכלו תושבי ירושלים לטעון את כרטיס הרב קו בנקודות הפרוסות ברחבי העיר. לראשונה ניתן יהיה להטעין את כרטיס הרב קו גם בכל סניפי רשת "קופיקס" ורשת "מעיין 2000" בירושלים וכן בעשרות קיוסקים ועמדות מכירה הפרוסות ברחבי העיר.

בין השאר, מדובר בעמדות אוטומטיות לטעינה עצמית הפזורות בירושלים ובתחנות הרכבת הקלה, במרכזי שירות "על הקו" ובמאות מכשירי כספונט, הפזורים ברחבי העיר.

בעלי כרטיס רב קו עם שבב חכם יוכלו לבצע טעינה בטלפון הנייד, באמצעות אפליקציית "רב קו אונליין" וכן במחשב הביתי, באמצעות "קורא כרטיסים" ייעודי. במשרד התחבורה מציינים כי נוסעים שיבחרו להחליף את הכרטיס שברשותם לרב קו עם שבב חכם, יוכלו לעשות זאת בחינם.

שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ ציין  כי בחודשים הקרובים תורחב הרפורמה גם לקווי התחבורה הציבורית בתל אביב, חלק מערי גוש דן ומטרופולין חיפה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. לפי דיווחים ממקורות מעורים בפרטים, ההסכמים צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה, ההתקרבות הזו נתפסת כצעד אסטרטגי מצד אנקרה, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה.

בין רוסיה לארה"ב – מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה של 3.7% בינואר 2025 לבדה, שהגיעה ל-2.78 מיליארד מטר מעוקב. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025.

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu – פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 – ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים – פתח לשוק האמריקאי

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR – Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.