זירות ההלוואות החברתיות משדכות בין לווים ומלווים, כאשר למרות שהן פועלות כבר כמה שנים, הן לא הצליחו להגיע להיקפים גדולים. הרעיון שלהן נשמע מעניין – לעקוף את התיווך הבנקאי וכך לספק לציבור מימון זול, כשמנגד המלווים (הציבור בכובע אחר) מקבלים תשואה טובה יותר מאשר באפיקים סולידיים.

לאחרונה החלה הפעילות להסדרת הזירות האלו וכן את היחסים בינם לבין המערכת הבנקאית, כאשר הציפייה היא שהתחום יילך ויגדל. אבל האם הוא באמת אטרקטיבי ללווים ולמלווים? אז ללווים התשובה היא כן. מדובר ביכולת לקבל מימון מעבר למימון הבנקאי, ומול החלופות החוץ בנקאיות זה יכול להיות בתנאים בהחלט סבירים.

המלווים לכאורה מקבלים כאן אפשרות השקעה טובה, אבל יש כאן גם סיכון – חלק מההלוואות לא יוחזרו וזה עשוי להתבטא בתשואה של המלווה. עדיין, אין זה אומר שמדובר בהשקעה לא טובה או לא נכונה. התשואה, למרות שיהיו כאלו שלא ישלמו, אמורה, על פי הזירות להיות עדיין מעניינת. אחרי הכל, הלווים מקבלים ריבית של 8% פלוס, והמלווים מקבלים בממוצע יותר מ-5%, ובעידן של ריבית אפס, ובהינתן שהמלווים מפזרים את ההשקעה על פני עשרות הלוואות, משוואת הסיכון עשויה להיות בהחלט סבירה.

במה בעצם מדובר?        

אלפי פלטפורמות ברחבי העולם מבצעות הלוואות המונים דרך האינטרנט בשיטת Peer to Peer, וכעת גם שוק האשראי בישראל מתרחב. בתחילת חודש פברואר יצאה לדרך הרפורמה המסדירה את פעילותן של חברות אינטרנט שונות המתווכות בין אנשים לצורך הלוואה. ובעצם, תחום שעד היום היה בחזקת מונופול של הבנקים נפתח לתחרות.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כעיקרון, מדובר במערכת מבוזרת המציעה מודל מחשוב חדש לשיתוף מידע בין אנשים דרך האינטרנט ללא תיאום מרכזי של שרת אלא ישירות ממחשב למחשב. בעולם הפיננסי, זוהי פלטפורמה המאפשרת העברת מוצרים שונים כמו הלוואות.

בפועל, הלוואות המונים מחברות בין אנשים המסוגלים להעניק הלוואה ומעוניינים להשקיע מכספם לבין מי שזקוקים לה באמצעות מערכת המקשרת ביניהם ללא תיווך של בנקים או חברות אשראי. על כל בקשת הלוואה שנכנסת, המערכת, החתמים, והמנוע מדרגים את רמת הסיכון ומחליטים האם לתת ללווה הלוואה או לא, באיזו ריבית ובאיזה סיכון. הפלטפורמות מאפשרות הלוואה לאנשים פרטיים, תאגידים ובעלי עסקים.

הרעיון הוא שבמקום גוף אחד, בין אם בנק או גוף מוסדי כלשהוא המממן את ההלוואה, המשקיעים בפלטפורמה, באמצעות מערכת שלוקחת את הסכום הרלוונטי, מספקים את השירות ללקוח. כלומר, מדובר במימון של מספר משקיעים/ מלווים לכל לווה. זאת במטרה להפחית את רמת הסיכון של המשקיעים במצב שבו הלווה לא עומד בהחזר.

• רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
• "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

"התשואה של המשקיעים היא הרבה יותר גבוהה מהנזק שיכול להיות בתיק ההלוואות", אומר, עופר כרמל, מנכ"ל מיטב דש הלוואות. "סכום ההלוואה יחולק בין כמה לווים ויחל בהיקף של אלפים עד עשרות אלפים, בריבית אטרקטיבית ותחרותית דרך אתר האינטרנט". נציין כי חלק מהפלטפורמות מאפשרות לבצע את ההליך גם באמצעות אפליקצייה.

איך נקבעת רמת הסיכון?

ההערכה מתבססת על דיווחי עו"ש אחרונים, תלוש משכורת ושאלון מקוון (גיל/ סכום הלוואה/ הכנסות ועוד). לאחר מכן, המערכת מדרגת את רמת הסיכון של הלווה (צ'ק חוזר למשל עשוי להוריד ניקוד), ואת יכולת ההחזר. בהתאם לכך, נקבע שיעור הריבית. היתרון של הבנקים בהקשר זה הוא ההיסטוריה של הלקוח אליה הם חשופים בניגוד לפלטפורמות החדשות שנדרשות להעניק שירות ללווה ובמקביל, לא לסכן את כספי המשקיעים. לכל פלטפורמה השיטה שלה.

מהן אפשרויות ההשקעה למלווים?

מבחינת המלווים, קיימת האפשרות להשקעה עם תשואה שעשויה להיות משמעותית על פני פיקדונות בנקים. זאת בהתאם לרמת הסיכון, כלומר, סכום ההשקעה פר הלוואה - התשואה מתחלקת בין הפלטפורמה למשקיעים/ המלווים.

פלטפורמות התיווך באות לצמצם את תנאי הריבית שגובים הגופים הפיננסיים ופותחות אפשרויות השקעה מחד והלוואה מאידך, למי שאינם מקבלים מענה במסגרת המערכת הפיננסית הקיימת. כך למשל, מבדיקת Bizportal, בהלוואה חוץ בנקאית על סך 10,000 שקל גובה הריבית הוא כמעט כפול מאשר הבנק, פריים פלוס 7.2% ופריים פלוס 4.2% בהתאמה (הבדיקה אינה מדגמית).

על פי נתוני חברת OURLEND, פלטפורמה מורשית, סכום ההלוואות שנלקחו על ידי משקי בית מהבנקים עמד בחודש ינואר האחרון על 110 מיליארד שקל כאשר בקרב חברות האשראי הסכום היה נמוך משמעותית ועמד על 14 מיליארד שקל. בשורה התחתונה, שני הגופים העניקו לציבור סכום של 124 מיליארד שקל.

עד כניסת החוק, הפלטפורמות השונות הכילו על עצמן חוקים ומבנה עבודה שמצאו לנכון, מסבירים במיטב ד"ש הלוואות. כעת יש מי שמפקח על הפעילות. אמנם, במסגרת החוק החדש, לא נעשו שינויים רבים באופן פעילותן. כעיקרון, הרפורמה באה לעודד תחרות וקבעה כי כך גוף, בין אם מוסדי או לא, חייב לעבור תהליך רישוי מסודר למתן הלוואה. כמו כן, נקבעו עונשים פליליים לעוברים על החוק.

בנוסף, גם חוק אשראי הוגן שאושר רק בינואר האחרון השווה את כללי המשחק בין הפלטפורמות החדשות והבנקים כאשר נקבעה תקרת הריבית במשק להלוואות על 15.1%. אמנם הבנקים הם עדיין המלווה הכי גדול בשוק אך יתרון מובהק של הפלטפורמות החדשות הוא האפשרות לקבלת יותר מהלוואה אחת פעילה, מה שלא מתאפשר בבנק - שם לרוב ממחזרים הלוואות, יקרות יותר.

מה היקף הפעילות בארץ?

כיום פועלות בישראל מספר פלטפורמות אינטרנטיות המציעות את השירות בפיקוח של רשות שוק ההון, כאשר השחקניות המרכזיות הן טריא, מיטב דש, בלנדר ו-BTB. היקף פעילותן קטן ביחס לפלטפורמות מסוג זה בעולם המערבי שהופכות בשנים האחרונות לשחקן משמעותי.

הפלטפורמות החדשות מתנהלות דרך חשבונות בנק, כאשר הבנקים מפוקחים על ידי בנק ישראל. התנאים לבקשת הלוואה דומים מאוד לדרישות הבנק כאשר החיתום הוא בנקאי לכל דבר אך הוא מתבצע דרך האינטרנט, וכולל מחויבות משפטית להחזרים על כל המשתמע מכך.

אז איפה הבעיה? מה הקושי מול הבנקים?

בדיונים על הצעת החוק עלה כי קיימים קשיים בממשק בין הבנקים לחברות ה-P2P, המקשים מאוד על פעילותן של החברות. בין היתר קובע מסמך ההבנות שניסחה ועדת הרפורמות כי "כל אחד מחמשת הבנקים הגדולים לא יסרב לפתוח חשבון בנק למערכות תיווך אשראי, גם בתקופה שלפני כניסת החוק לתוקף אלא מטעמים מיוחדים ולא יסרב לבצע פעולות בחשבון כאמור, אלא מטעמים סבירים".

מה המשמעות מבחינת העסקים הקטנים - האם גם הם יוכלו ללוות כסף באופן מקוון?

כן. כדי למנוע פיקוח כפול, הוחלט שבגין הלוואות עד סכום של מיליון שקל לעסק בכל רגע נתון לא יידרש פיקוח של הרשות לניירות ערך על הפלטפורמה המתווכת, אלא רק של רשות שוק ההון. עוד הוסכם כי הרשות לניירות ערך לא תגבה מפלטפורמות המפוקחות על ידה אגרה בגובה 2% מכל עסקה כפי שתוכנן במקור, אלא רק אגרה שנתית קבועה על סך 50,000 שקל.

עוד הוסכם כי לפלטפורמות התיווך הפרטיות תוענק הגנת ינוקא, שתאסור על הבנקים ועל חברות האשראי הפועלות תחתם להיכנס לתחום ה-P2P למשך שלוש שנים מיום תחולת החוק. אם ייפרדו מהשליטה של הבנקים יוכלו חברות האשראי להיכנס לתחום. מטרת ההגנה היא למנוע מצב שבו הבנקים, כגופים חזקים ומבוססים בשוק האשראי, יכנסו לתחום תוך הצבת תחרות אגרסיבית ויביאו לסגירתן של הפלטפורמות הפרטיות ולמניעת התחרות בשוק.