בנק הפועלים רשם רווח נקי של 767 מיליון שקל ב-Q1; מעלה את שיעור חלוקת הדיבידנד ל-40%
בנק פועלים 0.66% , בניהולו של אריק פינטו, מפרסם הבוקר (ד') את דו"חותיו הפיננסיים לרבעון הראשון של השנה כאשר רושם צמיחה דו ספרתית של כ-14% בשורת הרווח הנקי שהסתכמה בסך של 767 מיליון שקל.
ברבעון הראשון של 2017 שיעור תשואת הרווח הנקי להון הגיע לשיעור של 9.2%, זאת בהשוואה ל-8.4% ברבעון המקביל אשתקד. יחס ההון הכולל, נכון לסוף הרבעון הראשון, הסתכם בכ-15%, זהה לשיעור אותו רשם הבנק בסוף השנה החולפת.
בשורה העליונה, סך ההכנסות ברבעון עמד על 3.6 מיליארד שקל, עלייה זניחה לעומת סך הכנסות של 3.54 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
כאמור, הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2017 הסתכם ב-767 מיליון שקל, זאת בהשוואה ל-674 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, המשקף צמיחה של 13.8%. בתוך כך, הבנק מעלה את שיעור חלוקת הדיבידנד ל-40% ויחלק דיבידנד בסך כולל של כ-307 מיליון שקל מרווחי הרבעון הראשון.
כמו כן, הרווח המימוני מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון הראשון של 2017 ב-2.1 מיליארד שקף, לעומת כ-2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה בשיעור 5%. ההוצאות בגין הפסדי אשראי, נטו, הסתכמו ברבעון ב-107 מיליון שקל (0.16% מסך האשראי הממוצע לציבור) בהשוואה ל- 46 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. יתרה מכך, ההוצאה בגין הפסדי אשראי, ברוטו, לפני הקיטון בהפרשה הפרטנית וגביית חובות הסתכמה ב-358 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2017, זאת בהשוואה ל- 304 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- "טאואר תזנק ב-29%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשאר סעיפי המאזן נרשם כי האשראי לציבור, נטו, הסתכם בכ-270 מיליארד שקל, בהשוואה ל-272 מיליארד שקל לסוף שנת 2016, המשקף קיטון בשיעור של 0.7%. האשראי ללקוחות הפרטיים בישראל הסתכם ב-40.5 מיליארד שקל, בדומה לסוף שנת 2016.
הלוואות לדיור בישראל הסתכמו ב-69.6 מיליארד שקל לעומת 68.8 מיליארד שקל בסוף השנה החולפת, עלייה בשיעור 1.2%. האשראי לעסקים קטנים בישראל הסתכם בהיקף של 27 מיליארד שקל בהשוואה ל-27.3 מיליארד שקל לסוף שנת 2016, ירידה בשיעור של 1.1%. האשראי במגזר המסחרי בישראל הסתכם ב- 32.6 מיליארד שקל, זאת בהשוואה ל-32.2 מיליארד שקל בסוף שנת 2016, המהווה עלייה בשיעור של 1.2%. האשראי במגזר העסקי בישראל הסתכם ב-65.4 מיליארד שקל בהשוואה ל-68 מיליארד שקל לסוף השנה החולפת, ירידה בשיעור של 3.9%.
בתוך כך, באקסלנס מתייחסים היום לתוצאות הבנק ומציינים כי גובר החשש מפני פשרה כואבת של הבנק עם הרושיות בארה"ב כאשר כותבים כך: "בנק פועלים דיווח הבוקר על רבעון טוב, עם רווח נקי של 767 מיליון שקל, מעל הצפי שלנו ל-730 מיליון שקל. הרווח הגבוה היה בעיקר כתוצאה מהכנסות גבוהות מהצפי (הן רווחי המימון והן העמלות היו גבוהות מהצפי), והוצאות נמוכות מהצפי (בעיקר כתוצאה מהעדר הפרשות נוספות בגין החקירה בארה"ב). מנגד, ההוצאות בגין הפסדי אשראי היו מעט גבוהות מהצפי, על אף ריקבוריס משמעותיים ושיעור המס היה גבוה מאוד (כ-41% לעומת מס סטטוטורי של כ-35%). בשורה תחתונה, פועלים דיווח על תשואה על ההון של כ-9%, ובנרמול שיעור המס, עמד הרווחיות המייצגת של פועלים על כ-9.5%".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"בנק פועלים נשאר הבנק המוביל בענף עם הנהלה מצוינת, המייצר רווחיות גבוהה לאורך השנים אך כיום יש ישנה עננה רגולטורית - חוששים מהסכם פשרה כואב קרב עם הרשויות האמריקאיות שממשיכה להעיב על ביצועי המניה בטווח הקצר. ההשקעה מומלצת לטווח הארוך ותנודתיות צפויה בטווח הקצר. עד היום, בנק הפועלים הפריש כ-190 מיליון דולר בגין החקירה בארה"ב, קצת פחות מחצי מעלות הסכם הפשרה של לאומי. להערכתנו, פועלים חותר באופן אמיתי לסיים את החקירה ברבעונים הקרובים. כמו כן, הרצון העז של הבנק לחזור ולחלק לפחות 50% מרווחיו ורצונו להתרחב בארה"ב (לאחר הסכם פשרה כמובן) ידרבנו, להערכתנו, את הבנק כדי להגיע להסכם פשרה מהיר ככל האפשר. לכן, אנו חוששים שייתכן והבנק יצטרך להפריש הפרשות נוספות בגין החקירה, כבר ברבעונים הקרובים".
"אין לנו ספק שברגע שהחקירה האמריקאית תסתיים וההפרשות בגינם יהיו מאחורינו, כדאיות ההשקעה במניית בנק הפועלים תזנק. מנגד, אנו חוששים להפרשות נוספות כבר ברבעונים הקרובים, והשפעתה הפוטנציאלית על המנייה. אמנם הבנק נסחר נכון להיום במכפיל של 0.8 על ההון לשנת 2017 ומכפיל רווח של כ-10, לא יקר להערכתנו, אבל אנחנו מעדיפים להמתין להתבהרות של נושא החקירה בארה"ב. בהתאם, אנחנו שומרים על המלצת תשואת השוק שלנו ומחיר יעד של 26 שקל". נציין כי מחיר היעד משקף אפסייד נאה של כ-15% על מחירה הנוכחי בת"א.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?