תקציב המדינה אושר בוועדת הכספים לשנים 2017-2018 ויעמוד על כ-907 מיליארד שקל

ענת דניאלי | (13)

ועדת הכספים אישרה לפנות בוקר (ג') את תקציב המדינה הדו-שנתי לשנים 2017-2018, שיעמוד בשתיהן יחד על 906.8 מיליארד שקל, 446.8 מיליארד שקל ב-2017 ו-460 מיליארד שקל ב- 2018 (תקציבים נטו ללא הרשאות להתחייב).  האישור התקבל ברוב של 8 בעד ו-3 נגד.

במסגרת ההסכמים הפוליטיים בטרם אישור התקציב, הובא לפנות בוקר לוועדה פירוט הכספים שהובטחו ליעדים בשנים 2017-2018 שנקבעו על ידי הח"כים: מיקי זוהר יקבל עוד 40 מיליון שקל, אורן חזן 10 מיליון שקל ונאוה בוקר- 10 מיליון שקל. כמו כן, חברי הכנסת שסייעו לקדם את אישור תקציב המדינה קיבלו כספים קואליציוניים בהיקף של כ-300 מיליון שקל על פני השנתיים של התקציב.

בתוספת ההוצאה המותנית בהכנסה, תקציב נוסף המותר בהוצאה בהסתמך על תקבולים נוספים מגורמים חוץ-ממשלתיים; 44.9 מיליארד שקל ב- 2017 ו- 42 מיליארד שקל ב- =2018, יעמוד התקציב (ברוטו) על 993.7 מיליארד שקל; 491.7 מיליארד שקל ב- 2017 ו- 502 מיליארד שקל ב- 2018. 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) סיכם את העבודה על חוק ההסדרים ועל התקציב: "היה מאוד קשה להעביר את החוק הזה, קיבלנו חוק תקציב וחוק הסדרים בפרק זמן קצר באופן חסר תקדים. יחד עם זאת, לא ויתרנו על שום דבר. עברנו על כל חוק וחוק והכנסנו שינויים חשובים לטובת הציבור. לא היה קל אבל בסוף אישרנו את זה לטובת המשק והמדינה".

ההצבעות החלו בערב; ח״כ סתיו שפיר הורחקה מהדיון

הדיון וההצבעות על התקציב החלו אתמול בערב לאחר עיכובים רבים, בעיקר עקב מו"מ בתוך הקואליציה ועקב הצורך של האוצר להגיש לוועדה טרם ההצבעות, 'דפי החלפה' – טבלאות המציגות את המספרים העדכניים בספרי התקציב לאחר הקיצוצים הרוחביים האחרונים ולאחר השינויים בחקיקת חוק ההסדרים עד לימים האחרונים ממש וכן נוכח הסכמים קואליציוניים ופוליטיים. הדבר מחויב עפ"י החוק, על-מנת לוודא שחברי הכנסת מצביעים על התקציב המעודכן. הדיון נמשך שעות ארוכות, כשבתחילתו התחוללה סערה רבתי בעקבות הצגת מסמך ההסכמים הפוליטיים של הימים האחרונים מאחורי התקציב. השיא היה כשיו"ר הוועדה גפני, נאלץ להרחיק מהדיון את חברי הכנסת אלעזר שטרן (יש עתיד) וסתיו שפיר (המחנה הציוני) לאחר שקטעו שוב ושוב את הדיון.

 עימות חריף נתגלע בין יו"ר הוועדה גפני לח"כ שפיר, לאחר שזו קטעה פעמים רבות את נציגי אגף התקציבים שהציגו את התקציב והשיבו לשאלות חברי הכנסת. לאחר ששפיר סירבה להיענות לבקשותיו החוזרות ונשנות, שתאפשר לנציגי האוצר להמשיך בדבריהם נאלץ גפנילהרחיקה מהדיון בסופו של דבר. לאחר שהובא לידיעתו, כי עוזרה של ח"כ שפיר מצלם לרשת החברתית פייסבוק בשידור חי (פייסבוק-לייב) וכי הופיעה בו אמירה פוגענית נגדו, קרא להוציא אף אותו מהאולם.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נעשה לי רע רק מלראות את הפרצופים והחיוך הדבילי (ל"ת)
    אזרח 22/12/2016 10:00
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משה 21/12/2016 19:21
    הגב לתגובה זו
    מאיפוא הממשלה לוקחת כל כך הרבה מיליארדים הרי אין לנו תעשיה שמכניסה כל כך הרבה ורוב התעסוקה היא במכירות ושרותים פנימיים וחצי מהם חרדים שלא עובדים בכלל והיתר ערבים שלא משלמים מיסים אנא תשובתכם
  • עוד משה 23/12/2016 16:18
    הגב לתגובה זו
    ..מאיתנו. אלה שכן משלמים מיסים לרוב, מכל הסוגים וכל הגוונים. יש מיסים כמו מע"מ שכביכול כולם אמורים לשלם, אבל ציבורים מסויימים עושים בתוך עצמם עסקאות בשחור וכך מתחמקים אפילו מהמס הזה.
  • 6.
    רוחמה 21/12/2016 11:27
    הגב לתגובה זו
    גפני ביטן וכל השאר הייתם נגד מיסוי דירה 3 . פתאום קיבלתם כסף ושינתם דעתכם . כספי שוכר ומשכיר שיגבו ממסוי דירה 3 ילכו לדתים . ממש לעניין . ביבי למה אתה לא מתערב . הכל מושחת . בשוכר שוכרת דירה חייבים להתנגד למיסוי דירה 3
  • 5.
    דוד 20/12/2016 20:06
    הגב לתגובה זו
    במשטר פרלמנטרי שמבוס על רואליציה של מפלגות אז יש מחיר שאותו הרוב משלם למיעוטים. אצךנו התשלום גבוה מפני שהעם מאוד מפולג. ככל שנצבחע למפלגה גדולה אחת כך נשלם פחות ותהייה משילות טובה יותר. אז אל לעם ךהלין על מפלגת השלטום כים על עצמות ואני כשלעצמי מאשים את המפלגות כמו יש עתיד והיבודה שלא הצטרפו. כי אם היו מצטרפות לקןאליציה ואפ לא היו סוחטים את התקציב בעצמם אז לדתיים היו משלמים הרבה פחות. תחי הדמוקרטיה.
  • 4.
    גדי 20/12/2016 13:29
    הגב לתגובה זו
    שפיר ולפיד לא מחרחרי ריב! תנו לקואליציה לעבוד! רק מפריעים! תראו התנהלות טובה של גפני והוודעה וכמה הם קורעים את עצמם למען המדינה! מקווה שיש עתיד ושפיר לא ייבחרו בכנסת הבאה...
  • גם אני אזרח 23/12/2016 16:21
    הגב לתגובה זו
    ..ובשביל ציבור הבוחרים שלהם בלבד, ועל חשבון כל האחרים, כמוני, שמשלמים מיסים, הולכים לצבא, ולא רואים את הבית והמשפחה כדי לממן את ציבור הבוחרים של גפני והבוחרים שלו. בושה.
  • שמעון ל. 20/12/2016 18:17
    הגב לתגובה זו
    התכוונת מחרחרי ריב. גם אני חושב כך.
  • 3.
    ranr 20/12/2016 10:43
    הגב לתגובה זו
    מיקי זוהר יקבל עוד 40 מיליון שקל, אורן חזן 10 מיליון שקל ונאוה בוקר- 10 מיליון שקל. כמו כן, חברי הכנסת שסייעו לקדם את אישור תקציב המדינה קיבלו כספים קואליציוניים בהיקף של כ-300 מיליון שקל על פני השנתיים של התקציב. אני נדהם ומזועזע מחלוקת כספים פזרנית כזו בנוסף למיליונים שיקבלו תושבי עמונה שפלשו לשטח אדמה לא להם, בתנאי ש"יתפנו מרצון". בשביל זה כל כך הרבה אזרחים משלמים מיסים מהגורן ומהיקב ? בשביל זה מעלים לנו את המחירים ? זו לדעתי פשוט שחיתות בחסות החוק.
  • חלוקה או גניבה ושוחד בחסות החוק? (ל"ת)
    אזרח 22/12/2016 10:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עדי 20/12/2016 10:30
    הגב לתגובה זו
    גפני תמיד היית נגד מסוי דירה שלישת פתאום קיבלת 83 מליון מכחלון לטובת לחרדים התהפכת , מה קרה , ככה מאשרים תקציב עח מיסוי דירה שלישית שישלם השוכר והמשכיר . ממש בושה
  • 1.
    אזרח 20/12/2016 10:08
    הגב לתגובה זו
    חצי מהתקציב האדיר הזה הולך לדתיים שלא עובדים , למוסדות שלהם הקיימים והפיקטיביים ולהתנחלויות בגלוי ובנסתר . וכך קורה ש20 אחוז מהאוכלוסייה גורף לכיסו באמצעי לחץ שונים 50 אחוז מהתקציב . עוד 60 אחוז ממה שנשאר מהחצי הולך לביטחון אין ברירה , ול 80 אחוז מהעם נשארים פירורים בלבד מהתקציב . עכשיו שיבינו כולם למה אין מספיק רופאים , אחיות , מורים ומורות , בתי חולים ובתי ספר , סיעוד מינימלי לנכים ולזקוקים אחרים , לניצולי שואה , למשפחות צעירות דירות ברות השגה וכול' וכל . העם הזה אם הוא לא טיפש או איבד את דעתו והאנרגיות שלו חייב למחות ולצאת עכשיו להפגנות מדן ועד אילת ובבחירות הקרובות להוריד פעם אחת ולתמיד את המאפיה השולטת והלוויניים הדתיים שלה . אם זה לא יקרה אז שלא יבואו יותר אנשים בטענות ויללות . בידי העם הכוח לשנות . נא לפעול !'
  • אופיר 20/12/2016 13:15
    הגב לתגובה זו
    מה אתה תתרום חוץ מטוקבק
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

עוד ציינה יפה בן דויד: "אני מודה לשר האוצר - בצלאל סמוטריץ', לחשב הכללי באוצר - יהלי רוטנברג, לממונה רשות שוק ההון במשרד האוצר– עמית גל, שהגיעו עימנו להסכמות לאחר משא ומתן של שנים רבות. אני מודה גם ליו"ר דירקטוריון הקרנות -אייל גבאי, למנכ"ל הקרנות – פסח לנדסברג ולחברי הדירקטוריון אשר הפכו את קרנות ההשתלמות של עובדי ההוראה לסמל של אחריות, התמדה והשקעה נבונה לטווח ארוך. העודפים שנצברו בקרנות הם תוצאה של ניהול חכם, אחראי ומקצועי". 


יו"ר דירקטוריון הקרנות, אייל גבאי: "לאחר שנים של עבודה מקצועית, אנו גאים שהצלחנו לגבש הסדר שמחזיר את כספי העמיתים לבעליהם החוקיים – מורי וגננות ישראל. מדובר בהישג של אחריות ציבורית ונאמנות לכספי החיסכון של עובדי ההוראה"

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


מנכ"ל הקרנות, פסח לנדסברג: "הקרנות השיגו לאורך השנים תשואות מצוינות לטובת עמיתיהן, והיום אנו משלימים מהלך שקוף והוגן לחלוקת העודף שנוצר. זהו צעד חשוב באמון שבין הקרנות לעמיתים".