תגובות

מנהלי השקעות בת"א בתגובה להחלטה הפד' - שוק המניות לאן?

מה חושבים יניב חברון, קובי פלר ובנק אגוד על הצעד של הפד' ודבריה של יילן
אלמוג עזר | (12)

שוקי המניות מסביב לעולם נסחרים היום בסימן עדכון הריבית מאמש בארה"ב והותרתה על רמה אפסית. בתוך כך השווקים באירופה מציגים ירידה והשווקים באסיה סגרו במגמה מעורבת. אמנם, הבורסה הישראלית סגורה היום, אך מומחי ההשקעות המקומיים מייעצים לכם כיצד יש לנהוג ביום ראשון עם פתיחת שוק המניות המקומי.

בנק אגוד בסקירתו השבועית על החלטת הריבית בארה"ב אמש טען ש: "מרבית נתוני המאקרו שהתווספו השבוע היו מתחת לצפי מה שככל הנראה הקשה על החלטתה של ילן לגבי העלאת הריבית בנוסף לחולשתה של כלכלת סין והשווקים המתעוררים. לאור אי העלאת הריבית, צפויה אי הוודאות בשווקים להימשך ולהתגבר בטווח הקצר. על רקע עליות השערים השבוע והתנודתיות הצפויה עקב השארת הריבית בארה"ב על כנה,

באגוד ממליצים ללקוחות סולידיים לממש רווחים ולהפחית מעט חשיפתם לאפיק המנייתי, כך שבתיק המייצג ההמלצה על הרכיב המנייתי מופחתת מ-22% ל-20%. בתיק הספקולטיבי אנו מותירים את המלצתנו על כנה -36%. בניגוד לארה"ב שצפויה להעלות את הריבית בחודשים הקרובים, אין אנו רואים מצב דומה בארץ כל עוד סביבת האינפלציה האפסית תישמר. להיפך, האופציות של הורדת ריבית ו/או הרחבה מונטרית עומדות על הפרק. אם כי העלאת ריבית בזמן הקרוב בארה"ב כנראה שתשפיע בטווח הארוך יותר גם על קצב העלאת הריבית בארץ."

לדברי קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של UBS Wealth Management: "הפד החליט לדחות את ההחלטה והפתיע את משקיעי האג"ח שמכרו אג"ח לאחרונה. למרות כלכלה חזקה, האינפלציה הנמוכה מאפשרת לפד להמתין עם החלטת הריבית.

המשקיעים יחזרו להתמקד בנתוני המאקרו בדגש על אפשרות הפעלת תכנית לתמיכה בצמיחה בסין ונתוני התעסוקה בארה"ב. משקיעי המניות ינסו להעריך כיצד ההתפתחויות האחרונות ישפיעו על דוחות הרבעון השלישי, בדגש על חברות להן פעילות בשווקים מתעוררים.

בסך הכל, משקיעי המניות נותרו עם יותר שאלות מתשובות לאחר החלטת הפד, כאשר למרות זאת נראה כי המימוש האחרון שנבע מחשש להאטה עולמית נראה מוגזם בשווקים בדגש על אירופה ויפן. בשוק המקומי יוכלו המשקעים להתמקד באינפלציה השלילית הצפויה בחודשים הקרובים ולסגור חלק גדול מהפער החיובי שנפתח מול ארה"ב בטווחים הארוכים.

המניות המקומיות יושפעו מהמתרחש בעולם ומנתוני הצמיחה המקומית החלשה, ובצורה סלקטיבית מהתפתחויות ספציפיות בסקטורים השונים."

לטענת יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס טוען ש"בפד' לא מצליחים לספק הסבר ממשי למה הם בעצם מחכים. מהטון של ילן במסיבת העיתונאים עולה בבירור כי התנודתיות האחרונה בשווקים, החשש ממשבר בסין וחשש להתמתנות בהתאוששות הגלובלי כתוצאה מכך היא הסיבה העקרת להותרת הריבית גם בשלב הזה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חברון הוסיף "בעקבות כך, להערכתנו לא צפויה המשך ירידה בתשואות האג"ח הממשלתי כפי שראינו בתקופה האחרונה. אומנם לא מתוכננת מסיבת עיתונאים לאותה החלטה אבל תמיד אפשר לכנס אותה. בפד להערכתנו מבינים היטב שפספסו מזמן את המועד להעלות ריבית ועכשיו הם רק לא רוצים לעשות טעות חמורה יותר ולהעלות את הריבית ולגלות רגע אחרי שהעולם נכנס לסחרור בגלל סין והשווקים המתעוררים. אז הם ממשיכים להסס אבל היעד ברור, יעלו את הריבית, התזמון כמו שאמרה הנגידה פחות משנה."

עוד אומר חברון "תוכנית וצעדים פיסקלים מרחיבים בסין להאצת הצמיחה וודאי יעזרו לפד לקבל את ההחלטה להעלות את הריבית. הם גם יעזרו במקביל למשקיעים להסיט את כספם בחזרה לשוק המניות. העולם הנורמלי עשוי לחזור במפתיע דווקא בתקופה הזו. המשקיעים כבר פחות מסתמכים על עליות בשוקי המניות המונעות מהרחבות מוניטריות ורצים לראות התאוששות ריאלית ואולי בשלב הזה יסתפקו גם באי חשש להתדרדרות מחדש. מי שבנה על התחזקות של הדולר בעולם כתוצאה מהעלאת ריבית (כנראה גם בבנק ישראל קיוו) יצטרכו להמתין עוד קצת, אבל לא יותר מידי. בינתיים הדולר נחלש מול היורו, אבל זה לא תהיה ליותר מכמה שעות/ימים."

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אורי 19/09/2015 09:49
    הגב לתגובה זו
    הדברים המובאים כאן מאשרים מחדש שכל אחד מנסה למשוך את המשקיעים לכיוון שישרת אותו ולא נסיון לניתוח אמיתי והגיוני. אותו חברון שברוב חוצפתו מעריך שתשואות האגח הממשלתי לא ירדו אומר זאת בו בזמן שתשואות אלה צוללות מיד עם ההחלטה על הריבית הארה"ב. כנראה שהוא מכר אגחים ועכשיו הוא מנסה להציל את כבודו ומעשיו.ולמי שלא מבין - עליות חדות באגח ביום ראשון.
  • 9.
    שימרו על כספכם אנחנו רק ביומן (ל"ת)
    יניב 18/09/2015 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שלמה 18/09/2015 13:53
    הגב לתגובה זו
    אני הולך עם מצב הרוח. כי המילים מבלבלות.לא צריך תרוצים...
  • 7.
    גבר 18/09/2015 13:30
    הגב לתגובה זו
    עד שלא יבינו את זה הכלכלה תלך לעזאזל , הנקבות לא בנויות לאמון
  • 6.
    לאלמוג עזר היקר 18/09/2015 13:08
    הגב לתגובה זו
    מאיפה ? אתה מביא את המומחים האלה .. הבורסה היום סגורה זה נכון - ואין מתח ליום ראשון כפי שמצטייר בכתבה . הם בעצם מדברים סינית בלשון חלקלקה ומגומגמת - שלא תתפוס אותם במילים מיותרות. שייצאו בהודעה גורפת חד משמעית !! או שחור או לבן נראה אותם ואם מערופל ולא מובן (אבא שלי בן 87 משקיע ממוצע וסולידי יודע יותר טוב ובדרך פשוטה בלי בלה..בלה...עושה אחלה תשואות בבורסה )
  • 5.
    משה 18/09/2015 13:03
    הגב לתגובה זו
    חפרתם, סתם מחפשים חתול שחור בחושך. הכלכלה חלשה בלי קשר לריבית..
  • 4.
    אין צדיק בסדום 18/09/2015 13:00
    הגב לתגובה זו
    נגידים ואנליסטים אפסים כמו הריבית.אף אחד לא מבין שזאת הבעיה
  • 3.
    אנחנו לפני מפולת היסטורית לדעתי (ל"ת)
    רועי 18/09/2015 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורי כהן 18/09/2015 12:13
    הגב לתגובה זו
    כל ה״מומחים״ ממליצים כל הזמן להגדיל את ההשקעה במניות למרות שכל הנתונים הכלכליים מראים שהעולם נכנס למיתון והחברות הגדולות מרויחות פחות.
  • 1.
    מישהו הבין משהו? (ל"ת)
    שי 18/09/2015 12:04
    הגב לתגובה זו
  • קראתי פעמיים ולא הבנתי דבר.כנראה שאני צריך בדיקה רפואית (ל"ת)
    אנג'ל 19/09/2015 13:01
    הגב לתגובה זו
  • רמי 18/09/2015 13:25
    הגב לתגובה זו
    חברים התיקון הסתיים אנחנו חוזרים לעליות ראלי סוף שנה בפתח
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.47%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.27%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.