נחשפו החשודים בהונאת הסייבר הגדולה: גרי שאלון וזיו אורנשטיין
בית המשפט השלום בירושלים האריך את מעצרם של גרי שאלון וזיו אורנשטיין החשודים בעבירות הונאה באינטרנט, זאת בהמשך לדיווח מאמש בדבר מעצרם של 4 תושבי ישראל בחשד להונאה במניות. התרמית לכאורה נעשתה דרך פריצה לחשבונות בנק ההשקעות ג'י פי מורגן צ'ייס ובנקים מרכזיים נוספים בארה"ב. השלטונות בארה"ב כמו כן טוענים כי קיים חשוד חמישי אשר עדיין מסתובב חופשי.
כנגד שני החשודים הוגש כתב אישום על ידי חבר מושבעים גדול פדרלי במחוז הדרומי של מדינת ניו יורק בארה"ב בגין 7 עבירות הקשורות להבנת הון, הונאה וגניבת זהות, אשר עונשם המצטבר יכול שיגיע לעשרות שנות מאסר. כמו כן, ביום 2 ביוני 2015 הוצא צו מעצר בארה"ב כנגד המשיבים.
המשיבים הואשמו כי הריצו מניות בארה"ב משנת 2011 ועד היום בדרך של הקמת חברות קש, רכישת מניות מוגברת והפצת מיליוני הודעות כוזבות באמצעות הדואר האלקטרוני שמטרתם הייתה לקדם את רכישת המניות ולעלות בזה את ערכן. לאחר שבוצעו פעולות אלו, מכרו המשיבים את מניותיהם המורצות באופן מתואם והלבינו את פירות ההונאה בדרך של העברת סכומי הכסף דרך חשבון בנק קפריסאי לחברות קש נוספות.
השופט שמואל הרבסט בבית משפט השלום בירושלים הורה על הארכת מעצרם של החשודים עד ל-10 באוגוסט 2015 בשעה 10:00.
המעצרים הם התוצאה של חקירה בת כמה חודשים. על פי ה-FBI מדובר באחת מפריצת ההאקרים הגדולות והמסובכות בהיסטוריה של ארה"ב ובכלל. כמו כן הבולשת מפרסמת כי צוות ההאקרים נפגש לפני עשור באוניברסיטת פלורידה ומאז פעלו יחד. לדברי נציגים של ג'י פי מורגן, ההאקרים פעלו ברשותו של הממשל הרוסי.
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבלומברג פרסמו כי מאחורי המקרה עומד תרחיש מדהים של שת"פ בין שני סטודנטים למחשבים שחוברים לפעילים בפשע המאורגן. טיב היחסים שלהם עובר דרך נציגים בת"א, במוסקווה ובחופי פלורידה. האישום נוגע לכך שחשבונות לניהול תיקי מניות נפרצו בארה"ב ובעזרת הפריצה התאפשר להריץ מניות בעלות מסחר נמוך בארה"ב.
ליאור כלב, ראש תחום הסייבר ב-Deloitte ישראל אמר: "הגילויים האחרונים בפרשת מתקפת הסייבר על מוסדות פיננסים, מחדדים את הנקודה שלא ניתן למנוע לגמרי מתקפות סייבר. האפשרות הטובה ביותר הקיימת כיום היא בניית מנגנונים טכנולוגיים ותהליכיים אשר יאפשרו את זיהוי האירוע בצורה מהירה ככל הניתן ואת מתן התגובה המהירה והיעילה ביותר. פתרונות טכנולוגיים לבדם אינם יכולים לשמש כפתרון בלעדי למתקפות סייבר, ויש צורך בשילוב של תהליכי עבודה, טכנולוגיה, פיתוח מודעות אצל משתמשים ולקוחות ועוד. כל אלה יחדיו לא ימנעו את האירועים אבל כאמור עתידים להקטין את התדירות שלהם, כמו גם לצמצם את החשיפה והנזק".
"כמו כן, צריך שיהיה ברשות הארגונים יכולות אנליטיות המותאמות לעולם הסייבר וזאת על מנת שתהיה להם את האפשרות לזהות פעילויות חריגות של לקוחות ועובדים. בעזרת יכולות אלו ניתן לזהות דפוסי פעילות אשר חוזרים על עצמם או לחילופין דפוסי פעילות חריגים.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
כך לדוגמא: פתיחה מרובה של חשבונות מאותו מקור, פעילות חריגה ברכישת מניות מלקוחות שבעבר לא ביצעו פעילות דומה או פעילות מסחר במניות על ידי מי שאינו עוסק בכך בדרך כלל".
- 2.א 23/07/2015 10:17הגב לתגובה זוסופסוף פרשנות טובה על אירועים מסוג זה
- 1.בוסתנאי 22/07/2015 14:12הגב לתגובה זואור לגויין

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
