תיעוד ממצלמה נסתרת בשוק הסיטונאי: כך מנפחים את מחירי הירקות והפירות
רשתות השיווק מתרצות לרוב את מחירי הפירות והירקות הגבוהים בעלויות רכישה גבוהות מהחקלאים, אלא שמבדיקה שערך לאחרונה אתר החקלאות "אופק ישראל" - התגלו פערים של מעל 100% בין המחיר בשוק הסיטונאי למחיר לצרכן.
בשנת 2006 עבר השוק הסיטונאי מלב תל-אביב מרחוב החשמונאים ליד המחנה הצבאי צריפין, אך מסתבר שיש דברים שלא השתנו. מועצת הצמחים מפרסמת מחירון שמשמש את החקלאים באיזה טווח מחירים למכור סחורה בשוק הסיטונאי, אך זה לא מה שקורה בפועל.
השוק הסיטונאי פועל מידי יום לקראת חצות בימים ראשון עד חמישי. רוב התוצרת החקלאית שלא נמכרת בימי חמישי לפנות בוקר - נזרקת לפח.
תחקיר שערך אמיתי גזית, עורך אתר החקלאות "אופק ישראל", מגלה פער ענק בין המחיר הסיטונאי הרשמי של ירקות לעומת המחיר ששולם בעסקאות אמת שנערכו באותו יום. ניפוח המחיר מגיע בסוף אל הצרכנים בנקודות המכירה ברחבי הארץ.
מי שאחראי על המחירון של מועצת הצמחים, תועד במצלמה נסתרת בשיחה ממנה משתמע לכאורה שהוא מודה שבוצעו עסקאות במחירים שונים מאלה שפרסם במחירון. כלומר - המחירון לא משקף את המחיר האמיתי לפיו בוצעו עסקאות - זה מחיר נמוך משמעותית.
תמליל השיחה:
אלמוני (לא נראה בעדשת המצלמה): "3000 קרטון עגבנייה מכרו לי ב-2, הנה פה אנשים".
איש במעיל חום, לוחץ את ידו:"שלום קודם כל".
אלמוני: "3000 עגבנייה מכרו לי ב-2..."
סוקר: "ואני עשיתי 4.5".
אלמוני: "ואיך זה, איך אתה עושה את זה?"
סוקר: "ככה".
אלמוני: "ואתה בא לשוק לפניי! כל יום אתה מגיע".
סוקר: "אמרו שאתה הגעת לפניי".
אמיתי גזית: "החברה הסיטונאית מכופפת את החקלאי ממנו היא קונה, שהרי בלעדיה הוא יתקשה להתפרנס, גוזרת עמלה בשיעור 20% ומוכרת את התוצרת לחברה האם-רשת השיווק, וזו מוכרת את הפירות והירקות בסופר בשיעורי רווח כפולים ומכופלים.".
רשתות השיווק רוכשות את התוצרת החקלאית שלהן באמצעות חברות בנות שלהן: שופרסל באמצעות חברת "קטיף", מגה - חברת "יחדיו", רמי לוי - חברת "ביכורי השקמה", ולרשת יינות ביתן יש את "ביכורי ביתן".
החברות הסיטונאיות של רשתות השיווק קונות תוצרת חקלאית ישירות מהחקלאים. רשתות השיווק טוענות שהן מקצרות את פערי התיווך, אך למעשה הן גורפות קופון שמן לכיס שלהן.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
המסקנות: כרוב שנמכר בשוק הסיטונאי ב-0.3 שקלים לקילו (לעומת מחיר מחירון 1.5 שקלים) נמכר ברשתות השיווק ב-2.9 שקלים וקילו עגבניות שרי שנמכר בשוק הסיטונאי ב-5 שקלים ופחות מזה (לעומת מחיר מחירון של 8 שקלים) נמכר ברשתות השיווק ב-15 שקלים לקילו.
- 10.אין חוק ואכיפה,אין תחרות, יש שחיתות. (ל"ת)זה הסיפור 30/12/2014 06:02הגב לתגובה זו
- 9.יוסי 23/12/2014 09:13הגב לתגובה זומה קרה, מרוב עצבים רועדות לך האצבעות?...
- 8.שרון ב 23/12/2014 09:06הגב לתגובה זואין קרטל. כאן פקידים עלובים כמו גילה לא מתערבים והורסים את עתיד ישראל במניעת השקעות זרות. כאן הבולשביזם חוגג והאנרכיה פורחת.
- 7.גידי 23/12/2014 08:59הגב לתגובה זולהקצות שטח נוסף לשוק נוסף והחקלאי יבחר למי למכור ברגע שיהיה דבר כזה נראה את שוק הסיטונאים עובד ככה.
- 6.דליה 23/12/2014 08:29הגב לתגובה זויהוודים. מפסדדים. המדיינה. מחחסלים את. האזרחים. ולה ילחמו בשביל המדינה
- 5.אחד 23/12/2014 08:14הגב לתגובה זוהעוברים ושבים בשימחה יקנו מכם ירקות ופירות במחיר 4,5 שקלים לק"ג במקום לשלם 10-12 בסופרים. תיקחו יוזמה ופשוט תעשו את זה.
- 4.מאיר 23/12/2014 08:02הגב לתגובה זולהשוות מחירים לאירופה.
- 3.הירקן היקרן 23/12/2014 07:31הגב לתגובה זושוק איכרים של יום חמישי!!
- 2.הכל כאן קומבינות...והאזרח משלם (ל"ת)הומלס 23/12/2014 07:29הגב לתגובה זו
- 1.מדינה מאוסה 23/12/2014 07:24הגב לתגובה זובזה . כמה אנשים עוד יגיעו לכנסת כדי לקבל 40 אלף שח לחודש ולהבטיח שתאכלו קצת יותר בזול. נמאס כבר מכל השמנים שחושבים רק על אוכל. אין להם בעיה לעמוד בתור 3 שעות לקנות פלפון חדש . או לקנות איזה מותג שיראו כמה הם בעלי טעם וכסף. מצידי תאכלו חרא עם הבחירות שלכם.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
