מפעל בקו האש: "רק חצי מהעובדים מגיעים, יש לנו 15 שניות להיכנס למרחב מוגן - אנחנו רצים וחוזרים לעבוד"

נדב גולדשטיין, מנכ"ל חברת 'כפרית' שנסחרת בבורסה לפי 220 מיליון שקל מדבר עם Bizportal על החיים תחת איום הרקטות והפצ"מרים
אבי שאולי | (1)

מניית כפרית טסה 134% בתוך שנה. ואז הגיעו הרקטות של החמאס ומבצע "צוק איתן" יצא לדרך. המפעל של יצרנית חמרי הגלם לתעשיית הפלסטיק ממוקם בחזית - קיבוץ כפר עזה. נדב גולדשטיין, מנכ"ל כפרית ישראל, מספר ל-Bizportal איך חיים ומנהלים מפעל תחת אש.

נדב גולדשטיין: "אנחנו פועלים בשגרת חירום. בדר"כ עובדים 160 (25 מתוכם חברי קיבוץ) ועכשיו הפחתנו למינימום. היום הגיעו רק חצי מהעובדים ועובדי האדמיניסטרציה עובדים מרחוק".

מה השפעת הלחימה על העבודה?

"ההשפעה העיקרית היא מנטלית - זה לחץ גדול להיות תחת איום. מצב הרוח הכללי לא משהו. הכל יוצר לחץ פיסי ומנטלי שפוגע תמיד ברמת התפקוד של כולם החל מעובדי הייצור ועד ההנהלה".

אפשר לכמת את הנזק?

"קשה לתת אומדנים. באופן עקרוני לא חווינו ביטולים של הזמנות".

איך אפשר לעבוד עם התרעה קצרה לעובדים?

"יש לנו 15 שניות במקרה הטוב ואם זה פצמ"רים אז זה פחות. אנחנו מתורגלים והתקנו מרחבים מוגנים בכל המפעל. זאת מורכבות שזר לא יבין זאת. איך ארגון מתנהל תחת הסיטואציה הזאת? רצים וחוזרים לעבוד וזה מורכב. במרכז יש דקה וחצי התרעה - זה ים של זמן".

ברמה האישית - מה אתה רוצה מהממשלה, המדינה, הצבא?

"קטונתי. אני תושב כפר עזה ומצפה מהמדינה שתבטיח את שלום תושביה ושתבחר את הדרך לעשות זאת. אנחנו חיים פה, יש לי 3 ילדים ששלושתם נולדו לתוך המצב הזה. זה לא מצב סביר לאף אחד המצב הבלתי נסבל הזה, זאת האחריות של המדינה. אנחנו אף פעם לא חוזרים לנקודת ההתחלה כי יש הצטברות של שחיקה ותסכול. אנחנו אולי המשפחה היחידה שנשארה כאן עם הילדים בין השאר בגלל האחריות שלי למפעל וכי אנחנו רואים בבית בטחון והגנה. יתכן מאוד שנאלץ לצאת להפוגה והתרעננות כי זה באמת מצב בלתי נתפס ובמיוחד שבימים האחרונים הארטילריה היא קו חזית".

עובדים בשגרת חירום מתחילת הלחימה

כפרית תעשיות עוסקת בייצור של תרכיזים המשמשים כחומר גלם בתעשיית הפלסטיק. לחברה מפעלים בישראל, גרמניה (Rüthen), סין (Suzhou) וקנדה (Vancouver).

מפעל כפרית פועל בישראל מקיבוץ כפר עזה ועובד בשגרת חירום מתחילת הלחימה. כפרית עוסקת בפיתוח, יצור ושיווק תרכיזים ותערובות לתעשיית הפלסטיק. מוצרי הקבוצה מעניקים למוצר הסופי מגוון רחב של תכונות, בהתאם לדרישת הלקוח.

את הרבעון הראשון סיימה עם הכנסות של 168 מיליון שקל ורווח נקי של 8 מיליון שקל. בשנים האחרונות הצליחה החברה לחלק מדי שנה דיבידנד של 4 מיליון שקל.

הרווח של החברה תלוי בחומרי הגלם שבהם היא משתמשת לייצור מוצריה מהנפט ונגזרותיו. בצד המכירות החברה תלויה בכלכלה העולמית - מרבית השימושים הינם למוצרי פלסטיק המיועדים לצריכה פרטית. לקבוצה קשת רחבה מאוד של לקוחות והיא אינה תלויה בלקוח בודד כלשהו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כפר עזה הוא קיבוץ הנמצא בנגב הצפוני על כביש סעד, בין שדרות לנתיבות, כ 3 ק"מ מזרחית לעזה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נדב איש מקסים ומנהל מוכשר (ל"ת)
    1 20/07/2014 18:10
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד. 

משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.