הכנסות דניה סיבוס ירדו 5% ל-713 מיליון שקל בגלל האטה בבנייה

החברה תחלק דיבידנד של 60 מיליון שקל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל ב-68% ל-13.9 מיליון שקל
לירן סהר |

חברת דניה סיבוס, מקבוצת אפריקה ישראל, מסכמת את הרבעון הראשון של 2014 עם הכנסות של כ-712.8 מיליון שקל, לעומת כ-747.5 מיליון שקל אשתקד, קיטון של 5%. הירידה נובעת מירידה בתחום הבניה למגורים עקב הקטנת קצב כניסת העבודות בתחום זה בישראל והעובדה שהרבעון המקביל אשתקד כלל הכנסות גבוהות מהממוצע במגזר זה.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-33.9 מיליון שקל לעומת כ-34.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלים הסתכם ברבעון בכ-13.9 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-8.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-67.5%.

החברה שיווקה במהלך הרבעון 150 יח"ד מתוכן נחתמו עד תאריך המאזן חוזים למכירת 109 יח"ד והיתרה בתהליכי חתימה לאחר תאריך המאזן. ההכנסות ממכירת דירות צמחו ברבעון בכ-6% והסתכמו בכ-109 מיליון שקל. שווי מכירות בדירות שטרם נמסרו לרוכשים, אשר טרם באו לידי ביטוי בתוצאות של אפריקה מגורים, מסתכם בלמעלה מ-1.1 מיליארד שקל (חלקה של אפריקה מגורים).

דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בסך 60 מיליון שקל (כ-2.11 שקל למניה) אשר יחולק ביוני 2014.

צבר ההזמנות של החברה לביצוע עבודות בניה ותשתיות ליום 31 במרץ 2014 עומד על כ-3.8 מיליארד שקל. לאחר תאריך המאזן נכנסו לצבר פרויקטים נוספים בהיקף של כ-40 מיליון שקל. הצבר כולל פרויקטים בהיקף של כ-237.1 מיליון שקל ברומניה, כ-80 מיליון שקל ברוסיה ושל כ-75.3 מיליון שקל בארה"ב (מתוכם כ-40 מיליון שקל נכנסו לאחר תאריך המאזן).

רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס: "בכוונתנו להמשיך ולפעול לשמירה על מאזן חזק ויתרות נזילות גבוהות תוך כדי הגדלת הפעילות והצבר בפרויקטים חדשים. הגדלת היקף הפעילות הבינלאומית מהווה יחד חשוב באסטרטגיה שלנו ואנו בוחנים על העת הזדמנויות חדשות, הן במדינות בהן אנו כבר פעילים והן במדינות חדשות אשר טומנות בחובן פוטנציאל עסקי גדול עבורנו."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?