מדאיג: 42% מהמעסיקים לא יעסיקו ערבי, כמה יעסיקו נשים עם ילדים?

כך עולה מסקר של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. נתונים מפתיעים לגבי העדפה להעסקת נשים מעל גיל 50
לירן סהר | (8)

מפחדים מהשונה ולא מגלים סבלנות לאחר - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה ערכה סקר בקרב מעסיקים ועובדים החושף נתונים מדאיגים בנוגע לנכונות עובדים ומעסיקים בישראל להעסיק ולעבוד לצד עובדים השונים מהם.

בסקר, שבוצע בקרב 500 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת והדוברת עברית, נמצא כי כמחצית מקרב המשיבים (46%) - מעסיקים ועובדים (להלן: מכלל המדגם) הביעו חוסר רצון לעבוד עם גבר ערבי. 30% מקרב המשיבים מכלל המדגם הביעו חוסר רצון לעבוד עם גבר חרדי ו-28% מכלל המדגם הביעו חוסר רצון לעבוד עם אישה ערבייה משכילה.

כמו כן, מנתוני סקר הנציבות עולה כי 42% מהמעסיקים הביעו חוסר רצון להעסיק גברים ערבים, למעלה משליש מקרב המעסיקים (37%) הביעו חוסר רצון להעסיק גברים חרדים ו13% מהמעסיקים הביעו חוסר רצון להעסיק אישה נשואה שהיא אם לילדים קטנים.

93% מהמעסיקים יעסיקו נשים מבוגרות

בכל הנוגע לנשים מבוגרות, עולה מן הסקר כי הרוב המכריע של הנשאלים, הן מקרב המעסיקים (93%) והן מקרב העובדים (95%) היה מעדיף או לא רואה בעיה לעבוד עם אישה מעל גיל 50.

ציונה קניג-יאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה, אומרת: "נתוני הסקר מעלים שאלות קשות באשר לעמדות הציבור בכלל והמעסיקים בפרט, ביחס לעובדים מאוכלוסיות שונות. למרות שמחצית מהמשתתפות בסקר הן נשים ורוב המשתתפים הם נשואים/היו נשואים בעבר, נמצאה התנגדות גבוהה להעסקת נשים עם ילדים ודווח על פערי שכר מדאיגים בין נשים לגברים".

לדברי קניג יאיר, למרות שרוב הנסקרים העובדים בסקר הנם בעלי השכלה גבוהה גם הם התבססו על דעות קדומות וסטראוטיפים בבואם לבחון העסקת ערבים או חרדים. "בדעות קדומות אלו, נלחמת נציבות השוויון על מנת לאפשר שוויון הזדמנויות לכל האוכלוסיות בשוק העבודה בישראל. אם לא נשכיל למצות את הפוטנציאל, שוק העבודה הישראלי הוא שיפסיד, מאחר וייווצר עם השנים מחסור קשה של עובדים טובים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    למי אכפת ????????? (ל"ת)
    t 30/03/2014 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שלום 30/03/2014 12:30
    הגב לתגובה זו
    האם משרד הכלכלה נציבות שוויון הזדמנויות בדקה למשל כמה מעסיקים ערבים העסיקו עובדים יהודים.תבדקו במסעדות הערביות אין יהודי אחד מועסק אבל הרוב הסועד יהודי וזה אומר שאנחנו לא עם חכם כמו שחושבים.
  • 6.
    אחד שיודע 30/03/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
    עבודה בשפע לערבים במוקדי שירות לקוחות למיניהם בחברה קבלנית.
  • 5.
    אנונימי 30/03/2014 11:34
    הגב לתגובה זו
    http://www.themarker.com/career/1.1952167
  • 4.
    הפטריוט 30/03/2014 11:31
    הגב לתגובה זו
    יאללה כבר עם הדמגוגיה ומכבסת המילים יפת הנפיש לנו רק דבר אחד נגד הערבים והוא שהם רוצים לשחוט אותנו.לדעתי סיבה מוצדקת לא לגלות סבלנות או סובלנות כלפיהם.
  • 3.
    מיכאל 30/03/2014 11:30
    הגב לתגובה זו
    רק בהדרה שעבדה אחרי מהומות אוקטובר הבינו הערבים שהשנאה שלהם למדינת ישראל שמיוצגת לצערי נאמנה ע"י הנציגים שלהם בכנסת תיפגע בהם בהמשך אם הערבים ימשיכו להיתנהג לצערי כגיס חמישי ויבחרו לעצמם נציגים שרוצים לחיות במדינה היהודית הם יבינו שהרוב היהודי בסופו של דבר לא מטומטם
  • 2.
    kp 30/03/2014 11:21
    הגב לתגובה זו
    למה לא עשו גם סקר הפוך?
  • 1.
    אנונימי 30/03/2014 11:14
    הגב לתגובה זו
    כמה לא יעסיקו עובד זר לא חוקי? בפועל המעסיקים עושים מה שצריך כדי להרוויח יותר. כלומר מעסיקים בכיף כ"א זול: כולל ערבים, סודנים ואריתראים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי