TV

אומת סטארט אפ: "אנחנו כולה חצי אחוז מהשוק העולמי, חייבים לצעוד לאחוז"; האם אנחנו באמת מרוויחים מהאקזיטים?

הכלכלנית הראשית של דיסקונט ויו"ר תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ממפים את השלכות האקזיטים על המשק ומספקים תחזית ל-2014
נושאים בכתבה אקזיט סטארט אפ

זה היה עוד שבוע בסימן אקזיט ענק, כשוייבר נמכרה תמורת 900 מיליון דולר לרקוטן היפנית. לצערנו, הכנסות המסים יגיעו לקפריסין, שם רשומה החברה. יחד עם זאת מדובר בעוד הצלחה מדהימה של יזמים ישראלים. שנת 2013 הייתה שנה לוהטת עבור חברות סטארפ אפ ישראליות שעשו אקזיט בשווי של 6.5 מיליארד דולר.

האם התופעה הזו בעיקר תורמת למדינה או דווקא בעייתית? האם אנחנו באמת 'סטארט-אפ ניישן', ומה בכל זאת כדאי לעשות אחרת? הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט, נירה שמיר, ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אלישע ינאי מתייחסים לתופעה ולתחזיות לשנה הקרובה. צפו בוידיאו.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שרון 23/02/2014 14:15
    הגב לתגובה זו
    העיקר זה הקליפה ואותה אנחנו לא מכניסים לפה חחח וברצינות - צריך למצוא דרך להרוויח מהמשאב מספר 1 של ישראל. תביאו פתרונות
  • 4.
    אינטרסנטים 16/02/2014 06:18
    הגב לתגובה זו
    יוכלו להרויח 50 מליון שח לשנה לא כולל בונוסום. צריך להמשיך ולעשות אקזיטים כי ממשלת החידלון לא עושה כלום חוץ מלקחת מיסים. לא עוזרת להקים חברות כמו מכשור רפואי כל מי שלומד הנדסה ביו רפואית אין לו פה עבודה ואם במקרה מצא משהו בצפון הארץ אז גם זה נסגר אבל בארהב קנדה ואוסטרליה ישר מקבלים אותם . אז ממשלה נצלנית צריך לברוח ממנה . עכשיו מסיתים נגדם ?
  • 3.
    שהמדען הראשי יממן וישווק ויסתכן ואם לא אז מכירה מוצלחת (ל"ת)
    חופש הפיתוח 16/02/2014 03:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלי 15/02/2014 19:25
    הגב לתגובה זו
    כמו שאומרים הישראלים "לעשות מכה" . הכל זמני כאן וכולם רוצים להרוויח מהר הרבה ולברוח. מחר תהיה עוד הפגנת "צדק חברתי" או בעברית פשוטה "למה להם יש ולנו אין, גם אנחנו רוצים ממה שיש לו" ושוב יועלו המיסים על מי שיש לו. אז תלכו תחפשו את החברים שלכם.
  • לאלי 16/02/2014 06:14
    הגב לתגובה זו
    מנצלת את המצב להתעשר. לפיד תקוות העם הטיפש אפילו לא ביטל לעם את אגרת רשות השידור המיותרת והמקוממת. הם העלו מיסים על הבורסה. חינוך חינם מגיל 3 זה לא חינם להפך זה גם יותר גרוע בחו"ל יש כמה מטפלות על 30 ילדים פה יש ילדים קטנים עם גננת וסיעת אחת שזה הופך ילדים קטנים לאומללים . על זה אף אחד לא מדבר שזה על חשבון ילדים קטנים שיגדלו וישלמו על ההזנחה וחוסר תשומת הלב . הגן חינם עד שעה 12 או 1300 אחרי השעה הזאת משלמים והרבה. על בעלי הדירות הוטל מס ו. בעצם הוטל מס גם על ירושות כי ברגע שאדם יורש דירה וממשיך להחזיק בה כשימכר הוא ישלם. מרגע הירושה. ואת זה המטומטמים לא קלטו. שלטון מאוס עם מנהיגים מגעילים ומרושעים ושקרנים והעם עסוק בשרה שהחליפה ספר ושמלה ועשתה דיאטה שנה שלמה כדי להוריד את השומנים שהיא צברה 15 שנה.
  • עצבני כמוך 19/02/2014 11:11
    אתה כל כך צודק! צריכים להאשים רק את עצמנו. החלום הישראלי הפך להיות לעשות אקזיט ולברוח מכאן. כל כך חבל. כל כך חבל
  • 1.
    תכף המדינה הקומוניסטית תקים שישינסקי ג ותמנע אקזיט (ל"ת)
    אקזיטים 15/02/2014 18:00
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי