מאסטר שף, גרסת המציאות: כמה באמת עולה לפתוח בית קפה, ומה הסיכוי שלכם להצליח בתחום הזה? צפו בסרטון
ההצלחה של תוכניות הבישול בטלויזיה בשנים האחרונות והמנטליות של הישראלים, גורמת לרבים לשקול לפתוח מסעדה או בית קפה. זאת למרות שהסטטיסטיקה העגומה ידועה לכל. מה דוחף ישראלים לסכן את כספם? כמה זה עולה? ומה כדאי לדעת לפני שמשקיעים?
יגאל ספיר, יועץ בעסקי המזון - חברת "אלסר"
"ישראלים נכנסים לתחום הזה כי הם חושבים שזה נורא פשוט. נעשה כוס קפה שעולה לנו 1 שקל ונמכור אותה ב-10 שקלים ונעשה מיליונים, אלא שבמציאות זה ממש לא עובד ככה. הקמת עזק מזון - זה מאוד דומה לסטארט-אפ וצריך תוכנית עסקית. צריך לבדוק רשיונות, תוכנית השקעה, לעשות דו"חות רווח והפסד תיאורטים.
אפשר להרוויח המון כסף, בדיוק כמו בכל דבר אחר רק צריך לדעת איך. אני רואה המון ישראלים שנפלו, מוכרים להם הרבה פעמים לוקשים, לפעמים אנשים שמנסים למכור את העסק שלהם או אנשים שמנסבים למכור זכיינות בכל מיני רשתות".
ליאת בלילתי, הבעלים של קפה "פניני לילוש" ברחוב פרישמן 73 בת"א
בלילתי בת 39, נשואה +1, נולדה בירושלים והתוודעה אל עולם המסעדנות מגיל צעיר. אביה היה הבעלים של מסעדת "אילת הים" בבירה. בגיל 24 היא פתחה מסעדה ברחוב אבן גבירול בת"א שנסגרה לאחר כשנה.
היא טסה לניו-יורק והתחילה לעבוד כשומרת על מעילים במסעדה רק כדי להשיג דריסת רגל בתחום. בהצשך הצליחה לעבור למטבח ולהיות שפית. לאחר מכן פתחה מסעדת פניני - סוגים שונים של כריכים קלויים סמוך לאוניברסיטת קולומביה.
החזרה לישראל היתה כואבת בהתחלה - הפסד של כ-800 אלף שקל במסעדה שפתחה ברחוב יד חרוצים בת"א. "הייתי עושה קופה של 100 שקל ביום", היא מספרת. המסעדה מול הקופי-בר נסגרה לאחר 8 חודשים, אך בלילתי לא הרימה ידיים והמשיכה ליעד הבא.
הביסטרו השכונתי "פניני לילוש" נפתח במקום שהרבה אנשים הפסידו בו הרבה כסף, אך בלילתי הצליחה לשבור את הסטטיסטיקה. "הגעתי לכאן מרוששת ולקחתי הלוואה מחברה. היו לי בהתחלה בעיות עם ספקים ועשיתי כמעט הכל בעצמי". העבודה הקשה השתלמה והיום הביסטרו מצליח.
קובי בן-שבת, מבעלי רשת 'מאקי סושי בר'
בן שבת הקים ביחד עם שותף נוסף רשת של מסעדות מסוג סושי. לאחר שהקימו שלושה סניפים מצליחים בחיפה, בקריות ובצפת הם החליטו להיכנס לאזור המרכז. בן שבת פותח בימים אלה שני סניפים חדשים ברעננה ובנתניה.
"נכנסים לתחום כי יש רצון להצליח ובגדול וזה אפשרי במסעדנות. העליות ברשת שלנו הן 250 אלף שקל להקמת סניף בתוספת של הזכיינות. הסיכון בענף מאוד גבוה במיוחד אם מחליטים לעובד לבד. מי שלא מכיר יכול ליפול אם לא בהתחלה אז בהמשך הדרך".
שחר קרן, יועץ בהקמת עסקי מזון
"היזם מקבל ביטחון מהמשפחה שלו שהוא מכין אחלה שניצל, אבל אז הוא נתקל במציאות וקורס. אני מכיר לצערי כמה וכמה סיפורים של יזמים שהשקיעו כסף ושקעו בחובות איומים. השניצל הוא אותו שניצל - ההבדל הוא החיוך כלומר השירות, הלקוחות, היחס אליהם, לעובדים.הלקוח מצפה לחווית שירות".
צח ברקי סמנכ"ל אגף מידע כלכלה ומחקר של דן אנד ברדסטריט על ענף המסעדות ובתי קפה:
"עלות הקמה בין 150 אלף שקל ל-3 מיליון שקל (במקרים מסוימים, עלות ההקמה יכולה להיות גבוהה יותר).
החזר השקעה ממוצע 6 שנים.
אורך חיים ממוצע 3 שנים.
כמות סגירות עסקים בשנת 2013 כ-3,300.
רמת הסיכון בענף המסעדות ובתי קפה גבוהה בכ-30.8% מרמת הסיכון הממוצעת במשק.
לרמת הסיכון הגבוהה ממילא בענף, נוסף מאפיין נוסף השנה, אסטרטגיית מחיר. עד לפני 2013, רמת הסיכון נבעה מעודף היצע. השילוב בין עודף היצע ואסטרטגיית מחירים, עשוי לגרום לשחיקה במרווחים. אסטרטגיית המחיר כבר החלה לבוא לידי ביטוי עם הורדת מחירי המכירה בקרב חלק מהרשתות הגדולות".
עמית נשרי, יועץ מזון מחברת 'א. לאפיס'
"כל ישראלי שני חושב שזה קל להית בעל עסק. העלויות מאוד גבוהות: התכנון - כ-100 אלף שקל, דמי פינוי אם יש צורך 250-500 אלף שקל, בניה של מקום חדש 0.5-2 מיליון שקל. סניף של הרשתות הגדולות - השקעה שיכולה להגיע אפילו ל-2.5 מיליון שקל".
- 10.סוגרים אחרי שנה ,לקוחים את השחור ופותחים בשם אחר (ל"ת)זה טריק ידוע 03/04/2017 16:20הגב לתגובה זו
- 9.Lilush !! Great place (ל"ת)Mili 16/02/2014 21:13הגב לתגובה זו
- 8.פודית 16/02/2014 16:59הגב לתגובה זואוכל טוב + אווירה נעימה = הצלחה לעשות את זה זה אחד הדברים הכי תובעניים. אל תיכנסו לזה אם אין לכם סבלנות של פיל וכשרון לארח ולבשל. לרוב האנשים אין את זה, תהיו כנים עם עצמכם
- 7.חני 16/02/2014 09:13הגב לתגובה זוכל מי שרוצה לפתוח עסק בתחום מסויים צריך קודם כל לעבוד בעסק דומה, ברוב התפקידים ולהבין את מהות העסק ואז לבדוק כמה כסף יכול לגייס והאם יש לו אורך נשימה של 3 שנים. בכל עסק לוקח זמן עד שרואים רווחים. הכנסות בהתחלה זה לא רווחים אלא כיסוי עלויות הקמה. אז נא ללכת וללמוד את הנושא היטב.
- 6.רוב המסעדות מעלימות מיסים ומשם הכסף הגדול (ל"ת)פקיד מס 15/02/2014 22:51הגב לתגובה זו
- 5.רון 15/02/2014 22:27הגב לתגובה זותתיחסו לאנשים שמגיעים בכבוד - הם אלו שמשלמים לכם את העסק !
- 4.דני משקיע 15/02/2014 20:00הגב לתגובה זוהרוב מפסידים.יותר זול לאכול במעדה מאשר להקים מסעדה
- 3.שווה לקפוץ 15/02/2014 18:47הגב לתגובה זואוכל טעים ושונה. ואני אפילו לא קשור לבעלים, הייתי גר באיזור.
- 2.הרשויות המקומיות תדאגנה לרושש אתכם (ל"ת)אלימלך זורקין 15/02/2014 18:37הגב לתגובה זו
- 1.בשביל כוס קפה איתך הייתי שם אלף דולר (ל"ת)שלמה ארצי 15/02/2014 11:39הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
