אהרון פוגל: "ייעצתי למישהו ששאל אותי אם כדאי להנפיק בישראל - שלא יעז"
"אי אפשר לנהל כיום חברה ציבורית, ייעצתי למישהו ששאל אותי אם כדאי להנפיק בישראל שלא תעז", כך אמר אהרון פוגל, לשעבר יו"ר מגדל, בפאנל בנושא 'רגולציה ויעילות ותפקודו הכלכלי של שוק ההון' בכנס שוק ההון של הקריה האקדמית אונו. "יכולת היזמות שלך תלך ברגע שתנפיק. גם האכיפה המינהלית שקונסת ישירות מנהלים בברות ציבוריות משנה את כל התמונה וגורמת למנהלים להימנע מפעילות שאינה אלמנטרית. יכול להיות פה נפלא אבל עושים את הכל כדי שזה לא יקרה".
פוגל המשיך: "צריכה להיות פה גם מדיניות מס נורמלית אבל אין פה. יש מקום לתמיכת המדינה למשל להשתתף בסיכון במקרה של חברות שנשענות על מחקר ופיתוח. רגולציה זה דבר חשוב ביותר , חייבים לעשות רגולציה ששומרת על המשקיע ועל ביטחונו של האזרח באופן שקוף, אבל הרגולציה בעולם המערבי היא אחד הגורמים לעיכוב בצמיחת העולם, ואצלנו הגזימו עוד הרבה מעבר לכך".
גבאי: "הבורסה לא התאימה את עצמה לעולם"
יורם גבאי, הכלכלן הראשי של פעילים ניהול תיקי השקעות, אמר בפאנל: "מה שקרה בישראל זה שבשנת 2005 עברנו למעשה לשוק הון פתוח. אז נוצרה דילמה, כי בעוד שעל החברות נכפה לעבור את התהליך של הגלובליזציה, שוקי ההון בישראל נותר מפגר מבחינה זו. לא הצלחנו ליצור כדאיות להנפקות. הבורסה לא התאימה את עצמה לעולם וכמו הכדורגל הישראלי גם שוק ההון הוא משעמם ואינו פועל לפי בנצ'מארק עולמי. יש עוד הרבה צעדים שצריך לעשות פה על מנת שיהיה כדאי לפעול פה".
"איבדנו הרבה מאוד השקעות פיננסית כשעברנו מרשימת המדינות המתפתחות למדינות המפותחות. הגלובליזציה של שוקי ההון בעולם הם אתגר אבל זה לא צריך להוביל לנסיגה אלא דווקא הרגולטור צריך לעמוד באתגר כיצד אנחנו יכולים להפוך ליותר אטרקטיביים בעיני המשקיעים בעולם", הוסיף גבאי.
- התמונה מהקמפוס באונו - שמעוררת הבוקר זעזוע בפייסבוק
- זליכה על המע"מ 0%: "מעולם לא נתקלתי בהצעה כ"כ מטומטמת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונס: "מידת אטרקטיביות גדולה יותר בעולם"
אלי יונס, לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אמר בתגובה לדברי פוגל וגבאי: "אני אף פעם לא הייתי במשחק כדורגל, אבל מה שאהרון ויורם אמרו משתקף בפעילות הפיננסית בישראל. האשראי יורד, הבנקים מצליחים לעמוד בכל הדרישות מהן, שוק ההון לא עומד תחת אשראים יוצאי דופן. כלומר יש כלים למתן אשראי אבל החברות לא מגיעות אליו. ברור לחלוטין שמשהו לקוי בשיטה שבה הכסף שעובר מבנק ישראל לבנקים חוזר לבנק ישראל בלי להגיע לשוק. אני אומר לך חד וחלק שהבנקים מעמידים אשראי לעסקים ראויים, אבל הבעיה היא מקורות האשראי לפעילות היזמית. אין השקעות בגלל שיש רשימה ארוכה של חששות מפני מתן אשראי לעסקים שחוסר הודאות בהם גדול יותר. יש גם תשלום על הגלובליזציה ומידת האטרקטיביות הגדולה יותר שקיימת לשווקים בעולם".
פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, אשר הנחה את הפאנל, אמר: "יש תחושה עזה ששוק ההון גוזל את הציבור והעשירונים הנמוכים בכלל לא נמצאים בבורסה". בכך ניסה זליכה להפנות אצבע מאשימה לבנקים.
על כך עונה לו יונס, "למערכת הבנקאית בחוק אסור לפעול לעידוד הציבור להיכנס לשוק ההון. בישראל יש גם מגבלות על הבנקים בפעילות בשוק ההון".
"בסביבת ריביות נמוכה הייתה צריכה להיות הקצאה גבוהה יותר לשוק המניות והאג"ח הקונצרני, אם אנחנו לא ניקח סיכונים למעשה אנחנו נאכל את ההון שלנו. יש דילמה בקרב הציבור שהיא לא נכונה ביחס למידת הסיכון שמוכנים להשקיע באפיקים השונים", הוסיף גבאי.
- סרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- 6.איזה גבר אתה (ל"ת)שי 26/11/2013 16:03הגב לתגובה זו
- 5.ש.ק 26/11/2013 12:40הגב לתגובה זופוגל אם לא ינפיקו בבורסה,ממי תוכל לקחת משכורת ענקית,מי יתן לך מצנחי זהב.יותר לך שתסתום.
- 4.אבי 26/11/2013 12:31הגב לתגובה זואם הבורסה בסי למה לא מורדים אותה זה לא אומר שהי בסוף השנה תיקון של 4 אחוז או יותר זה לא נותן כלום למארכת לתפקד
- 3.הכריש 26/11/2013 12:28הגב לתגובה זואין מקום ליכנס ואין מקום ליסחור במצב שהסי בפתח
- 2.הכריש 26/11/2013 12:27הגב לתגובה זוהבורסה בסי חייב תיקון למרות שהו בסוך השנה אין מנוס שביל מסחר אוגן חייב תיקון לפחות של 3 אחוז
- 1.רגולציה = שחיתות! 26/11/2013 12:16הגב לתגובה זומרוב רגולציה אין פה שוק - רק כיסתוח אחד גדול!

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
