התביעה נגד דנקנר על הרכישה הכושלת של מעריב - "חשבנו שזו עסקה טובה"

דסק"ש שרפה על ההשקעה הזו 350 מיליון שקל. כעת יו"ר ועדת הביקורת נחקר בביהמ"ש לגבי אותה עסקה - מה ההסברים שלו?
אבי שאולי | (4)

החלטת דסק"ש לפני כשנתיים לרכוש את השליטה בחברת מעריב הגיעה הבוקר לבית המשפט, זאת לאחר ששני בעלי מניות מיעוט בדסק"ש הגישו תביעה נגד החברה, בעל השליטה בה והדירקטורים. פרופ' ניב אחיטוב, האחראי על הביקורת בחברת דסק"ש, נחקר היום בבית המשפט המחוזי בלוד. עד המפתח העיד אצל השופט פרופ' עופר גרוסקופף, וניסה להצדיק את העסקה הכושלת.

קשה להבין או להאמין, אך משפט המפתח של אחיטוב היה: "חשבנו שזאת עסקה טובה". יותר מזאת אמר "לא היה טעם בהערכת שווי של מעריב לפני העסקה". מעריב נזכיר היה במועד הרכישה עיתון עם הון עצמי שלילי והפסדים מצטברים של יותר מ-300 מיליון שקל בתוך 3 שנים.

אחיטוב: "רכישת מעריב לא נעשתה כדי להפוך את העיתון לרווחי, אלא במסגרת אסטרטגיה של דסק"ש לבנות ענף תקשורת. זה התחיל במיזוג סלקום ונטוויז'ן וזה נראה מהלך טבעי ליצירת סינרגיה בין מספר חברות ליצירת חטיבת תקשורת גדולה בדסק"ש שנותנת מכלול של שירותים. לנו זה היה ברור, זה היה ממש מתבקש ואני אפילו לימדתי על זה אפילו באוניברסיטה".

אחיטוב (70) מכהן בתפקיד דח"צ ויו"ר ועדת הביקורת של דסק"ש, מי שהיה אמור להזהיר מפני העסקה הגרועה. העובדה שלא הזהיר את דסק"ש מפני עסקת מעריב, הביאה את בית ההשקעות פסגות לנהל מאבק נגד מינויו מחדש בתחילת השנה לדח"צ בדסק"ש.

אחיטוב: "בית ההשקעות פסגות נהג בי כאילו הוא תובע, שופט ונותן גזר דין -זאת שערוריה", כך אמר בהתייחס להכנסתו לרשימה שחורה של דירקטורים שבית ההשקעות מצביע נגד כהונתם".

בבית המשפט נחשף היום שנוחי דנקנר הודיע לדירקטוריון דסק"ש ב-24 במארס כי החברה כבר "התקשרה" (בלשון עבר) לרכישת השליטה במעריב. " נוחי דנקנר לא הקים את החברה כדי לגנוב סוסים, זאת הנחת הבסיס שלי וכך נהוג שקודם יש טיוטא ורק אח"כ נחתמת עסקה", הסביר אחיטוב.

לאחר מכן, יד ימינו של נוחי דנקנר, עמי אראל, הציג לדירקטוריון את הכדאיות הכלכלית ברכישת השליטה במעריב. אחיטוב הסביר שגם אם נוחי דנקנר אמר "נחתם הסכם", זה לא אומר שהעסקה גמורה, וכך נהוג בחברת החזקות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההחלטה המוזרה לרכוש את העיתון מעריב התקבלה על ידי דסק"ש בשנת 2011. ברקע - מסע תקשורתי שנוהל נגד דנקנר ע"י אחד העיתונים הגדולים. ההשקעה הכוללת ברכישת מניות ובהלוואות הסתכמה בכ-350 מיליון שקל, שירדו לטמיון, כשהעיתון הכושל מעריב הגיע אשתקד להקפאת הליכים.

התובעים, עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, מצויידים בחוות דעת של הכלכלן ד"ר מאיר אמיר, שהעריך כי: "מעריב אינה יכולה להוות יעד אטרקטיבי לרכישה מצד חברת השקעות כגון דסק"ש".

אחיטוב: "מעריב היה אמור לספק תוכן שניתן אח"כ להפיץ בסלולר ובאינטרנט. מעריב זה מעין סטארט-אפ שיכול היה למלא כמה חוסרים בחטיבת התקשורת שלנו".

התובעים תהו כיצד ניתן להשוות חברה וותיקה לסטארט-אפ ושאלו מדוע לא בוצעה הערכת שווי. " אין אף מודל הערכת שווי שהתאים למעריב בגלל ההפסדים והפוטנציאל. קונים חברות מפסידות בכל העולם עם ציפיות, תראה איך קנו עכשיו את חברת בלאקברי", אמר אחיטוב.

אחיטוב: " זאת הייתה עסקה כדאית בכל מקרה. הובטח לנו שתוצג תוכנית עסקית בתוך חודשיים". את התוכנית העסקית של זקי רכיב לא טרחו הדירקטורים לבקש לפני שאישרו את העסקה במהירות מדהימה. אחיטוב וחבריו לדירקטוריון אישרו את העסקה ללא הערכת שווי וללא תוכנית עסקית.

אחיטוב: "סכום הרכישה לא משקף את השווי של מעריב. שווי דסק"ש היה באותה תקופה 6.5 מיליארד שקל עם רווח גבוה והסיכוי להצלחה היה מעל ומעבר להשקעה של 147 מיליון שקל. זאת השקעה סבירה מאוד מול הסיכויים גם בדיעבד אני חושב שזאת הייתה השקעה טובה".

התובע: האם דנקנר הסביר לכם כיצד יהפוך את מעריב לרווחי?

אחיטוב: "לא זכור לי, אבל ציפינו שבהמשך נקבל תוכנית עסקית. לא שאלתי אותו כי למול עינינו עמדה הסינרגיה לחטיבת התקשורת וחשבנו שזה מחיר מציאה וצריך להחליט מהר לפני שהעיתון ייסגר. היה ברור לנו שאם לא נאשר את העיסקה במהירות העיסקה תלך לאיבוד. דובר על התייעלות, מכירת בית הדפוס ומעבר מחיקוי של ידיעות אחרונות לעיתון עם דרך עצמאית. זאת הייתה נראית לנו הזדמנות פז ואמרו לנו שחייבים למהר. סמכנו על הנהלת דסק"ש שתצליח לשקם את מעריב. האמנתי שאפשר לשפר את מצב מעריב".

התובע: מדוע לבסוף מעריב נכשל?

אחיטוב: "המחאה החברתית פגעה ברווחיות שופרסל ובהיקף הפרסום - פגיעה ישירה במעריב. בנוסף, כניסת חברות הסלולר הקטנות נגסה בסלקום. שופרסל וסלקום לא יכלו להמשיך להעלות דיבידנדים. הרעיון של הקמת חטיבת תקשורת נדחה ועברנו למחשבה איך שומרים את מעריב בחיים עד שיעבור זעם".

התובע: למה המשכתם להזרים הון למעריב?

אחיטוב: "הנהלת מעריב הציגה לנו תוכנית עסקית שהתקבולים גדלים ובמקביל חיפשנו שותף חדש". הזרמות ההון הנוספות שנעשו בסוף שנת 2011 בדרך של הלוואות נעשה גם כן ללא תוכנית עסקית מסודרת. "לא זרקנו כסף, אלא הלוונו. אי הזרמה הייתה סוגרת את מעריב", הסביר אחיטוב.

התובע: מדוע רכשתם בחזרה אג"ח של מעריב ב-50 מ' ש' כולל משותפכם, הכשרת היישוב?

אחיטוב: "תכננו להפוך את מעריב לחברה פרטית ובשלב ראשון למחוק את האג"ח ואח"כ את המניות. בנוסף, מחזיקי האג"ח הפרטיים דרשו פירעון מוקדם".

ניב אחיטוב הוא בעלה של שופטת המחוזי בת"א - נורית אחיטוב

אחיטוב זוכה ליחס מיוחד, הוא בעלה של שופטת המחוזי בת"א נורית אחיטוב. התיק אמור היה להיות אצל השופטת רות רונן, קולגה של נורית אחיטוב, אך התובעים, ביקשו להעביר את התיק ממנה. סביר להניח שגם אחיטוב וגרוסקופף נפגשו באירועים שונים.

השופט: קניתם גוף גדול ומפסיד עם אלפי עובדים. איך חשבתם שתרוויחו?

אחיטוב: "התכנים של מעריב יכולים לעבור לטאבלט, אינטרנט וסמארט-פון ואז התקבולים מפרסומת גדלים. לזקי רכיב לא הייתה חברת סלולר או אינטרנט תחת ידו ולכן לנו היה יתרון".

דיסקונט השקעות, הנסחרת לפי שווי של 2 מיליארד שקל, היא חברה בת של אידיבי פיתוח והחברה האם של מרבית החברות הגדולות והחשובות בקבוצת אידיבי: כור, אלרון, גיוון, שופרסל, סלקום ונכסים ובנין.

את דסק"ש, בעלי השליטה ונתבעים נוספים מייצגים עורכי דין רבים ומובילים מהמשרדים של רם כספי, צבי אגמון וגולדפרב-זליגמן.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משקיע 03/10/2013 00:12
    הגב לתגובה זו
    דירקטוריון דסק"ש התנהל בחוסר אחריות מוחלטת.אני שלחתי מכתב בשמי ובשם מנכ"ל חברת היטק וגם ניסיתי לדבר איתם נתקלתי בהתנהלות חסרת אחריות.היה ברור כשמש שיגרם נזק אדיר לבעלי המניות של דסק"ש.הם טענו שהעסקה תעזור לדסק"ש ולכלל מבחינת פרסום.גם לטענתם לא יעלה על הדעת שבעלי המניות בדסק"ש יפסידו מאות מליונים והסכומים היו ידועים מראש.אם כבר היה צריך לקנות זאת דרך אי.די.בי.פיתוח ורק אחרי אזהרת המשקיעים שיהיה נזק של 150 מליון שקל לשנה.לא היה בעייה לקבל את כל המידע מבכירי מעריב מגולדשיין,מירי שטח,איתן פסח וכו'.
  • 3.
    התשובות מביכות כי כל ילד הבין שזו עסקה לא כלכלית (ל"ת)
    לא בכדי ספגה ביקורות 01/10/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עיתון שמפסיד במשך שנים הוא עסקה טובה רק אם הדירקטור הוא (ל"ת)
    בובה מפלסטיק לא אדם 01/10/2013 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנהיג המהפכה 01/10/2013 12:57
    הגב לתגובה זו
    הציבור שותף של בעלי השליטה . לכן על הציבור מוטלת חובה למנות דירקטורים שיהיו אחראים על ועדת הביקורת ומינוי רו"ח . כך ישמר העיקרון שהמבוקר לא ממנה את המבקר .
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע מזנקת 6%, טאואר 4%; קמטק נופלת 7% - עליות מתונות במדדים

העליות החזקות מעבר לים מרימות את המדדים; עונת הדוחות ממשיכה עם טאואר, קמטק ניו-מד ונקסט ויז'ן; הציפיות הגבוהות מחברות השבבים מובילות לתנודות גבוהות - טאואר מזנקת בעקבות תוצאות מצויינות ולעומתה קמטק נופלת עם תוצאות קצת מעל הצפי אבל תחזית פושרת לרבעון הבא
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.7%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.3%, מדד הביטוח עולה 0.6%, מדד הנדל"ן עולה 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.  


החשב הכללי במשרד האוצר פרסם כי הגירעון התקציבי המשיך לעלות גם באוקטובר, והגיע ל-4.9% מהתוצר כ-102.5 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים, לעומת 4.7% בספטמבר. מתחילת השנה נרשם גירעון של 71.5 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה עמדו על כ-457.5 מיליארד שקל עלייה של כ-14.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בעוד שההוצאות הסתכמו בכ-529 מיליארד שקל, עלייה של 5.1%. באוצר מזכירים כי יעד הגירעון לשנת 2025 עודכן כבר 3 פעמים, וכעת הממשלה צפויה להגדילו ל-5.2% בעקבות עלויות הביטחון והסיוע למפונים.

אבל מעבר לכותרות, נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי -0.72%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%